סכין סימן 1 של הצי האמריקני
 | |
| סכין סימן 1 ונדן תואם, ייצור לצי, יצרן קמילוס | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | סכין לשימוש כללי |
| תכנון | הצי האמריקני |
| מדינה מייצרת |
 ארצות הברית |
| יצרן | החברות המרכזיות: קמילוס, רובסון, פאל, קולינאל, ווסטרן |
| היסטוריית שירות | |
| תקופת השירות | 1942–1955 (כ־13 שנים) |
| מלחמות | מלחמת העולם השנייה, מלחמת קוריאה |
סכין סימן 1 של הצי האמריקני הוא סכין 'שימוש כללי', אשר הייתה בשירות הצי האמריקני בעיקר בין 1942 – 1950. עם השנים השימוש בסכין פחת וכיום נחשבת לפריט אספנות. הסכין עצמה עוצבה בהשראת סכיני ציד קטנות אשר היו בשימוש נרחב בארצות הברית. לאחר מלחמת העולם השנייה הייצור של דגם זה פחת משמעותית וכיום הוא מיוצר על ידי מספר חברות בודדות, לשוק הפרטי, כסכין מטיילים/צייד בשם "סכין סימן 1" (Mark 1).
היסטוריה
רקע
דגם הסכין עוצב ואופיין על ידי גורמי מקצועי בצי האמריקני בתחילת מלחמת העולם השנייה. הרציונל היה לספק סכיני עבודה שימושיות לחיילי ומלחי הצי במהלך עבודתם על הסיפון, שהייתם בים ובמהלך שהייה על החוף, (עד אותה תקופה היה איסור על מלחים לשאת סכין עם להב קבוע על הסיפון והם נשאו אך ורק אולרים קטומי קצה).[1] הדגם אף יועד לשימוש בקרב הנחתים, אך לא עמד במבחנים והדרישות שחיל הנחתים הציב לדגם זה. במהלך תחילת-אמצע שנות ה-50 סכינים מן הסוג הזה, אשר עברו שינוי קל בעיצוב, נצפו בשימוש מגובל גם בקרב חיל האוויר האמריקני (ישנה סברה כי מדובר בעודפי להבי סימן 1 שהורכבו להם ידיות ושמורה שונה)[2], עם הזמן דגמים אחרים החליפו את הסימן 1 והשימוש בדגם בקרב כלל הכוחות המזוינים בארצות הברית דעך.
פיתוח וייצור הסכין
העיצוב שאוב מדגמים של סכיני צייד קטנות, אשר היו פופולריות בתחילת המאה ה-20 בארצות הברית. כמקובל המכרז שהוציא הצי האמריקני בתחילת מלחמת העולם השנייה מיקד את היצרנים והציג אפיון לסכין שתסופק לצי: הלהב הדרוש וצורתו, החומרים, אופן הרכבה, משקל וסוג נדן.
לאור הבהילות של תהליך המכרזים, הצורך המידי לסכינים והמחסור בחומרי גלם (אשר הוקצו לטובת אמל"ח כבד ונק"ל) היצרנים השונים לא הצליחו לעמוד במדויק בדרישות האפיון שהצי האמריקני סיפק. בלית ברירה הצי אישר את השינויים (לעיתים בהליך מזורז של מספר ימים) והתוצאה הייתה מגוון רחב של דגמי הסימן 1, הדגם שהיה הכי קרוב לאפיון המקורי היה הדגם של PAL. Pal Mark-1 (RH35). כך, נוצר מצב בו היה מגוון של סכיני, US NAVY Mark 1 דומות אך לא זהות, הדבר בא לידי ביטוי בלהבים ברמות גימור שונות (מבריק, מושחר), פרופיל להב מעט שונה, אורכים שונים 12–15 ס"מ, נדנים מפלסטיק או עור, עיצוב מעט שונה לפומל וחומרים שונים (אלומיניום, פלדה), חברת קולינאל (Colonial) אף סיפקה ידיות מחומר תרמו פלסטי, חדשני באותה תקופה, אשר גילה עמידות לנזקי המלח במי ים[3].
השימוש במהלך מלחמת העולם השנייה
הסכין הוזמנה על ידי הצי האמריקני, בעת מלחמת העולם השנייה, על מנת שיסופקו לכלל מלחי הצי- הרעיון היה "סכין לכל מלח", לטובת עבודות שונות על הסיפון. כפי שצוין יצאו מכרזים בהולים להגדלת המלאי ב-1942. להלן היצרנים בהזמנה הראשונית[1]:
- Camillus 135,000
- Colonial 175,000
- Geneva Forge 120,000
- PAL 140,000
- Robeson 175,000
לאחר מכן ב-1943–1945 בוצעו הזמנות נוספת, בכמויות די זהות, מחברות נוספות, כגון KABAR.
אספנות
לאור ההיסטוריה של הדגם, השונות בייצור- שהובילה למגוון רב של גרסאות, הפריט נחשב לפריט אספנות מאתגר. מוערך כי ישנם מעל 70 דגמים של סכיני סימן 1 של הצי האמריקני ודגם זה יכול להוות נושא לאוסף בפני עצמו.
נתונים טכניים
- המאפיין המרכזי אשר בא לידי ביטוי ברוב דגמי סימן 1 של הצי: להב יחסית קצר (סביב 12–14 ס"מ), פרופיל להב קליפ/דרופ פוינט, טאנג חבוי (העטוף בטבעות העור של הידית), פלדת פחמן 1075–1095.
בצה"ל
לא מוכר שימוש של סכין בצה"ל, הסכין לא נרכשה באופן מסודר, ייתכן הייתה בשימוש מוגבל בקרב חיילים/קצינים אשר רכשו דגם זה מכספם הפרטי.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
