סוכי מערבי
 סוכי מערבי
| |
|---|---|
זכר של סוכי מערבי
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | עופות |
| סדרה: | ציפורי שיר |
| משפחה: | סוכיים |
| סוג: | Chlamydera |
| מין: | סוכי מערבי |
| שם מדעי | |
 Chlamydera guttata
| |
סוכי מערבי (שם מדעי: Chlamydera guttata) הוא מין של סוכי אנדמי לאוסטרליה מהסוג Chlamydera. תחום התפוצה של הסוכי המערבי מקוטע, והוא נפוץ במרכז אוסטרליה ובאזור פילבארה שבמערב אוסטרליה.
מיון
במין שני תת-מינים:
- Chlamydera guttata guttata, נמצא ברוב תחום תפוצת המין
- Chlamydera guttata cateri, נמצא בכף הצפון-מערבי של אוסטרליה.
הסוכי המערבי הובא לאירופה לראשונה בשנת 1861. משמעות שם המין, guttata, היא "מנוקד" בלטינית, והוא מתייחס לגופו המנוקד של הסוכי.
מאפיינים
בטנו של הסוכי חומה-צהבהבה, וזנבו חום.
אורכו של הסוכי כ-24 עד 28 ס"מ. רוב גופו של הסוכי (מלבד בטנו וזנבו) מנוקד בשחור ובחום, ועל עורפו של הזכר יש ציצת נוצות ורודה. הזכר והנקבה זהים בגודלם ובמידותיהם מלבד בזנב, שארוך יותר אצל הנקבה.
הסוכי המערבי ניזון מפירות, בעיקר מהצמחים הבאים: פיקוס הסלע, אלגום, Trichosanthes cucumerina (המכונה "דלעת הנחש") ודבקון. הסוכי המערבי ניזון גם מצוף, פרחים, עכבישים וחרקים כגון נמלים, עשים, חיפושיות וחגבים. הסוכיים שותים לעיתים קרובות, וכמעט אף פעם לא ניתן למוצאם רחוק ממקור מים.
רבייה
כמו רוב מיני הסוכיים, הסוכי המערבי הוא פוליגמי: הזכר מזדווג עם כמה וכמה נקבות, בעוד הנקבות בלבד אחראיות לקינון ולגידול הגוזלים, ללא סיוע הזכר. הסוכי המערבי, כמו אצל כל מיני הסוכיים, הזכר בונה מבנה ייחודי, הקרוי "סוכה" (ומכאן שמו), על מנת להרשים את הנקבה. זכר הסוכי המערבי בונה מזרדים מבנה הדומה לשדרה עם קירות משני צדדיה; גובהה כ-20 עד 25 ס"מ, ורוחבה כ-25 עד 35 ס"מ. השטח שמסביב לסוכה מקושט בעצמים לבנים וירוקים, כמו פירות בכלל ופירות יער בפרט, קליפות עצים, חלוקי נחל ועצמות. הסוכי משתמש גם בחומרים מעשה ידי אדם, כמו זכוכית, תרמילי אקדח, פקקי בקבוקים ועצמים שונים מברזל ומפלסטיק[1]. סוכות יכולות להמשיך לפעול כמה וכמה שנים, ואם סוכה חדשה נבנית, הסוכה הקודמת ממוחזרת. הזכר מושך את הנקבות על ידי קריאות, וכשהיא מגיעה הוא "מסתתר" ומציץ לפעמים ממקום מחבואו - כנראה כדי לסקרן אותה[1]. לאחר שלב זה, הוא מניף את זנבו, קופץ וטופח בכנפיו, וממשיך לקרוא בקול. בזמן הריקוד הוא פורש כמה וכמה פעמים את ציצת הנוצות שלו מול עיניה של הנקבה[1].
הנקבה בונה לבדה קן פשוט בצורת כוס על ענפים גבוהים יחסית הקרקע של עץ, בדרך כלל על סבך של דבקונים. הנקבה מטילה שתי ביצים מבריקות בצבע ירוק-צהבהב ומכוסות בקווים שחורים בכל תטולה, ודוגרת עליהן במשך פרק זמן לא ידוע.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
