חלוקת התנ"ך לסדרים
חלוקה לסדרים היא שיטה לחלוקת התנ"ך למקטעים קצרים ששימשה בעם היהודי קודם לחלוקה לפרקים והיום נמצאת בשימוש מועט.
קריאת התורה בארץ ישראל
במנהג ארץ ישראל הקדום, היו קוראים בתורה בשבתות על פי חלוקת הסדרים, במחזור שאורכו כשלוש שנים וחצי-[1] ”לבני מערבא דמסקי לדאורייתא בתלת שנין”.[2]
כמה פייטנים ארץ-ישראלים קדומים, כר' יניי ור' יוסף ברבי ניסן כתבו פיוטים לשבתות על פי קריאת התורה, בהתאם לחלוקה הזו, בעוד פייטנים ארץ-ישראליים מאוחרים יותר, כרבי שמואל בן הושענא, כתבו פיוטים בהתאם לחלוקה השנתית. לעומת זאת, בקהילת ארץ ישראל בקהיר נמשכה הקריאה על פי חלוקה זו עד תקופה מאוחרת יותר, והנוסע בנימין מטודלה שחי לפני כ-850 שנה מתאר בספר מסעותיו, שקהילה זו עדיין השתמשה בחלוקה לסדרים.
חלוקת התורה לסדרים לוותה גם בהפטרות המתאימות לחלוקה. ההפטרות לפי מחזור הקריאה הזה נשמרו בקטעים מגניזת קהיר. יוסף עופר זיהה את רשימות ההפטרות השונות וערך רשימה של כל ההפטרות לפי המנהג התלת-שנתי.[3]
השיקול לחלוקה לפרשיות קצרות יותר מפרשות התורה בבבל נבע מרצונם של אנשי ארץ ישראל למצוא חלוקה שתאפשר להתעמק יותר בפרשיות הנקראות. יש שכתבו כי יש לחלוקה זו רמז בדברי חז"ל ויש טוענים שהשיקול לחלוקה זו היה שיקול של נוחות, לשם זכירת המקום בו הפסיקו בשבת הקודמת (החלוקה לפרקים כמובן עוד לא הייתה קיימת).[4]
שימושים נוספים בחלוקה לסדרים במהלך הדורות
במהלך הדורות חלוקה זו הוזכרה פעמים רבות וחלק מספרות המדרש מחולקת על פיה. כמו כן, היא מוזכרת גם במהדורות של פרשנות לתנ"ך[5].
המסורת הנוצרית מייחסת את חלוקת הטקסט לפרקים לבישוף האנגלי סטיבן לנגטון (1150-1228), אולם אין ודאות בכך.
בערך בשנת 1330 רבי שלמה בן ישמעאל הכניס את מספור הפרקים הנוצרי לתוך ספרי המקרא היהודיים. כדי להקל על יהודים לעקוב אחרי הפסוקים המצוטטים על ידי נוצרים בפולמוסים נגדם, הוא יצר רשימה של כל פרקי התנ"ך. בתחילה הרשימה הועתקה כמות שהיא בסוף כתבי יד של התנ"ך[6], בהמשך הסימון הנוצרי השתרש בכתבים היהודיים ונהיה נפוץ.
מהדורת תנ"ך קורן היה התנ"ך המודפס הראשון, שהציג את החלוקה לסדרים בציון האותיות בערך מספרי עולה (לצידו של הכתוב), מאוחר יותר יצא תנ"ך על פי כתר ארם צובא (בהוצאת מוסד הרב קוק ובעריכת הרב מרדכי ברויאר) שגם סימן חלוקה זו על ידי הוספת האות ס לצד כל התחלת סדר, כמו שמסומן בכתבי היד.
לתנ"ך קורן צורפה הקדמה המסבירה את השתלשלות החלוקה היהודית לסדרים, ההשערות לגביה, וחשיבותה לישראל כיום.
כיום, מתקיימת תוכנית לימוד התנ"ך "תנ"ך יומי" ע"פ חלוקת הסדרים, אשר בה מסיימים את התנ"ך מאות אנשים כל שנה[7].
השוואה לחלוקה לפרקים
מתוך 154 הסדרים שבתורה, רק 68 מהם מתחילים באותו הפסוק כמו בחלוקה לפרקים, כלומר 42 אחוזים מהסדרים (בהשמטת ראשי הספרים). מתוך 224 סדרים שבנביאים, רק 23 מהם מתחילים באותו הפסוק כמו הפרקים, כלומר 7 אחוזים. בכתובים 14 מתוך 70 הסדרים מתחילים באותו הפסוק כמו בחלוקה לפרקים, כלומר 20 אחוזים.
ההבדל בין החלוקה לפרקים לעומת החלוקה לסדרים מבחינת תחילת הסדר והפרק מלמדת אותנו לגבי ההבדלים בין השקפת העולם היהודית להשקפת העולם הנוצרית עליה התבססה החלוקה לפרקים או שהיא נובעת מחוסר הבנה של הטקסט[8][9]. רוב הסדרים מתחילים או מסתיימים בנושא חדש, בפרשה פתוחה או סגורה חדשה, אולם לא כולם, לפעמים הסדר מתחיל מספר פסקים לפני הנושא החדש על מנת להתחיל בתוכן של טובה או נחמה למשל בספר יחזקאל טז' ס' או עובדיה א' כא'[10]. סיבה אפשרית נוספת להתחלת סדר לא באותו פסוק של התחלת נושא היא לגרום למתח אצל הקורא ורצון לקרוא את הסדר הבא.
