סאשיקו (טקסטיל)
סאשיקו (Sashiko] הוא שיטת תפירה ידנית יפנית לתיקון וחיזוק בהטלאה נראית לעין, של בדים ובגדים. משמעות השם ביפנית הוא 'דקירות קטנות'[1] סאשיקו מכונה גם עבודת טלאים כפרית יפנית. מסורתית הסאשיקו נתפר בתך רץ[2] פשוט הנקרא ביפנית 'מחט נעה' (unshin), שנתפר בדוגמאות חוזרות על עצמן או שלובות זו בזו, בחוט כותנה לבן על בדים צבועים באינדיגו, שניהם חומרים זולים וזמינים לכל. במקור התפירה הזו נועדה להטלאת כמה שכבות של בד כדי להפוך את הבגדים לברי קיימא ויותר מחממים. לימים שיטת התפירה הזו התפתחה לרקמה קישוטית.
היסטוריה
_with_Interlocking_Circles,_Chinese_Characters_(kanji)_and_Ginkgo_Leaves_LACMA_M.2000.78_(1_of_2).jpg)
מקורו של הסאשיקו הוא בתקופת אדו [3](Edo) 1868-1603,בחלקים הכפריים הצפוניים של יפן[4] והתחיל כשיטה לחיזוק בגדים וטקסטיליים ביתים, כדי להאריך את זמן השימוש בהם ולהפכם ליותר מחממים. הכפריים ייצרו בעצמם את בגדיהם החל מגידול הפשתן והקנבוס (Hemp) ויותר מאוחר גם כותנה, דרך טווית החוטים, אריגת הבד בנולי יד, צביעה באינדיגו ולבסוף תפירת הבגד או פריט אחר. לכן שמרו על כל פיסת בד כעל אוצר. כל קטע שהתבלה חוזק בהוספת טלאי שמעליו תפרו בתך רץ, מיני דוגמאות שהן לרוב גאומטריות ומתחלקות לשני סוגים, המויוזשי (moyozashi ) שבו הדוגמה נוצרת על ידי שורות ארוכות של תך רץ, והיטומזשי (hitomezash) הדוגמאות נוצרות על ידי מערך של תכים יחידים תפורים על סורג, תכים נפוצים בסאשיקו הם גלים, הרים במבוק, נוצות -חץ, עשב הערבה, מניפות ודוגמאות גאומטריות משתלבות. קטעי בדים שימשו גם להכנת שמיכות טלאים חמות לחורף, שקושטו בתפירת סאשיקו.
הבדים שבהם השתמשו האיכרים לא היו מספיק חמים לחורף, אותם הבגדים נלבשו בכל העונות. חורפים תוארו לעיתים קרובות על פי מספר השכבות שאנשים לבשו 'חורף של שתי שכבות לבוש' או חורף קר יותר של 'שלוש שכבות לבוש'[5]. כך כנראה גילו שבגדים עם בטנה פנימית תפורה בתפרים רבים, מספקים הגנה טובה יותר נגד הקור. אין תימה אם כך, שחלק מדוגמאות הסאשיקו היפות ביותר באות מאזור טוהוקו (Tohoku), החלק הצפוני של האי הראשי של יפן, מקום שבו השלג מכסה את האדמה במשך כחצי שנה.
הכותנה הגיעה ליפן על ידי סוחרים. ב-1300 ועד 1400, כל הכותנה שיובאה אז ליפן, שימשה רק את האצולה[5]. איש עשיר היה לובש קימונו ארוך ארוג מכותנה ומגבת כותנה דקה ארוגה ביד (tenugui) שלבש על ראשו.. ב-1700 הופיעו כמויות גדולות של כותנה בשוקי יפן, וגם השכבות העניות יכלו לרכוש כותנה. הם גילו מהר את התכונות של הכותנה, את כוח הספיגה שלו, את הטקסטורות והחום שלו. הכותנה הפכה לחומר נחשק ביותר, היו ניסיונות לגדל כותנה וגידולה הפך נפוץ באזורים הדרומיים. אך גם לאחר שהכותנה הפכה נפוצה בכל יפן היא נותרה אוצר עבור תושבי הצפון.
,_late_19th_century_(CH_1108827543).jpg)
היו סיבות מאוד טובות להעדפה המסורתית של צביעת הבדים [בעיקר הכותנה], באינדיגו, שבצורתו הטבעית מכיל אמוניה טבעית מה שהפך את הבדים לדוחי חרקים, וצבע האינדיגו הולך ונעשה יפה יותר כאשר הוא דוהה ומתישן. האיכרים שהיה להם מבחר צמחים שונים שיכלו לשמש להם לצביעה בצבעים שונים, העדיפו את האינדיגו כי האמינו שהוא יגן עליהם בפני נחשים. עומק הצבע נקבע על ידי מספר ההשריות של הבד באמבטית האינדיגו. ליפנים היו 15 שמות שונים המגדירים את הגוון של הכחול[5]. הבהיר ביותר נקרא 'הצצה לתוך החבית (של האינדיגו)' (kame-nozoki), והכחול הכהה ביותר שהיה מאוד חביב על הלוחמים הסמוראים, נקרא 'צבע הניצחון' (kachi-iro).
