רקמה (מלאכת יד)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רקמה היא מלאכת יד שבה יוצרים קישוט על-גבי בד באמצעות העברת חוט בתוכו באמצעות מחט.

אופי הקישוט במראה כולל תלוי בתך - אופן הרקמה המדויק באופן מקומי. לתכים שונים מטרות שונות. בדרך כלל תכים המשמשים לתפירה אינם משמשים לרקמה, ולהפך. יופיה של הרקמה תלוי באחידות התכים (גודלם ומתיחותם) הרבה יותר מאשר בתפירה, בה בדרך כלל התכים עצמם נסתרים, ורק התוצאה הסופית נראית לעין.

לעיתים משולבת הרקמה בחריזה. אומנות הרקמה נחשבת למלאכת יד מהעתיקות בעולם ועם זאת יש לה שימוש ורלוונטיות גם כיום. בתקופות ימי הביניים והרנסנס כאשר מלכים לבשו בגדים רקומים בזהב, זה היה מקצוע גברי. נשים התחילו לרקום מאוחר יותר ובתחילה נחשבו לא מתאימות לצייר דוגמאות, ואי לכך הורשו לרקום רק דוגמאות שגברים צירו עבורן. ידיעת הרקמה עברה מאם לבת במשך אלפי דורות, כאשר נערות החלו ללמוד לרקום כבר בגיל צעיר, וכמו כן גם גברים עסקו בריקמה.

היסטוריה

עבודת רקמה בדואית, ממפעל רקמת המדבר בלקיה בנגב

כבר בתקופות קדמוניותן, האדם כחלק מתהליך הקיום שלו הכין לעצמו בגדים מפרוות מחוברות בטכניקת התפירה, ובעקבות זאת הוא החל להשתמש בתפר זה בשביל ליצור אלמנטים של קישוט.

הרקמה מוזכרת בתנ"ך, בספר שמות: ”וְשִׁבַּצְתָּ הַכְּתֹנֶת שֵׁשׁ, וְעָשִׂיתָ מִצְנֶפֶת שֵׁשׁ; וְאַבְנֵט תַּעֲשֶׂה, מַעֲשֵׂה רֹקֵם” (כ"ח, לט); ”מִלֵּא אֹתָם חָכְמַת-לֵב, לַעֲשׂוֹת כָּל-מְלֶאכֶת חָרָשׁ וְחֹשֵׁב, וְרֹקֵם בַּתְּכֵלֶת וּבָאַרְגָּמָן בְּתוֹלַעַת הַשָּׁנִי וּבַשֵּׁשׁ, וְאֹרֵג; עֹשֵׂי, כָּל-מְלָאכָה, וְחֹשְׁבֵי, מַחֲשָׁבֹת.” (ל"ה, לה).

ריקמות עתיקות נמצאו במצרים העתיקה, סין, הודו, אנגליה ועוד.

עקב אי העמידות של החוטים והבדים כמעט ואין היום שרידים של רקמות עתיקות. אך יחד עם זאת ישנן עדויות עוד מלפני 3,000 שנה לכך שהאנושות השתמשה בריקמה לדוגמה ביוון נמצאו שרידים משנת 400 לפני הספירה, וגם בבל וסוריה בשנת 700 לספירה. בחפירות ארכאולוגיות באזור אור העתיקה נמצאו שרידי תכריכים רקומים בחוטי זהב טהור של הקיסרית הונוריוס משנת 400 לספירה.

כיום מרבית השרידים שנשארו הם בעיקר מהמאה ה-18.

רקמה ממוחשבת

בעשורים האחרונים משמשת הרקמה ובעיקר רקמה ממוחשבת, לצורכי נוי בהליכי עיצוב ביגוד ופריטי לבוש ואביזרי לבוש נלווים על פי צווי האופנה המשתנים. בנוסף הרקמה הממוחשבת משמשת לצורכי מיתוג וסימון של חברות מסחריות, קבוצות ספורט, יחידות צבאיות ועוד. השימוש ברקמה ממוחשבת נפוץ גם בעטורים רקומים על פריטי יודאיקה כגון, תיקי טלית ותפילין, עטיפות לסידורים, סימון טליתות ואפילו רקמה ממוחשבת ליצירת חופות.

המעבר לרקמה ממוחשבת על בסיס נתונים דיגיטליים מאפשר כיום להטביע אין סוף דוגמאות, עיטורים וסמלים בעזרת מכונות רקמה ממוחשבת בעלות ראשי רקמה רבים שמוטמעים בהם טכנולוגיות מתקדמות של רובוטיקה זעירה.

הריקמה לעומת מלאכות דומות

הריקמה איננה ממלאת צורך מעשי אלא נועדה ליופי וקישוט. חייטים, תופרים ומעצבים משתמשים בטכניקה זו.

בניגוד למלאכות טקסטיליות כמו אריגה או סריגה, המייצרות את המשטח תוך כדי הפעולה, רקמה נוצרת על משטח קיים, על ידי החדרת חוטים לתוכו באמצעות מחט. הבדל נוסף בין רקמה לבין עבודות מחט אחרות הוא עצם הדמיון הרב של הרקמה לציור: ברקמה, החוטים והמחט תופסים את מקומם של הצבעים והמכחול וניתן לראות בה מלאכת ציור על בד.

אפשר גם לשלב רקימה עם הטלאה רגילה לצורך תיקונים או הטלאה קישוטית. שילובים שך הטלאה קישוטית ורקימה משמשות ליצירת עבודת טלאים הנקראת בלועזית quilting, שהיא אחת מהאמנויות הנקראות אמנות סיבים.

לעומת מלאכת התפירה, שמטרתה לחבר בדים על מנת ליצור את המוצר ותוך כדי להסתיר את התפרים עד כמה שניתן, הרקמה מבליטה תכים שונים ולעיתים אף נוספים להם חרוזים, פנינים, פייטים, רצועות מתכת, נוצות ואלמנטים שונים נוספים לצורך קישוט. כמו רוב מלאכות היד, הרקמה דורשת מיומנות טכנית. כדי לבצע את פעולת הרקמה יש צורך באריג כאשר החומרים שבדרך כלל עליהם רוקמים הם: משי, כותנה, פשתן, צמר. כמו כן יש צורך במספריים, חוט ומחט.

כלי עזר נוסף הוא החישוק - מסגרת מעץ או פלסטיק למניעת עיוות הדוגמה ולמתיחת הבד, דברים המקלים על פעולת הריקמה. ברקמה קיימים למעלה מ-400 סוגי תכים שונים.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ערך זה הוא קצרמר בנושא טקסטיל. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

24567011רקמה (מלאכת יד)