סטרופקוב

Stropkov
	סמל סטרופקוב
	תמונת נוף של סטרופקוב
מדינה	סלובקיה
ראש העיר	אונדרי ברנדזה
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	9,883 (דצמבר 2022)
קואורדינטות	49°12′18″N 21°39′05″E / 49.20500°N 21.65139°E
	www.stropkov.sk

סטרופקוב (בסלובקית: Stropkov) היא עיר במחוז סטרופקוב שבסלובקיה.

היסטוריה

העיר סטרופקוב הייתה עיר מחוז, מרכז כלכלי, חברתי ותרבותי בצפון זמפלין (אנ'). היא שוכנת בעמק בהרי הבסקידים הנמוכים (NIZKE BESKYDY), על הגדה השמאלית של נהר אונדבה (אנ'), בקרבת הגבול עם פולין, מצפון-מזרח לערים פרשוב וקושיצה. מקורותיו כיישוב סלובקי עתיק מגיעים למאה ה-13. עדויות כתובות ראשונות על העיירה קיימות משנת 1404. השליט הראשון של העיר היה לדיסלאב סוטוגורסקי. בשנת 1408 הוזכרה לראשונה הטירה של העיר - קסטלום. העיר השתייכה לממלכת הונגריה, אחר כך לממלכת הבסבורג (האימפריה הרומית ה"קדושה", האימפריה האוסטרית ולבסוף האימפריה האוסטרו-הונגרית), ומשנת 1918 לרפובליקה הצ'כוסלובקית.^[1]

בשנת 1785 נמצאו בעיירה כ-204 בתים ו-1326 תושבים. סטרופקוב הייתה העיר השלישית עם מספר התושבים הרב ביותר באזור זמפלין עם 87 בעלי מלאכה (שנת 1778). מצב זה נמשך בשנים הבאות: 1848, 1918 ו-1945, עד 1960. מאז המאה ה-18 החלה העיר להתפורר. בשנת 1828 היו 201 בתים ו-2,250 תושבים. בשנת 1869 גרו שם 2,502 תושבים ואילו בשנת 1900 רק 2,276. משנת 1870 עקרו תושבים רבים למדינות אחרות.

בין שתי מלחמות העולם השתייכה סטרופקוב לאחד האזורים הבלתי מפותחים והעניים ביותר בסלובקיה. מלבד החקלאות, תושבי העיר התפרנסו מתעשיית המלאכה המסורתית ועבודה ביערות. במהלך שנות מלחמת העולם השנייה, הירידה הכלכלית הייתה בעיצומה. רק 487 בתים עם 3,311 תושבים מילאו את שטחה של סטרופקוב בזמן המלחמה. מלבד המצב המסובך שלאחר המלחמה, ניכר כי לבניית מפעל טסלה וחברות רבות אחרות הייתה תרומה חשובה לשינויים מהותיים בדמוגרפיה ובתשתיות. כאשר רק 2,695 אנשים בשנת 1950 גרו בעיר, בשנת 1991 כבר היו 9,719 אנשים.

יהדות סטרופקוב

ראו גם – חסידות סטרופקוב

יהודים הגיעו לראשונה לסטרופקוב, בערך בשנת 1650. כחמישים שנה לאחר מכן, הוגלו היהודים מסטרופקוב לטיסינק (Tisinec) - כפר מצפון לעיר. הם חזרו לסטרופקוב רק בשנת 1800 בערך. בית הקברות היהודי בסטרופקוב נחנך בשנת תרנ"ב (1892), ולאחר מכן יצא בית הקברות בטיסינק מכלל שימוש.

ב-1939 מפלגת השמאל "לינקה" האנטישמית השיגה את השליטה במועצת העיירה סטרופקוב. ממאי-אוקטובר 1942 גירשו הלינקה יהודים מאזור סטרופקוב לאושוויץ, סוביבור, מיידנק ו"יעדים ידועים". עד סוף מלחמת העולם השנייה נותרו בסטרופקוב רק 100 יהודים מתוך 2000 ב-1942.

הרבנים הראשיים של סטרופקוב

הרב הראשון של טיסינק וסטרופקוב היה רבי משה שונפלד. הוא עזב את סטרופקוב לטובת הרבנות בווראנוב.
את מקומו ירש בשנת 1833 רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים שכיהן כרבו הראשי של סטרופקוב עד כ"ח בתמוז תר"א, אז עבר למלא את מקום זקינו ה"ישמח משה" באוהעל.
אחריו היה רבי חיים יוסף גוטליב (1790–1867) שכיהן בעיר עד לפטירתו בד' באדר ב' ה'תרכ"ז (11 במרץ 1867).
אחריו היה רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינאווא, שמילא את מקום חמיו ה"ייטב לב", עד לפטירת אביו בכ"ה בניסן תרל"ו.
אחריו היה גיסו רבי משה יוסף טייטלבוים, בנו של רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים, בין השנים תר"מ - תרנ"א.
אחריו היה רבי יצחק הרש אמסל, מונה תחילה כדיין בסטרופקוב ולאחר מכן כרבה של זבורוב. רבי יצחק הרש נפטר בשנת תרצ"ד בעת שהתפלל בבית הכנסת שלו בזבורוב, הוא קבור בבית העלמין בסטרופקוב שם הוקם אוהל קטן מעל קברו.
בשנת תרנ"ח מונה רבי אברהם שלום הלברשטאם לרב העיר על מקום אביו. הוא כיהן גם כאדמו"ר מסטרופקוב, בזמן מלחמת העולם הראשונה היגר לבודפשט, ולאחר המלחמה בשנת תרע"ט התיישב באונגוואר ובהמשך חזר לסטרופקוב.
בשנת תר"צ מינה רבי אברהם שלום את בנו רבי מנחם מנדל הלברשטאם לרב הצעיר של סטרופקוב ועבר לקאשוי שבה נפטר. בחנוכה ה'תש"ז היגר לארצות הברית, שם שיקם את החסידות בבית המדרש שהקים בשכונת ויליאמסבורג, נפטר בו' באייר ה'תשי"ד.