בתקופת אדו היו חוקים נוקשים לגבי לבוש, לשכבות הנמוכות היה אסור ללבוש משי, צבעים בהירים ודוגמאות גדולות. ההאיסורים הללו עודדו את התפתחות סגנון הסאשיקו עם הדוגמאות היפות בלבן על רקע האינדיגו הכהה.
תעשיית הבדים הגיעה ליפן רק בשנות ה-70 של המאה ה-19,אך והבדים המתועשים היו יקרים מדי לאנשים העובדים, ולכן המשיכו ליצור בעצמם את הבדים בעמל כפיים, ושמרו על כל פיסת בד כעל אוצר, כותנה הייתה יקרה ונדירה בצפון יפן כי מזג האוויר שם לא התאים לגידול הכותנה. לכן תיקון ושימור הבדים היה חשוב לעצם ההישרדות של האנשים.
עם התרחבות הקשרים התרבותיים שבין יפן למערב בשנות ה,1950 התחילו ללבוש בגדים 'מערביים' ובדים תעשייתיים עם דוגמאות מערביות ביפן והסאשיקו איבדה את מעמדה כשיטה לתיקון בגדים, כי יפנים רבים לא רצו לזכור עד כמה משפחותיהם היו עניות. בשנות ה-1970 וה1980 התחילו לעסוק ביפן באמנות עכשווית בטלאים ויחד עם זה הייתה תחיה לשיטות היצירה של הסאשיקו כאמנות עממית[6].
התפשטות הסאשיקו במערב במאה ה-20
מי שמקיש/ה במרשתת את המונח סאשיקו, יראה עשרות אתרים, מאמרים וסרטונים, המדגימים את צורת העשיה של הסאשיקו, מבארים את הפילוסופיה היפנית סביב רעיון התיקונים ומראים שלל דוגמאות. אם בשלהי המאה ה-20 ותחילת המאה ה-21 הסאשיקו עניין בעיקר אוהבי וחוקרי מלאכות יד מסורתיות, הרי יחד עם עליית המודעות בעולם כולו ובמערב בפרט לבעיות האקולוגיות שיוצרת תעשיית הביגוד המהיר ועם גידול העניין בשימוש בר קימא בבגדים ובמיחזור משביח לבגדים במקום להשליכם לפח, 'התגלו מחדש' שיטות שימור הבגדים השונות בכל תרבות. משיכתה העיקרית של הסאשיקו[7] כמו יתר שיטות השימור של היפנים היא בכך שהתרבות היפנית מקדשת וחוגגת את התיקון ופיתחה שיטות אסתטיות יפות לתיקון, בעוד תרבות המערב במשך הרבה דורות תיקנה תיקונים נסתרים שלא יראו שתיקנו. האדם המערבי התביש בתיקונים. הקישוטיות של התיקונים היפניים כבש את לבן של נשים רבות במערב. הרחקת המקור אפשרה להן לההתייחס לתיקון הנראה לעין כאל משהו אקזוטי, מקובל ואפילו מכובד.
ביפן משתמשים בטלאי כמו שהוא נקרע או נחתך, מנקים ממנו את החוטים המדלדלים ממנו, ומניחים כך מעל או מתחת למקום שרוצים להטליא, אין מקפלים את שוליו כמו שנוהגים לעשות במערב לטלאי.[7]
בחוברת הקיץ של כתב העת, פיסוורק (Piecework)[8], כותב אסתושי[9] פוטאטסויה (Aatsushi Futatsuya), אמן סאשיקו יליד יפן שגר כיום בארצות הברית. שמהות בסאשיקו היא בתהליך התפירה., וכי אף על פי שהסאשיקו הפך כיום נפוץ ואהוד כסוג של תפירה איטית (Slow Stich), והתוצאה חשובה, אין להסתפק ביופי של הסאשיקו, אלא היופי נמצא בשמחת התפירה עצמה כתהליך.
ראו גם
הערות שוליים
- ^ Cheryl Fall, Sashiko Patterns, Projects, and Resources, the SPRUCE Crafts, 20/2/20 (באנגלית)
- ^ מגינה שלאין, שער התכים, רקמות עמים, 2007, ירושליים: זהר לרקמה, 2007, עמ' 6. (בעברית, אנגלית)
- ^ Sashiko, Seamwork (באנגלית)
- ^ Claire Wellesley-Smith, Practical and Beautiful, Slow Stitch Mindfull and Contemplative textile art, 2015, London: Batsford, 2015, עמ' 72, מסת"ב 9781849942997. (באנגלית)
- ^ 5.0 5.1 5.2 Karen Kim Matsunaga, Introduction: What is Sashiko, Stiching the design, Japanese Country Quilting, 1990, Tokyo: Kodansha International, 1990, עמ' 8-9,12, מסת"ב 4-7700-1436-8. (באנגלית)
- ^ History of Japanese Folk Art Sashiko, Culture of Fabric, 10.4.2021 (באנגלית)
- ^ 7.0 7.1 Melanie McGrath, Could the art of ‘sashiko’ help to mend our frayed world?, PSYCHE (באנגלית)
- ^ ATSUSHI FUTATSUYA, Sashiko ,Reflecting Our Diversity in Handstitiching, Piecework XXIX, no2, Long thread, 2021, עמ' 14
- ^ atsushi pronunciation in Japanese [j, OForvo (באנגלית , יפנית)
