סנונית הרפתות
 סנונית הרפתות
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | עופות |
| סדרה: | ציפורי שיר |
| משפחה: | סנוניתיים |
| סוג: | סנונית |
| מין: | סנונית הרפתות |
| שם מדעי | |
 Hirundo rusticaליניאוס, 1758 | |
| תחום תפוצה | |
 ירוק: תפוצה כלל-שנתית; צהוב: אזור רבייה; כחול: אזורים שאינם אזורי רבייה | |
סנונית הרפתות (שם מדעי: Hirundo rustica) היא הציפור הנפוצה ביותר מבין בני משפחת הסנוניתיים[1].
מאפיינים
סנונית הרפתות היא ציפור שיר קטנה בעלת מראה בולט: צדו העליון של גופה כחול-בוהק, הצד התחתון בהיר, צדו התחתון של הראש אדום-חום, רגליה קצרות, הזנב ארוך ומתפצל בקצהו בצורה דמוית-מזלג והכנפיים מחודדות וארוכות אף הן. אורכה של סנונית הרפתות בין 16 ל–19 סנטימטרים לערך, מתוכם בין 2 ל-6 סנטימטרים של נוצות זנב. מוטת כנפיה נעה בין 32 ל-35 סנטימטרים, ומשקלה נע בין 16 ל-22 גרם. הפרט המזוהה המבוגר ביותר שנמצא בטבע, היה בן קרוב ל-16 שנים[2]. סנונית הרפתות מצויה ביבשות אירופה, אסיה, אפריקה ואמריקה. בישראל, סנונית הרפתות חולפת במספרים גדולים מאוד, ואף מקייצת, חורפת, מקננת ומצויה באופן יציב. שמה העברי של הסנונית — סנונית הרפתות — כמו גם שמה האנגלי סנונית האסמים, מקורו בכך שמקומות אלו הם מאתרי הקינון המועדפים על הסנונית, ביישובים אנושיים.
קיימים שישה תת-מינים מובחנים של סנונית הרפתות, שמתרבים לרוחב חצי הכדור הצפוני. ארבעה מתת-המינים הם נודדים מובהקים, ואזורי החריפה שלהם מכסים את מרבית חצי הכדור הדרומי, החל ממרכז ארגנטינה, ופרובינציית הכף שבדרום אפריקה בדרום, ועד דרום-מזרח אסיה והודו בצפון. הנדידה מתבצעת בלהקות. אזור-התפוצה הרחב שלה מורה שסנונית הרפתות איננה מצויה בסכנת הכחדה, אך קיימות אוכלוסיות מקומיות שמספרן נמצא בירידה בעקבות איומים ספציפיים. גודל האוכלוסייה העולמית מוערך בכ-190,000,000 פרטים[3]. סנונית הרפתות מצויה בטבע באזורים פתוחים, והיא מעדיפה להשתמש במבנים מעשי-ידי-אדם לקינון, וכתוצאה מכך קיים במקומות מסוימים קשר בין מידת תפוצתה לבין ההתיישבות האנושית באזור. סנונית הרפתות בונה קן דמוי-ספל העשוי מבוץ וחומרים אחרים, ותזונתה מורכבת מחרקים. סנונית הרפתות היא טייסת מעולה: היא יכולה לשהות זמן רב באוויר, והיא אף תופסת חרקים ושותה מים תוך כדי תעופה[4]. ההזדווגות יכולה להתקיים על הקרקע ובאוויר כאחד.
היות שסנונית הרפתות ניזונה מחרקים, הימצאותה יכולה להביא ברכה לאדם; בעבר גם היו קיימות אמונות טפלות חיוביות לגבי סנונית הרפתות וקינה. קיימות מספר רב של התייחסויות תרבותיות לסנונית הרפתות — בספרות ובספרות דתית — בשל הימצאותה בקרבת יישובים אנושיים ונדידתה השנתית המובהקת (אצל חלק מתת-המינים)[5].
סנונית הרפתות היא הציפור הלאומית של אסטוניה.
ביצי סנונית הרפתות
קן סנוניות
סנוניות הרפתות
.jpg)
קישורים חיצוניים
- שלומית ליפשיץ, סנונית הרפתות, המרכז לטיפוח ציפורי הבר בחצר הבית
- ד"ר נוח רוטרי, סנונית הרפתות, הספרייה הווירטואלית של מט"ח
הערות שוליים
- ^ Turner, Angela K; Rose, Chris (1989). Swallows & martins: an identification guide and handbook. Boston: Houghton Mifflin. מסת"ב 0-395-51174-7. p164–169
- ^ שלומית ליפשיץ, סנונית הרפתות, המרכז לטיפוח ציפורי הבר בחצר הבית
- ^ Hirundo rustica, IUCN Red List
- ^ Snow, David; Perrins, Christopher M (editors) (1998). The Birds of the Western Palearctic concise edition (2 volumes). Oxford: Oxford University Press. מסת"ב 0-19-854099-X. p1061–1064
- ^ Cocker, Mark; Mabey, Richard (2005). Birds Britannica. London: Chatto & Windus. מסת"ב 0-7011-6907-9.
