עבדי זמן
|
עַבְדֵי זְמָן / ר' יהודה הלוי |
עַבְדֵי זְמָן הוא שיר משירי רבי יהודה הלוי.
מאפייני השיר
בשיר שני משפטים, הראשון מנוסח כפתגם והשני מנוסח כמסקנה וכמשאלה הנובעות מפתגם זה.
השיר מתאר את האדם כעבד של הזמן; האדם מוגבל במגבלות הזמן הנשלט בידי הא-ל. ריה"ל קובע כי רק על ידי עבודת הא-ל, ניתן להשיג חופש משיעבוד זה. רעיון דומה כבר הוזכר במשנה במסכת אבות: אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתלמוד תורה[2]. הביטוי "עבדי עבדים" רומז לדרשת חז"ל "כי לי בני ישראל עבדים[3] - עבדי הם ולא עבדים לעבדים"[4]. גם הזמן הוא עבד לה', ולכן במקום להיות משועבד לזמן שגם הוא עבד בעצמו, יש להיות עבד ישירות לה'.
השיר מסיים בקריאה הלקוחה מתוך מגילת איכה, בה מופיע הפסוק: חֶלְקִי ה' אָמְרָה נַפְשִׁי עַל כֵּן אוֹחִיל לוֹ[5]
שירו זה של ריה"ל התפרסם מאוד, והוא מצוטט רבות בספרי המוסר בני תקופת הראשונים, כמו "שערי העבודה" של רבי יונה גירונדי, ו"ספר הישר".
הרעיון בספר הכוזרי
בסיום המאמר החמישי של ספר הכוזרי, חיבורו הפילוסופי של ריה"ל, מופיע דו-שיח בין הכוזרי לחבר שתוכנו מקביל לתוכן השיר:
אמר הכוזרי: לפנים היית בוחר בחירות, ואני רואה אותך עתה שאתה רוצה להוסיף עבדות וחובות שתהיה חייב בהם כשתדור בארץ ישראל, ממצוות שאין אתה חייב בהם הנה.
אמר החבר: אבל אני מבקש החירות מעבדות הרבים, אשר אני מבקש רצונם ואיננו משיגו, ואפילו אם אשתדל בו כל ימי חיי, ואילו הייתי משיגו לא היה מועיל לי, רוצה לומר עבדות בני אדם ובקשת רצונם. ואבקש עבדות אחר, יושג רצונו בטורח מעט, והוא מועיל בעולם הזה ובבא, והוא רצון האלוקים, ועבודתו הוא החירות האמיתי, וההשפלה לו הוא הכבוד על האמת
— ספר הכוזרי, מאמר חמישי, כד–כה
ביצוע השיר
השיר זכה לביצועים אחדים בלחנים שונים. השיר הולחן בידי מנחם פיליפ, עבור אלבומו הראשון "האדם". מבצעים נוספים הם מורין נהדר, מנחם קרן וציון אזרד.
לקריאה נוספת
- פירושי פרנץ רוזנצווייג לתשעים וחמישה משירי רבי יהודה הלוי, תרגום: מיכאל שורץ, הוצאת מאגנס, 2011, הפרק "עבדי זמן", עמ' 178.
קישורים חיצוניים
עבדי זמן, באתר ויקיטקסט- אפרים חזן, כי לי בני ישראל עבדים, באתר "הזמנה לפיוט"
- עבדי זמן, באתר "לב לדעת"
הערות שוליים
- ^ עַבְדֵי זְמָן / ר' יהודה הלוי, באתר פרויקט בן-יהודה
- ^ משנה אבות ו, ב.
- ^ ויקרא כה, נה.
- ^ בבלי בבא מציעא י, א.
- ^ איכה ג, כד.
