סורת אל-כאפרון
 | |
| קליגרפיה של סורת אל-כאפרון | |
| שם מתורגם | סורת הכופרים |
|---|---|
| מספר הסורה | 109 |
| מספר פסוקים | 6 |
| מיקום | מכה |
| ויקיטקסט | אל-כאפרון (תרגום רקנדורף) |
סורת אל-כּאפִרוּן (בערבית: سورة الكافرون), או סורת הכופרים, היא סורה מספר 109 בקוראן. סורה קצרה זו מונה שישה פסוקים (אַיאַת) בלבד, ולפי האמונה המוסלמית היא הורדה למוחמד באמצעות המלאך גִ'בְריל (جبريل) במכה. לפי ספרו של אבּן אלצֻ'רַיְס, פַצָ'אאִ'יל אלקֻראן (מהמאה ה-10), המיוחס לפרשן הקוראן עַטָאא' אלחֻ'ראסאני (בן המאה ה-8), הורדה סורה זו אחרי סורת אל-מאעון ולפני סורת אל-פיל.[1]
פירוש
בדומה לסורות קצרות אחרות, גם סורה זו מהווה מעין תפילת בקשה או קריאה לעזרת אללה. סורה זו מבקשת להזכיר את ההפרדה בין בעלי האמונה לבין חסרי האמונה, הם הכופרים. תפסיר תנויר אל-מכבאס, המתבסס על חדית'ים מפי בן דודו, ואחר ממלווויו של הנביא מוחמד, עבדאללה אבן עבאס מספר כי סורה זו התגלתה למוחמד לאחר שכופרים קראו לו לזנוח את דתו, ולעבוד עימם את אליליהם. בתגובה, פתח מוחמד בגינויים.[2] תפסיר אבן-כאתִ'ר הסוני מספר כי הכופרים הציעו למוחמד כי יעבדו את אלוקיו במשך שנה, ולאחר מכן מוחמד יצטרף אליהם לשנה לעבודת אליליהם.[3] בעבר, בהווה ובעתיד. הסורה מסתיימת בפסוק המצוטט לעיתים קרובות: "לכם דתכם ולי דתי" (ראו גם סורה 10 איה 41). יש המפרשים פסוק זה כוויתור לכופרים, ורואים בפסוק החמישי בסורת א-תובה (התשיעית) המאוחרת יותר, "פסוק החרב", המכריז על מלחמה בכופרים, כמבטל את הפסוק בסורה זו.[4] לעומתם אחרים מפרשים את הפסוק כאיום, ולא כוויתור, ורואים בו הבטחה ואזהרה לשכר ולעונש בתמורה לאמונה ולחוסר האמונה בעולם הזה.[5] המסורת קובעת כי קריאתה של סורה זו כמוה כקריאת רבע מהקוראן כולו,[6] וחדית' ידוע מספר כי מוחמד נהג לקרוא סורה זו מדי בוקר בתפילתו.[7]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ מובא אצל אורי רובין, "נספח א: סדר התגלות פרקי הקוראן", הקוראן, תרגם מערבית אורי רובין, אוניברסיטת תל אביב, 2005, עמ' 552. כל הציטוטים להלן הם מתרגום זה.
- ^ (ראו תפסיר זה לאיה 1)
- ^ ראו כאן
- ^ פסוק החרב: "עם תום החודשים הקדושים, הרגו את המשתפים בכל מקום אשר בו תמצאום, ותפסו אותם וכתרו אותם וארבו להם בכל אתר ואתר. ואולם אם יחזרו בתשובה ויקיימו את התפילה ויתנו זכאת, שלחו אותם לחופשי, כי אלוקים סולח ורחום". (על פי תרגומו של אורי רובין, אוניברסיטת תל אביב, 2005). ראו למשל גם את דבריו של מוחמד בחדית' צחיח אל-בח'ארי "אין זכות לעבוד כל אל אחר מלבדך [אללה]", ראו פה, כרך 9, ספר 93 חדית' מס' 590.
- ^ הקוראן, תרגם מערבית אורי רובין, אוניברסיטת תל אביב, 2005, הערת שוליים בעמ' 540. תפסיר אל-ג'לאלין, למשל, טוען כי איה זו התגלתה טרם מוחמד צווה להילחם בכופרים (ראו כאן תפסיר לאיה 6) ותפסיר אבן עבאס מוסיף, כי הפסוקים המאוחרים שהורו על לחימה, ביטלו איה זו.
תפסיר אל-ג'לאלין מפרש את הפסוק כ"אלוקים יודע כי הלא מאמינים לעולם לא יהפכו למאמינים". ראו פה. - ^ אורי רובין, "שבחי הקוראן", בתוך הקוראן, תרגם מערבית אורי רובין, אוניברסיטת תל אביב, 2005, עמ' 555.
- ^ ראו בתפסיר אבן-כאתִ'ר.
