ג'יימס ווטסון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ג'יימס דיואי ווטסון
James D. Watson
James D Watson.jpg
לידה 6 באפריל 1928 (גיל: 94)
ענף מדעי גנטיקה
מקום מגורים ארצות הברית
פרסים והוקרה פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 1962. מדליית קופלי לשנת 1993.
תרומות עיקריות
גילוי מבנה מולקולת ה-DNA, יחד עם פרנסיס קריק

ג'יימס דיואי ווטסון (באנגלית: James Dewey Watson; נולד ב-6 באפריל 1928 בשיקגו) הוא גנטיקאי אמריקאי שגילה בשנת 1953 ביחד עם פרנסיס קריק את מבנה מולקולת ה-DNA במעבדת קוונדיש שבאוניברסיטת קיימברידג', אנגליה. בשל הישג זה זכה בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 1962 יחד עם קריק ומוריס וילקינס.

ביוגרפיה

ווטסון החל את לימודיו באוניברסיטת שיקגו בגיל 15 (שם למד זואולוגיה), והגיע לקיימברידג' לפוסטדוקטורט כשהיה בן 23 בלבד.

לאחר שהתפרסם (בעקבות גילוי מבנה הסליל הכפול של ה-DNA), חזר לארצות הברית כדי לשמש פרופסור באוניברסיטת הרווארד. בהמשך התמנה לנשיא מעבדות Cold Spring Harbor וסייע להפוך את המוסד לאחד המובילים בחקר הגנום. נוסף לאמור, דחף את פרויקט הגנום האנושי של ארצות הברית (שמימן בכספי ממשלת ארצות הברית את ריצוף הגנום האנושי), ואף עמד בראש הפרויקט בראשית דרכו.

בשנת 1968 יצא לאור ספרו "הסליל הכפול", בו הוא מתאר את גילוי מבנה ה-DNA:

"מבנה כל כך יפה פשוט חייב היה להתקיים."

— "הסליל הכפול"

בגילוי ה-DNA חרג ווטסון מנורמות מקובלות של אתיקה מקצועית. על פי עדותו של ווטסון בספרו "הסליל הכפול", בגילוי ה-DNA התבסס ווטסון על תצלום 51 שנעשה על ידי רוזלינד פרנקלין ושאותו הראה לו מוריס וילקינס, שותפה של רוזלינד למחקר, ללא ידיעתה, וכן על בקשה למענק מחקר שכתבה רוזלינד וכללה נתונים על מחקרה, שאותו הגיש לו המנחה המדעי שלו, מקס פרוץ, ללא ידיעתם של רוזלינד ווילקינס. צילום הרנטגן שצילמה פרנקלין היה התצלום הראשון שממנו ניתן היה להסיק את המבנה הסלילי הכפול של מולקולת ה-DNA, ויש הסבורים שפרנקלין הייתה בדרך לגלות את המבנה הסלילי של ה-DNA בעצמה. בגיליון של כתב העת Nature שבו פרסמו ווטסון וקריק את המאמר על תגליתם פורסם גם מאמרה של פרנקלין עם התצלום, אולם הוא הוצג כראיה המאששת את גילויים (שבלעדיה לא יכלו ווטסון וקריק לפרסם את מאמרם) ולא כאחד הגורמים המכריעים שהובילו לגילוי[1].

דעותיו

ווטסון הוא אתאיסט מפורסם. הוא ידוע כנחרץ בדעותיו בנושאי פוליטיקה, דת ותפקיד המדע בחברה. חלק מדעותיו נחשבות כמעוררות מחלוקת. הוא מהתומכים הנלהבים של שימוש במזון מהונדס גנטית, וטוען כי היתרונות של השיטה עולים בהרבה על הסכנה לסביבה. כמו כן, הוא טוען שההתנגדות המועלית נגד מזון כזה היא בלתי מדעית ולא רציונלית. דעתו בנושא מוסברת בהרחבה בספרו DNA: The Secret of Life, בפרט בפרק 6.


באוקטובר 2007 אמר ווטסון בראיון עיתונאי כי הניסיונות לעזור ליבשת אפריקה נכשלים, משום שהם מבוססים על ההנחה שהאינטליגנציה של בני היבשת זהה לזו של בני המערב, והדבר אינו כך למעשה, כפי שנוכח מי שהעסיק שחורים[2]. אמירה זו גרמה להשעייתו ממכון המחקר האמריקני שבו עבד, עד לבירור הדברים[3].

