סנדר חדד

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סנדר חדד
סנדר חדד
לידה 1859
פטירה 20 בנובמבר 1899 (בגיל 40 בערך)
המצבה של סנדר חדד בבית הקברות סגולה בפתח תקווה

סנדר חדד (אלכסנדר קרינקר) (185920 בנובמבר 1899) היה שומר יהודי בזמן העלייה הראשונה.

קורות חיים

אלכסנדר קרינקר, שנקרא בפי כל סנדר חדד, נולד ב-1859 בעיירה קרינקין, הסמוכה לביאליסטוק שברוסיה הצארית (בימינו פולין). היה בנו של נפח רוסי יהודי ובכפר ילדותו היה רגיל להסתובב בשדות בחברת בחורי הכפר הלא-יהודים. הייתה אגדה שבמהלך אחת המלחמות בין רוסיה וטורקיה, קצין רוסי בכיר נפל בשבי הטורקי. סנדר, עדיין נער, היה עוזרו של קבלן האספקה באותה חזית. כששמע שכל מאמציהם של הרוסים לשחרר את הקצין כשלו, הציע עצמו למשימה. ההצעה עוררה תחילה גיחוך, אך מכיוון שלרוסים לא היה מה להפסיד, נשאל סנדר מה הוא מתכנן לעשות, והשיב: "תנו לי שני חיילים ואת השאר תראו בעצמכם". לאחר שקיבל את החיילים, השיג מדים טורקיים, נעלם עמם למספר ימים ובעזרתם עבר את הקווים. בשובו החזיר אתו את הקצין הרוסי.

כשהיה בן שלשה עשר, ב-1872, עלה לירושלים, לא ברור אם עשה זאת לבד או יחד עם בני משפחתו. סנדר השכיר עצמו לנפח מקומי ועד מהרה יצא שמעו למרחק, והוא נחשב לאחד הנפחים הטובים בעיר. בירושלים כינוהו כולם "סנדר חדד", על שם מקצועו ("חדד" בערבית: נפח).

כעבור שנים אחדות בירושלים החל סנדר לנדוד ברחבי המזרח התיכון, בין היתר באיסטנבול ובקפריסין, ששם עבד כשומר וצבר ידע וניסיון על התחום שעמד לשמשו רבות בארץ ישראל.

לא ידוע מתי בדיוק שב לארץ מנדודיו, אך ברור שהיה זה ברבע האחרון של המאה התשע עשרה, בסמוך לראשיתו של מפעל ההתיישבות החדשה. בארץ היה בין השומרים המצטיינים ביותר, שהנחילו פחד בערבים. הסיפורים על המכות שנתן, אשר הוא כינם "החלקים", נפוצו בארץ ישראל והגיעו עד עבר הירדן מזרחה.

כשמייסדי פתח תקווה עלו על קרקע במלאבס, הם קראו לסנדר להצטרף אליהם. דומה שסנדר הצטרף אליהם ב-1883 בעלייה השנייה לפתח תקווה, אשר קבעה את מושבה הראשוני ביהוד, בסמוך לכפר הערבי יהודיה (בתחומי סביון של היום), אך גם זה אינו בטוח.

בימיו הראשונים בפתח תקווה היה סנדר פועל חקלאי אצל אחד האיכרים. כעבור זמן מה פתח סנדר נפחייה ראשונה במושבה. עד מהרה גויס להגנת המושבה ותושביה, בעיקר באביב כאשר הערבים היו פושטים עם עדריהם על כל שדה ירוק. כעבור זמן מה גויס לפעילות זו באורך מלא. מספר פעמים התעמת עם ערבים מאיימים והחזיר בהמות שנשדדו.

אימו, רחל חדד הלוי, נרצחה על ידי ערבים מהכפר יהודיא בעת ההתקפה על פתח תקווה (1886).

הסופר משה סמילנסקי (שהכיר את סנדר) תיאר אותו: "גבה קומה, חסון גו וזריז תנועה היה סקנדר. כינויו בפי הערבים היה 'חווג'ה סקנדר'. ונהדר היה מראהו מדי התפרצו אלי קרב רכוב על סוסתו האצילה, הזקופה והמהירה כחץ. לתוך המון המתנפלים היה מתפרץ כסער וגוזר על ימין ועל שמאל. את הנשק החם לא אהב. מנעוריו לא היה רגיל בנשק חם, והיה סומך אל ארובות ידיו בלבד. ידיו היו ידי ברזל, וכאשר יכה על ראש אויביו – ולא יוסיף, כי כחציר תחת החרמש היו נופלים המתגרים מתנופת ידו."

בני הדור הראשון של פתח תקווה סיפרו גם הם שהיה "זועם ואיום" בקרב, ובה במידה איש נוח וחביב על הבריות בימים כתיקונם. מרדכי לובמן (שגם כן הכיר את סנדר) סיפר: "בין אוהלי קידר (הבדואים) התפשטה אגדה מלאה אימה מסתורית על הגיבור היהודי, שגלל את חרפת 'ולאד אל מיתה' מעל היהודים המוזרים, שבאו מעבר לים לרשת את אדמת אבותיהם."

כעשר שנים שמר סנדר חדד על פתח תקווה. באחת מהתקריות עם בדווים ביום שבת, כאשר בני המושבה היו בבית הכנסת, נודע למתפללים כי חבורת בדואים פשטה על השדות. הוא יצא לשדה, תפס את ראש השודדים ולקח אותו בשבי. שאר המתקיפים פגעו בו, הוא נפצע בגבו ויותר לא השתתף בשמירה על המושבה. מכאן ואילך, האיש החסון שטרם מלאו לו ארבעים, נאלץ להסתייע במקל הליכה. אט אט הוא החל להבריא כשהייתה בו יד הגורל. באחד הימים של שנת 1899, נסע בעגלה למושבות הדרום דאז, גדרה ובאר טוביה. בדואים ארבו לו ובשעת מנוסה התהפכה עליו העגלה והוא נפצע קשה. הוא נפטר בראשון לציון בעת טקס שנערך ביקב . סנדר חדד הותיר אחר מותו בת ושני בנים. הבת רבקה נלקחה על ידי משפחתה של אשתו של סנדר לירושלים. שני בניו, יעקב וירחמיאל, נלקחו לפריז וגודלו על ידי הברון רוטשילד. האחרון זכר חסד לסנדר חדד בעקבות כך שזה הצילו מהתקפה של הבדואים כשעשה דרכו למושבה. שנים רבות לא הייתה מצבה על קברו. רק בשלהי 1947, קרוב לחמישים שנה לאחר פטירתו, התאספו מוקירי זכרו של האיש, מבני המשפחות המייסדות של פתח תקווה, והחליטו לתקן את המעוות. על המצבה, הבנויה מאבן ירושלמית, נחקקה יד המחזיקה בנבוט, אות ועדות לדימוי של סנדר חדד, כפי שנשתמר בזיכרונם של ראשוני המושבה – שומר יהודי אמיץ, המגן על עצמו ועל מושבתו בנשק קר בלבד.

על שמו נקרא רחוב במרכז פתח תקווה.

מקורות ביבליוגרפיים

קישורים חיצוניים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0