סגולה (על טבעי)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

סגולה היא ביטוי לתכונות או יכולות מיוחדות שיש לחפץ, למעשה או לאדם, הפועלים בדרך על טבעית להתגשמות משאלות שונים. הביטוי "סגולה" או "סגולי" משמש גם לתיאור תופעות הנראות כנוגדות את דרך הטבע.

השימוש בסגולות

השימוש בביטוי "סגולה" החל נפוץ בימי הביניים[דרוש מקור], כתיאור לפעולות המספקות שמירה או תועלת כלשהי עבור אדם המאמין בהם.

סגולות נפוצות הן קמעות אותן כותבים מקובלים. יש הנוהגים לומר פסוקים מסוימים המסוגלים לישועה, או לפקוד קברי צדיקים כדי להינצל מצרה או לבקש ישועה.

סגולות בתלמוד

כבר בתקופת התנאים מוצאים את השימוש בסגולות. בתלמוד מובאים סיפורים שונים על שימוש בסגולות.

סגולה לשמירה מכל רע הוא הביטחון בה', כפי שמובא במסכת מנחות: "בטחו בה' עדי עד כי ביה ה' צור עולמים. אמר ליה: כל התולה ביטחונו בהקב"ה, הרי לו מחסה בעולם הזה ולעולם הבא".[1]

סגולה לשמירת הדרך היא לוויה. מובא במסכת סוטה: "כל שאינו מלוה ואינו מתלווה כאילו שופך דמים". ועוד (שם): "כל המלווה את חברו ארבע אמות בעיר אינו ניזוק" (האדם שיצא לדרך אינו ניזוק).[2]

סגולה להצלה מפחד מובאת במסכת מגילה: "מאן דמבעת, אף על גב דאיהו לא חזי מזליה חזי. ותקנתו, ידלג מדוכתיה ארבע גרמידי, או ליקרי קריאת שמע, או יאמר עזי דבי טבחא שמינא מינאי".[3]

סגולה לשעת צרה לומר לעילוי נשמת ר' מאיר בעל הנס: "אלה-א דמאיר ענני". מקור הסגולה במעשה המובא בתלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף י"ח , בו מתואר שרבי מאיר הבטיח לסוהר שישחרר את גיסתו מבית בושת בו הוחזקה על ידי הרומאים כעונש, שאם יאמר "אלה-א דמאיר ענני" לא יאונה לו כל רע. בשל סיפורים אלו התפתחה אמונה עממית כי רבי מאיר הבטיח ישועות לכל מי שינדב צדקה לעילוי נשמתו לעניי ארץ ישראל ויאמר "אלה-א דמאיר עני". ישנם רבים שפוקדים את המקום שעל פי המסורת הוא קברו ותורמים כסף לצדקה. לפי המנהג, בשעת נתינת הצדקה אומרים "אלה-א דמאיר ענני" פעם אחת או שלש או שבע פעמים.[4]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מסכת מנחות, כ"ט ע"ב.
  2. ^ מסכת סוטה, מ"ו ע"ב.
  3. ^ מסכת מגילה ג.
  4. ^ עפ"י מדרש רבה,בראשית נ"ג י"ט.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0