סטמראד
 |
ערך מחפש מקורות
| |
| ערך מחפש מקורות |
 |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: מכלולזציה.
| |
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: מכלולזציה. |
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית חברה מסחרית ריקה.
סטמראד היא חברה ישראלית אמריקאית שבסיסה בתל אביב, ישראל, שמפתחת, מייצרת ומוכרת ציוד אישי להגנה מפני הקרינה הנפלטת בעת שבירת מולקולות לאטומים בודדים.
מוצר הגאמא 360 של החברה הוא מכשיר שמתיימר להגן מפני קרינה באזור מח העצם בעצם האגן של המשתמש בו. זאת החברה היחידה בעולם[דרוש מקור]שמייצרת ציוד הגנה אישי שיעודו להגן על המשתמשים בו מקרינת גמא באנרגיה גבוהה, ומשלבת חלקי מגן אחרים במוצרים שלה.
היסטוריה
סטמראד הוקמה בדצמבר 2011 על ידי דר' אורן מילשטיין ודניאל לויט. ההשראה להקמת החברה נבעה מאסון צ'רנוביל בו מכבי אש ומהנדסים רבים שהגיעו לזירה ראשונים מתו ממנות גדולות של קרינת אנרגיית גאמא במחלה שמוכרת בתור "תסמונת קרינה חריפה".
בעקבות האסון הגרעיני בפוקושימה במרץ 2011, השניים שיתפו פעולה עם חתני פרס נובל רוג'ר קורנברג, אהרן צ'חנובר ועתיד להיות חתן פרס נובל מייקל לויט עם חזון משותף 'להציל את אלה שמצילים אותנו'. הקבוצה התרחבה לאחר הצטרפות הפרופ' ריצ'רד צ'מפלין.
סקירה כללית
השותף המייסד דוקטור אורן מילשטיין טען כי "זו הפעם הראשונה שמוצר מסוג זה מגן נגד קרינת גאמא, עד כה האנשים שנחשפו לקרינה זו נהרגו."[דרוש מקור] הבעיה העיקרית בניסיון לייצר מגן שמיועד לכל הגוף היא המשקל לפי מילותיו של מייקל לויט: "להכין חליפה שמיועדת לכל הגוף עם רמת הגנה כזו תשקול בערך 200 קילו" ולכן פתרונות ההגנה הקודמים תמיד יוצרו משכבות דקות של חומר כבד מטבעו שמקשה על הקרינה לחדור ובכך מאפשר תזוזה. סוג ההגנה הזה אפקטיבי רק בשביל לחסום קרינת אלפא וקרינת בטא, ועדיין לא אפקטיבי בחסימת קרינת גאמא. לכן מגנים קיימים אינם מסוגלים למנוע את ההשפעות הבריאותיות החריפות מהחשיפה לקרינת גאמא (כמו: "תסמונת הקרינה החריפה"). קו המוצרים של סטמראד שונה ממוצרים אחרים בשוק בכך[דרוש מקור] שהם אינם מנסים להגן ולכסות את כל גוף המשתמש אלא את אזור האגן העשיר במח עצם.
שיווק
חגורת ה"גאמא 360" מיועדת למכבי אש, פרמדיקים, שוטרים, חיילים ומגיבים ראשוניים לאסונות כמו רעידות אדמה, מתקפות בסגנון אסון התאומים אשר חושפות אותם לקרינה. כשמוצרם "אסטרוראד" (AstroRad) יהיה מוכן לשימוש, מטרתו תהיה לשמש אסטרונאוטים המצויים בעומק החלל.
פרסים ואותות הוקרה
- מרכז החלל ביוסטון- דגם משימת "מאדים".[דרוש מקור]
- מוזאון החלל, לונדון- דגם "עולם המחר" .[דרוש מקור]
- המוזיאון הלאומי למדע, טכנולוגיה, וחלל- דגם מיוחד.[דרוש מקור]
- פרס החדשנות לשכת המסחר לשנת 2013 של ישראל-יפן.[דרוש מקור]
- סדרת ההרצאות "לבוש חכם", מכון רדקליף, אוניברסיטת הרווארד.[דרוש מקור]
קישורים חיצוניים
