סיימון ברון-כהן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סיימון ברון-כהן
Simon Baron-Cohen.jpg

סיימון ברון-כהן (נולד ב-15 באוגוסט 1958) הוא פסיכולוג בריטי-יהודי, פרופסור לפסיכופתולוגיה התפתחותית במחלקות לפסיכיאטריה ולפסיכולוגיה ניסויית באוניברסיטת קיימברידג', עמית בטריניטי קולג' שבקיימברידג' ומנהל המרכז לחקר האוטיזם באוניברסיטת קיימברידג', בממלכה המאוחדת.

ברון-כהן עשה דוקטורט בקולג' האוניברסיטאי של לונדון. הוא התפרסם בזכות עבודותיו בחקר האוטיזם, כולל התאוריה המוקדמת שלו, שהאוטיזם כולל מידה כלשהי של "עיוורון מנטלי" (או עיכובים בהתפתחות "התאוריה של התודעה"), והתאוריה המאוחרת שלו שהאוטיזם הוא צורה קיצונית של המוח הגברי[דרוש מקור], שכללה ארגון מחדש של הבדלי מגדר פסיכולוגיים במונחים של אמפתיה ושיטתיות.

תחומי מחקר

המאמר המדעי הראשון של ברון-כהן ראה אור ב-1985, יחד עם אוטה פרית ואלן מ. לסלי. המאמר טען שילדים אוטיסטים מבטאים ליקויים חברתיים ותקשורתיים כתוצאה מעיכוב בהתפתחות התאוריה של התודעה. הטענה נבחנה באמצעות ניסוי האמונה המוטעית, ושוחזרה פעמים רבות מאז.

ספרים

סיימון ברון-כהן כתב חמישה ספרים, שאחד מהם ראה אור בעברית:

  • ההבדל המהותי: גברים, נשים והמוח הגברי הקיצוני (הוצאת עם עובד, 2006).

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סיימון ברון-כהן בוויקישיתוף
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0