סתוונית

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סתוונית
Sitvanit01.jpg
מיון מדעי
ממלכה צומח
מערכה בעלי פרחים
מחלקה חד פסיגיים
סדרה שושנאים
משפחה סתווניים
סוג סתוונית
שם מדעי
Colchicum

סתוונית (שם מדעי: Colchicum, ניקוד:סִתְוָנִית[1]) היא סוג במשפחת הסתווניים (Colchicaceae, בעבר שויכה למשפחת השושניים). מיני הסתוונית הם גאופיטים הנפוצים במערב יבשת אסיה ובחלקים מחופיו של הים התיכון. לפרחי הסתוונית שישה עלי עטיף, שישה אבקנים, ושלושה עמודי עלי. שחלת הפרח נמצאת מתחת לאדמה.

עלי הסתוונית, הפקעת שלה והזרעים שלה הם רעילים, בהכילם את האלקלואיד קולכיצין (Colchicine). לשורשים והזרעים מיוחסות סגולות רפואיות זה זמן רב, שכן מפיקים מהם מנות קטנות בהן משתמשים כתרופה לטיפול בשיגדון.

הסתוונית בישראל

שמה העברי של הסתוונית ניתן לה ככל הנראה בהשראתו של המין הנפוץ באירופה, Colchicum autumnale (סתיו בלטינית - Autum). הצורה 'סתוונית' מקורה במשנה, שם הוזכר "חומץ סתווניות" (משנה, מסכת תרומות, י"א, ג). מאז, הוצעו כמה וכמה שמות לפרח זה, שהסתמכו על עובדות שונות ומיוחדות. לדוגמה, אפרים הראובני, בוטנאי ישראלי, הציע את השם "מבשר החורף", שהוא תרגום מילולי של שם הפרח מערבית. ב-1929 הפרח הוזכר ביומן-נוער, ושם הוא מכונה "סתווית" ואף "בר-יורה", בשל הופעתו לאחר הגשם הראשון, הלא הוא היורה. באותה שנה ציין המורה לטבע אוריה פלדמן כי בתחילת שנות ה-20 נקרא הפרח "חבצלת", ולאחר מכן הוא הציע את השם המקובל כיום, סתוונית.

בישראל גדלים עשרה מינים מהסוג סתוונית:

המין הנפוץ ביותר בישראל הוא סתוונית היורה, אותה ניתן למצוא בסלעים ובבתות בצפון הארץ ומרכזה. סתוונית ירושלים גדלה על קרקעות כבדות בצפון הארץ ומרכזה, ואילו את סתוונית הנגב ניתן למצוא, כפי שרומז שמה, בצפון הנגב וכן במדבר יהודה. כל מיני הסתוונית הם ערכי טבע מוגנים על פי חוק בישראל.[3]

גלריה

מינים הגדלים בר בישראל

סתווניות מרחבי העולם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. בתחילת המאה העשרים נכתב סְתָוָנִית, אך במילון של ועד הלשון מ-1946 נקבע הניקוד הנוכחי
  2. שם המין stevenii נגזר כנראה מהשם Steven ואינו קשור לסתיו העברי. במילון מ-1939 המין מזוהה כ"סְתֶוֶנִית" וכן כ"חבצלת סְטֶוֶן"
  3. אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (ערכי טבע מוגנים), התשס"ה - 2005, ק"ת 6369, ה'תשס"ה, 15 בפברואר 2005 (תוקן ב־31 במרץ 2009), באתר האינטרנט של רשות הטבע והגנים