סוזן קורי
| לידה |
11 במרץ 1942 (גיל: 82) קיו (לונדון), לונדון |
|---|---|
| ענף מדעי | ביולוגיה |
| עיסוק | גנטיקה, מערכת החיסון |
| בן זוג | ג'רי אדמס |
| מספר צאצאים | 2 |
סוזן קורי (באנגלית: Suzanne Cory; נולדה ב-12 במרץ 1942) היא ביולוגית מולקולרית ופרופסורית למחקר באגף הגנטיקה המולקולרית של סרטן במכון WEHI (אנ') המתעסק במחקר רפואי.[1]
ילדות ומשפחה
סוזן קורי נולדה במחוז קיו (אנ') בלונדון. אביה, דזמונד קורי, היה רואה חשבון ואמה הייתה סיביל ג'וי ארסקין קורי.
סוזן נשואה למדען ג'רי אדמס (אנ'), לזוג נולדו שני ילדים.[2]
חינוך
קורי גדלה בפרוורי מלבורן שבאוסטרליה. היא למדה בתיכון הבנות בקנטרברי (אנ') ולאחר מכן בתיכון האוניברסיטאי של מלבורן. ההשכלה הגבוהה שלה כללה תואר ראשון ושני במדעים באוניברסיטת מלבורן (1964–1965), ולאחר מכן בשנת 1966 יצאה ללמוד את הדוקטורט שלה במכון LMB (אנ') בקיימברידג', אנגליה. קורי למדה ב-LMB יחד עם מספר אישים חשובים בביולוגיה המודרנית, ביניהם זוכה פרס נובל פרנסיס קריק אשר זכה בפרס יחד עם ג'יימס ווטסון עבור גילוי המבנה של ה-DNA, ופרדריק סאר אשר פרץ דרך בתחום ריצוף חומצות הגרעין. במהלך עבודת הדוקטורט פורצת הדרך שלה היא נעזרה בתגליות של סאר כדי לחקור ולקבוע את הרצף של ה-tRNA. בזמן לימודיה ב-LMB היא הכירה את ג'רי אדמס, מדען וחוקר אמריקאי, אשר בהמשך יהיה בעלה ושותפה למספר מחקרים פורצי דרך בתחומי הביולוגיה המולקולרית.[3][1]
קריירה
בפוסט-דוקטורט שלה, קורי ואדמס שהו באוניברסיטת ז'נבה, שם התמקדה קורי בריצוף ה-RNA של הבקטריופאג' R17 בתור מודל של mRNA. השניים פעלו בשותפות מחקרית שנמשכת עד היום. בשנת 1971 הגיעו למכון וולטר ואלייזה הול למחקר רפואי במלבורן, שם היו חלק מהקידום וההצגה של טכנולוגיית שיבוט הגנים באוסטרליה.
במהלך העשור הראשון שלהם במלבורן, השניים חקרו את אחת השאלות הגדולות בתחום האימונולוגיה: כיצד הגוף מייצר את מגוון הנוגדנים הדרוש כדי להילחם בוירוסים שונים. המעבדה שלהם סייעה לחשוף את הפתרון: נוגדנים מקודדים בחתיכות קטנות שיכולות להשתלב ביחד במגוון רחב של דרכים כדי ליצור מגוון נוגדנים גדול בהרבה ממספר הגנים שמקודדים אל אותם הנוגדנים, ובכך להצליח להגן כנגד מגוון רחב מאוד של גורמים מזהמים.
בשנת 1981 קורי ואדמס פנו לחקור את הקשר בין פגיעות גנטיות לסרטן. הם מצאו כי פגיעה בכרומוזומים יכולה להפעיל גנים ההמעודדים התפתחות של סרטן. הם איתרו את המוטציה הגנטית המובילה ל-לימפומת בירקיט. לאחר מכן, בעזרתו של אלן האריס, חקרו את השלבים המוקדמים של המחלה וזיהו מוטציות סינרגיסטיות.
בימים אלו, מתמקד מחקרם של קורי ובעלה בדרך שבה תאים "מחליטים" האם לחיות או למות. בשנת 1988 חוקר בשם דייוויד ווקס גילה כי Bcl-2 (אנ'), הגן האחראי ללימפומה הזקיקית, מקדם הישרדות תאים. גילוי זה פתח דרך חשיבה חדשה לגמרי לגבי התפתחות הסרטן, שכן כל שאר האונקוגנים (גנים הגורמים לסרטן) שנמצאו היו מעודדי התרבות תאית. הוכח שיש גנים אחרים שדומים לגן bcl-2 וחלקם למעשה מקדמים אפופטוזיס (מוות של תאים) ולא הישרדות תאים. יחד עם מספר קולגות נוספות, קורי ובעלה מתמקדים בהבנה של כיצד משפחות גנים בעלות תפקוד מנוגד לזה של הגן bcl-2 תורמות לקבלת ההחלטות בנוגע לחיים ומוות תאיים. הידע הזה יוביל לפיתוח של תרופות יותר אפקטיביות לסרטן ולמחלות ניווניות.
פרסים
- (1992) נבחרה כחברה בRoyal Society[3]
- (2001) זכתה בפרס L'Oréal-UNESCO לנשים במדע[3]
- (2009) נבחרה כאצילה של Legion of Honor[3]
- (2011) נוסד בית ספר תיכון על שמה, בWerribee, Victoria[3]
- (2011) זכתה במדליית Association for International Cancer Research Colin Thomson Medal[3]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 סוזן קורי באתר הרויאל סוסייטי, באתר Royal Society
- ^ סוזן קורי באינציקלופדית הנשים המובילות במאה ה20 באוסטרליה, באתר Woman Australia
- ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 3.5 סוזן קורי באתר של בית הספר שהוקם על שמה, באתר Suzanne Cory High School