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'יימס ווטסון בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ תמרה טראובמן, תצלום הד-נ-א היה כל כך מדהים, שכולם שכחו מי עשתה אותו, באתר הארץ
  2. ^ [1] ב-New York Times
  3. ^ חתן פרס נובל הושעה מעבודתו עקב אמירה גזענית באתר ynet
זוכי פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה
1901–1925 פון ברינג (1901) • רוס (1902) • פינסן (1903) • פבלוב (1904) • קוך (1905) • גולג'י, רמון אי קחאל (1906) • לבראן (1907) • מצ'ניקוב, ארליך (1908) • קוכר (1909) • קוסל (1910) • גולסטרנד (1911) • קארל (1912) • רישה (1913) • באראני (1914) • לא חולק (1915–1918) • בורדה (1919) • אוגוסט קרוג (1920) • לא חולק (1921) • היל, מאירהוף (1922) • בנטינג, מקלאוד (1923) • איינטהובן (1924) • לא חולק (1925) Nobel Prize.png
1926–1950 פיביגר (1926) • וגנר-יאורג (1927) • ניקול (1928) • אייקמן, הופקינס (1929) • לנדשטיינר (1930) • ורבורג (1931) • שרינגטון, אדריאן (1932) • מורגן (1933) • ויפל, מיינוט, מרפי (1934) • שפמן (1935) • דייל, לוי (1936) • סנט-גיירגי (1937) • היימנס (1938) • דומק (1939) • לא חולק (1940–1942) • דאם, דויזי (1943) • גסר, ארלנגר (1944) • פלמינג, צ'יין, פלורי (1945) • מולר (1946) • קורי, קורי, הוסיי (1947) • מילר (1948) • הס, מוניש (1949) • קנדל, הנץ', רייכשטיין (1950)
1951–1975 תיילר (1951) • וקסמן (1952) • קרבס, ליפמן (1953) • אנדרס, וולר, רובינס (1954) • תאורל (1955) • קורנאן, ריצ'רדס, פורסמן (1956) • בובה (1957) • בידל, טייטום, לדרברג (1958) • אוצ'ואה, קורנברג (1959) • ברנט, מדאוור (1960) • פון בקשי (1961) • ווטסון, קריק, וילקינס (1962) • הודג'קין, האקסלי, אקלס (1963) • בלוך, לינן (1964) • ז'קוב, לווף, מונו (1965) • רוס, הגינס (1966) • גרניט, הרטליין, וולד (1967) • הולי, קוראנה, נירנברג (1968) • דלבריק, הרשי, לוריא (1969) • כץ, פון יולר, אקסלרוד (1970) • סת'רלנד (1971) • אדלמן, פורטר (1972) • פריש, לורנץ, טינברגן (1973) • קלוד, דה דוב, פאלאדה (1974) • בולטימור, דולבקו, טמין (1975)
1976–2000 בלומברג, גאידושק (1976) • גימן, שלי, יאלו (1977) • ארבר, נתנס, סמית' (1978) • קורמאק, האונספילד (1979) • בנאסרף, דוסה, סנל (1980) • ספרי, הובל, ויזל (1981) • ברגסטרם, סמואלסון, ויין (1982) • מקלינטוק (1983) • ג'רן, קוהלר, מילשטיין (1984) • בראון, גולדשטיין (1985) • כהן, לוי-מונטלצ'יני (1986) • טונגאווה (1987) • בלאק, עליון, היצ'ינגס (1988) • בישופ, ורמוס (1989) • מארי, תומאס (1990) • נהר, זקמן (1991) • פישר, קרבס (1992) • רוברטס, שרפ (1993) • גילמן, רודבל (1994) • לואיס, ניסליין-פולהרד, וישהאוס (1995) • דוהרטי, צינקרנגל (1996) • פרוזינר (1997) • פרשגוט, איגנרו, מורד (1998) • בלובל (1999) • קרלסון, גרינגרד, קנדל (2000)
2001 ואילך הרטוול, הנט, נרס (2001) • ברנר, הורביץ, סלסטון (2002) • לוטרבור, מנספילד (2003) • באק, אקסל (2004) • מרשל, וורן (2005) • פייר, מלו (2006) • קפקי, אוונס, סמיתיס (2007) • צור האוזן, מונטנייה, בארה-סינוסי (2008) • בלקברן, שוסטק, גריידר (2009) • אדוארדס (2010) • בויטלר, הופמן, סטיינמן (2011) • גרדון, יאמאנקה (2012) • רותמן, שקמן, סודהוף (2013) • מוסר, מוסר, אוקיף (2014) • קמפבל, אומורה, טו (2015) • אוסומי (2016) • הול, רוסבאש, יאנג (2017) • אליסון, הונג'ו (2018) • סמנזה, רטקליף, קיילין (2019) • אלטר, האוטון, רייס (2020) • ג'וליוס, פטפוטיאן (2021) • פבו (2022)
Logo hamichlol.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=ג%27יימס_ווטסון&oldid=1802073"