כמות הסדרים
ישנן מספר מסורות לגבי מספר סדרי התורה. בהוצאת קורן השתמשו בחלוקה ל-154 סדרים, אך יש גם רשימות של 157 סדרים כפי שנמצא בגניזה הקהירית או 167 סדרים כמו בכתב היד של הסופר שמואל בן יעקב המכונה לנינגרד. החוקרים סבורים[דרוש מקור] שזו גם הרשימה שהייתה בכתר ארם צובא, מפאת הדמיון בין כתבי היד.
בתוך המספרים הללו, 154, 157 ו-167, יש רשימות שונות היכן התחילו הסדרים. כי זה היה קשור למנהג הקריאה בתורה בשבת בארץ ישראל, והיו דעות ומנהגים שונים[דרוש מקור]. אולם, על רוב ראשי הסדרים יש הסכמה וההבדלים הם מועטים יחסית. התלמוד והרמב"ם מציינים שקריאת הסדרים בשבתות ערכה שלוש שנים, ויש מקור ספר החילוקים המדבר על שלוש שנים וחצי. המספר 154 הוא יותר ממה שנדרש לשלוש שנים רגילות והמספר 167 הוא פחות ממה שנדרש לשלוש שנים וחצי. כנראה שהזמן שהתלמוד מציין שלקח לסיים את כל התורה הוא בקירוב. זאת אומרת שבארץ ישראל קראו את התורה בתקופה שבין 3 ל 3.5 שנים. בניגוד למנהג הרווח כיום לסיים את התורה פעם בשנה באותו תאריך (שמחת תורה).
כמות הסדרים שבספרי הנ"ך היא 293 (97 בנביאים ו-196 בכתובים). יש המשערים כי המספר נקבע כמספר ימי החול בשנה, כך שאם לומדים סדר אחד בכל יום חול מסיימים לקרוא את כל הנ"ך בשנה.
סטטיסטיקה של הסדרים
מספר הפסוקים בכל סדר אינו קבוע. בממוצע בכל התנ"ך כל סדר מכיל כ-52 פסוקים, אולם המספר הממוצע של הפסוקים בסדר בתורה הוא כ-38 פסוקים, בנביאים כ-44 פסוקים ואילו בכתובים כ-66 פסוקים.
הסדר הקצר ביותר בתורה הוא סדר י' בספר במדבר והוא מכיל 7 פסוקים והוא גם הסדר הכי קצר בתנ"ך כולו, הסדר הקצר ביותר בנביאים הוא סדר לא' בספר מלכים והוא מכיל 26 פסוקים, והסדרים הכי קצרים בכתובים הם סדרים א' וב' במגילת אסתר עם 26 פסוקים כל אחד.
הסדר הכי ארוך בתורה הוא סדר כו' בספר שמות והוא מכיל 82 פסוקים, הסדר הכי ארוך בנביאים הוא סדר ב' בתרי עשר עם 83 פסוקים והסדר הכי ארוך בכתובים הוא סדר טז' בתהילים והוא מכיל 167 פסוקים והוא גם הסדר הכי ארוך בתנ"ך כולו.
קישורים חיצוניים
- יוסף עופר, סדרי נביאים וכתובים
- נ"ך יומי, לימוד כל הנ"ך בשנה - על פי חלוקת הסדרים של המסורה
- להתחיל כמו שצריך: חומש חדש לפי החלוקה היהודית
- מפתח סדרי התנ"ך
- מחשבון להמרת פרקים לסדרים ולהפך
הערות שוליים
- ^ בשונה ממנהג יהדות בבל, הנהוג כיום בכל עם ישראל, לקרוא בתורה במחזור שנתי, לפי החלוקה לפרשות
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף כ"ט עמוד ב'
- ^ "סדרי נביאים וכתובים", תרביץ נח (תשמ"ט), עמ' 173–189;מאמר, בדף של יוסף עופר באתר אוניברסיטת בר-אילן, וטבלה מלאה מעודכנת, גם היא שם.
- ^ הרב רחמים שר שלום, הקריאה בתורה בארץ ישראל בתקופת המשנה והתלמוד, סיני קכג-קכד עמ' תרכ
- ^ הקדמה לפירוש המלבי"ם - מהדורת פרשנות שנדפסה על פי ספרי המדרשים לפי ה"פרשתאות" שסומנו באותיות
- ^ [1]
- ^ תנ"ך יומי
- ^ להתחיל כמו שצריך: חומש חדש לפי החלוקה היהודית, באתר סרוגים, 2011-10-21
- ^ אנציקלופדיה יהודית דעת - חלוקת התנ"ך לפרקים ;, באתר www.daat.ac.il
- ^ ההקדמה לתנ"ך המלא בהוצאת קורן
