סופיה, נסיכת סקסוניה-קובורג-זאלפלד
 |
ערך ללא מקורות
| |
| ערך ללא מקורות |
| שם מלא | סופיה פרדריקה קרולינה לואיזה |
|---|---|
הנסיכה סופיה פרדריקה קרולינה לואיזה מסקסוניה-קובורג-זאלפלד (בגרמנית: Sophie Friederike Karoline Luise von Sachsen-Coburg-Saalfeld; 16 באוגוסט 1778 – 9 ביולי 1835) הייתה נסיכת סקסוניה-קובורג-זאלפלד, אחותה של ויקטוריה, נסיכת סקסוניה-קובורג-זאלפלד ולאופולד הראשון, מלך בלגיה ודודתה של המלכה ויקטוריה. בנישואין, היא הייתה הרוזנת של מנסדורף-פוילי.
ביוגרפיה
ילדותה
הנסיכה סופיה נולדה בקובורג, בתם הבכורה של פרנץ, דוכס סקסוניה-קובורג-זאלפלד ואשתו אוגוסטה, רוזנת רויס-אברסדורף.
לסופיה הייתה מערכת יחסים קרובה במיוחד עם אחותה אנטוינטה ושתיהן השתתפו לעיתים קרובות בפנטאיסי שלוס, מקלט של מהגרים מצרפת. שם פגשה את בעלה לעתיד, עמנואל פון מנסדורף-פוילי. הם נישאו ב-23 בפברואר 1804 בקובורג. בעלה הוכתר בשנת 1818.
בגרותה
בשנת 1806 שהה בעלה בזאלפלד, בית מגורים משני של בית המשפט בקובורג. לכן, הוא היה יכול להשתתף בקרב זאלפלד, הוא מצא את שרידיו של הנסיך לואיס פרדיננד מפרוסיה משדה הקרב והגן על מקום מגוריהם של אביה ומשפחתה של סופיה מפני יהירותם של הכוחות הצרפתיים המנצחים.
בין 1824–1834 התגוררה סופיה במיינץ, שם היה בעלה מפקד המבצר הפדרלי. שם היא כונתה בדרך כלל "נסיכה". היא הייתה פעילה כסופרת וב-1830 פרסמה את אוסף האגדות הרומנטי שלה, "מהרכן" ו-"Erzählungen". היא קיבלה את הצלב הגדול של מסדר קתרין ה"קדושה".
סופיה נפטרה בטושימיץ, בוהמיה. היא נקברה בפארק שלוס פריטנשטיין, בית משפחת מנסדורף-פוילי.
משפחתה
לעמנואל וסופיה היו שישה בנים:
- הוגו פרדיננד פון מנסדורף-פוילי (1806–1847)
- אלפונס, הרוזן פון מנסדורף-פוילי (1810–1894); נישא, פעם ראשונה בשנת 1843, לרוזנת תרזה פון דיטריכשטיין-פרוסקו-לסלי (1823–1856), נישא, פעם שנייה, בשנת 1862, לרוזנת מריה תרסיה פון למברג (1833–1876)
- אלפרד קרל פון מנסדורף-פוילי (1812–1814)
- אלכסנדר פון מנסדורף-פוילי (1813–1871), פירסט פון דיטריכשטיין זו ניקולסבורג (1868) היה שר החוץ האוסטרי וראש ממשלת אוסטריה בשנות ה-60 של המאה ה-19. נישא בשנת 1857 לרוזנת אלכסנדרין מריה פון דיטריכשטיין-פרוסקו-לסלי (1824–1906)
- לאופולד עמנואל פון מנסדורף-פוילי (1815–1832)
- ארתור אוגוסט פון מנסדורף-פוילי (1817–1904); נישא, פעם ראשונה, בשנת 1853, למגדלנה קרמזו (1835–1899), התגרש בשנת 1882; נישאה פעם שנייה, בשנת 1902, לרוזנת ביאנקה אלברטינה פון ויקנבורג (1837–1912)
אילן יוחסין
קישורים חיצוניים
