עודלאג'אן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית שכונה ריקה.

עודלאג'אן (בפרסית:عودلاجان) היא שכונה היסטורית בעיר בטהראן, שבאיראן. לפני התפשטות השפה הפרסית, רוב אנשי עודלאג'אן דיברו את שפת הטאטי.

את השכונה מקיפים רחובות נאצר ח'וסרו (מערב), ה-15 בח'ורדאד (דרום), ריי (מזרח), אמיר כביר (צפון).

עודלאג'אן, בנוסף לארג, דוולת, סאנגלג', באזאר וצ'אלה-מידאן, נחשבים חלק מ'טהראן העתיקה' בתקופת נאסר א-דין שאה.

בעודלאג'אן העתיקה היו 2619 בתים ו-1146 חנויות והיא הייתה אחת השכונות הגדולות והעשירות בטהראן.[1]

אטימולוגיה

מסגד בעודלאג'אן.

פירוש השם עודלאג'אן בשפת הטאטי ההיסטורית הוא 'מקום חלוקת המים'. יש הסבורים שעודלאג'אן פירושו 'עבדאללה ג'אן' (עבדאללה היקר) בניב יהודי.

היסטוריה

שרידי בית עשיר ישן בשכונה

בעבר רוב האוכלוסייה שחיה בעודלאג'אן הייתה יהודית. בנוסף להם התגוררו בשכונה גם זורואסטרים. הבתים הנפוצים בשכונה היו עם חדרים מסביב לחצר, לעיתים במרכז החצר הייתה בריכה קטנה.

בשכונה גרו פוליטיקאים איראנים מפורסמים רבים, ביניהם משפחת קוואם א-דוולה, משפחת מוסתופי, נסיר א-דוולה, ועוד.

עודלאג'אן הייתה השכונה העשירה ביותר בתקופת איראן הקאג'ארית ושמרה על מעמדה עד לתקופת פהלווי. אולם עם השינויים הגדולים בחברה האיראנית בשנת 1340 לספירה, היא איבדה בהדרגה את מעמדה.

הבעיה הגדולה ביותר שגרמה לכך היא התרחבות שכונת הבאזאר. מגמה זו שינתה את עודלאג'אן משכונה עשירה לאזור אחסון לבאזאר, וכך בתים ישנים רבים הפכו למקומות מסתור למכורים[1].

בשנות 1950 - 1940, בתקופת שלטונו של מוחמד רזא פהלווי, כתוצאה מהידרדרות השכונה וצמיחתה של טהראן והרחבתה צפונה, עברו בהדרגה התושבים היהודים של עודלאג'אן לחלקים הצפוניים של טהראן, בעיקר לבאע'-צבא. (מזרח), חסן-אבאד (מערב) ושכונותיו[2].

בתי כנסת

בעודלאג'אן נמצאים כמה מבתי הכנסת העתיקים ביותר של טהראן[3], ביניהם בית הכנסת עזרא יעקוב, אחד מבתי הכנסת הוותיקים בטהראן הממוקם בשכונה. בית הכנסת נוצר במאה ה-19 לספירה בתקופת שלטונו של נאסר א-דין שאה קאג'אר והוא תוקן ושוחזר פעמים רבות מאז.

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 عودلاجان، نامی از تهران قدیم retrieved on arcpedia.com on February 15, 2014
  2. ^ Sohrabi, Narciss M. (2021). "Tehran synagogues: the socio-cultural topographies and architectural typologies". Journal of Modern Jewish Studies: 3–4. doi:10.1080/14725886.2021.1971934.
  3. ^ Sohrabi, Narciss M. (2021). "Tehran synagogues: the socio-cultural topographies and architectural typologies". Journal of Modern Jewish Studies: 6. doi:10.1080/14725886.2021.1971934.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0