עבאס עלי ח'לעתברי
לידה |
1912 טהראן, איראן | ||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה | 11 באפריל 1979 (בגיל 67 בערך) | ||||||||
מדינה | איראן | ||||||||
השכלה | סורבון | ||||||||
|
עבאס עלי ח'לעטברי (בפרסית: عباسعلی خلعتبها; 1912 – 11 באפריל 1979) היה דיפלומט איראני, שכיהן כשר החוץ בין השנים 1971–1978. הוא היה בין הדיפלומטים החשובים שעיצבו את יחסי החוץ של איראן בתקופת שלטונו של מוחמד רזא שאה פהלווי. הוא הוצא להורג בעקבות המהפכה האיראנית.
ביוגרפיה
ח'לעתברי נולד ב-1912[1] למשפחה מבוססת.[2] הוא רכש את השכלתו בפריז, שם קיבל תואר במדעי המדינה מהפקולטה למשפטים וכלכלה של אוניברסיטת פריז (אנ') ב-1936, ותואר דוקטור במשפטים ב-1938.[3]
הוא החל את הקריירה שלו במשרד האוצר האיראני ב-1940 ולאחר מכן הצטרף למשרד החוץ ב-1942. הוא כיהן לזמן קצר כשגריר איראן בפולין בשנת 1961, ומילא שורה ארוכה של תפקידים דיפלומטיים.[3] בינואר 1962 מונה לכהן כמזכיר הכללי של ברית בגדאד, והחליף את מירזא אוסמן עלי בייג (אנ') בתפקיד' בו כיהן עד ינואר 1968 כאשר הוחלף בטורגוט מנמנצ'יולו.[4] בין השנים 1968 ל-1970 כיהן כסגן שר החוץ.[5]
ב-13 בספטמבר 1971 מונה ח'לעתברי לשר החוץ בממשלה בראשות אמיר עבאס הוויידא והחליף את ארדשיר זאהדי בתפקיד.[1][6] הוא ערך ביקור רשמי בישראל בשנת 1977 כאורחו של עמיתו הישראלי יגאל אלון. ח'לעתברי היה חבר בוועדה לחקירת מוסא א-סדר שהוקמה ב-1977 כדי לקבל החלטה על גורלו של מוסא א-סדר, דמות שיעית רבת השפעה בלבנון. כמו כן, היה מהאחראים המרכזיים לחתימתו של הסכם אלג'יר[7] ומעורב בניהול היחסים עם ארצות הברית,[8][9] ובסיוע צבאי למשטר בעומאן.[10]
ח'לעתברי מונה לשר החוץ גם בממשלה שהוקמה על ידי ג'משיד אמוזגר (אנ') ב-7 באוגוסט 1977, והוא כיהן בתפקיד עד 27 באוגוסט 1978,[11] אז החליפו אמיר ח'וסרו אפשר (אנ'). למרות היותו נאמן לשאה, ח'לעתברי למד על הדחתו מחדשות הרדיו בשעות הבוקר המוקדמות.[12]
לאחר המהפכה האיראנית בפברואר 1979 נעצר ח'לעתברי ונידון למוות לאחר שהורשע ברשימת אישומים מופרכת, ובהן טענות לשחיתות, לחברות במשטר הקודם וכהונתו כשר, להיותו סוכן סאוואכ וחבר במשלחת ממשלתית הפועלת נגד האינטרסים של האומה, להיותו מועסק על ידי ה-CIA, ובעבירות של בגידה, פעולה נגד האינטרס של העם ופעולה נגד ביטחון האומה.[13] הוא הואשם גם בכך שאיפשר לסוכני הסאוואכ לעבוד כדיפלומטים בשגרירויות. על פי הדיווחים, הוא אמר שהוא רק מילא פקודות כשעשה זאת.[14][15]
ח'לעתברי ועשרה בכירים אחרים במשטר השאה, כולל מנסור רוחאני (אנ'), הוצאו להורג על ידי כוחות הביטחון של איראן בטהראן ב-11 באפריל 1979.[16][17] זמן קצר לפני הוצאתו להורג פורסמה בבית המשפט הצהרה כתובה מטעמו, בה נטען כי השאה המודח הרג "באופן אישי" אנשים רבים.[18][15]
ח'לעתברי היה נשוי לאחותו של סאפי אספיה (אנ'), שעמד בראש ארגון התכנון והתקציב של איראן (אנ'), והיה אחראי על שאיפותיה הגרעיניות המוקדמות של איראן. היו לו ארבעה ילדים.[3]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 Iran, Iranian, History, Land, and People, Rebirth, incarnation, Persia, Persian Culture, Art, Aryan, History Land and People, Poetry, religion, Organizations and directories, Nothing but Iran, Iran, IranPetition, PetitionIran, Iranpetition.org, PetitionIr, peymanmeli.org
- ↑ מוקדי הכוח באיראן (באנגלית), 21.6.2006
- ^ 3.0 3.1 3.2 In Memory of Abbas Ali Khalatbary Foreign Minister of Iran, users.sedona.net
- ↑ Wayback Machine, www.ru.nl
- ↑ THE IRANIAN: Ahmad Mirfendereski, Mahmoud Ghaffari, iranian.com
- ↑ المركز الديمقراطى العربى, عباس علي خلعتبري ودوره في السياسة الخارجية الايرانية في المحيط العربي حتى عام 1978, المركز الديمقراطي العربي, 2023-03-28 (בערבית)
- ↑ اليوم ذكرى إطلاق النار على عباس علي خلطبري, abdimedia.net (בערבית)
- ↑ Historical Documents - Office of the Historian, history.state.gov
- ↑ الاجتياح الايراني – شبكة اخبار العراق, 2014-12-14
- ↑ FCO 8/2241 Iranian military assistance to Oman, www.agda.ae (באנגלית)
- ↑ A chronology of the Iranian Revolution (1978-79), newsgroups.derkeiler.com
- ↑ James A. Bill, Iran and the Crisis of '78 | Foreign Affairs, www.foreignaffairs.com, 1978-12-01 (באנגלית)
- ↑ Abbas Ali Khal'atbari: One Person’s Story, Abdorrahman Boroumand Center (באנגלית)
- ↑ Preview unavailable - ProQuest, www.proquest.com (באנגלית)
- ^ 15.0 15.1 TIME, IRAN: Summary Justice, TIME, 1979-04-23 (באנגלית)
- ↑ Times, John Kifner; Special to The New York (1979-04-11). "TEHERAN EXECUTES 11 TOP EX‐OFFICIALS". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2025-06-22.
- ↑ از آخرین رئیس ساواک تا رئیس پیشین مجلس ؛ 11 مقام عالیرتبه رژیم شاه اعدام شدند | روزشمار, www.rouzshomar.ir (ב־)
- ↑ The Montreal Gazette - חיפוש בארכיונים באמצעות חדשות Google, באתר news.google.com
עבאס עלי ח'לעתברי41288067Q305860