עוד יסופר
עוד יסופר הוא שיר מאת נתן אלתרמן המתאר את תחושותיו מליל ה-14 ביולי 1956, בו נכח המשורר בעת פריקתם החשאית של כלי שריון שהגיעו לישראל מצרפת ערב מבצע סיני במסגרת מבצע יונה. הצנזורה הצבאית אסרה את פרסום השיר, אך המשורר מסר עותק לראש הממשלה דוד בן-גוריון. בעת פרסום המבצע לציבור, ב-15 באוקטובר הקריא בן-גוריון את השיר המלא מעל בימת הכנסת, בכך היה זה השיר העברי הראשון שהוקרא במלואו מעל בימת המשכן[1]. למחרת נדפס השיר במדורו של אלתרמן הטור השביעי ב"דבר" ובמקביל בעיתונים "למרחב" ו"הארץ" (תחת הכותרת "לילה ללא תואר ושם") השיר שב ונדפס עם תיקונים בכרך השני של שירי "הטור השביעי" תחת הכותרת אחד הלילות.
רקע
ערך מורחב – ישראל במלחמת סיני
- ערך מורחב – מבצע יונה
בשנת 1956 שררה במדינת ישראל אווירת חרדה וחשש מפני "סיבוב שני" של מלחמה נגד מדינות ערב. עסקת הנשק הצ'כוסלובקית-מצרית ב-1955 במסגרתה סופקו למצרים מאות מטוסים וטנקים וציוד לחימה רב אחר, שינתה את מאזן הכוחות במזרח התיכון. בתגובה חתמה ישראל במרץ וביוני 1956 על עסקאות לרכישת ציוד צבאי בצרפת. מכיוון שישראל רצתה למנוע כוננות מצרית, תוכנן המבצע כך שהציוד יועבר וייפרק באופן חשאי בחשכת הלילה. שם הקוד למבצע נקבע ל"מבצע יונה" על שם יונה הנביא, כיוון שהציוד הגיע ונפרק מלב ספינות.
בליל ה-24 ביולי תוככנה הפריקה הראשונה בנמל קישון. בין הנוכחים על החוף היו דוד בן-גוריון, שמעון פרס ומשה דיין. כן נכח במקום העיתונאי שבתאי טבת, על מנת שיסקר את המאורע. דיין הזמין את המשורר נתן אלתרמן, על מנת שיתן למאורע גם ביטוי פואטי. שבתאי טבת תיעד את ההרגשה על החוף במילים "הצלתה של ישראל הופכת לעובדה"[2].
כתיבת השיר ופרסומו
אלתרמן אכן נפעם ממעמד הגעת האוניות בחשכת הלילה ופריקת הנשק וכתב מיד שיר בן 52 שורות ארוכות בו תיאר את פריקת הנשק כאירוע מכונן בתולדות העם והמדינה.
- עוד יסופר לחרדה ולפלא איך ניצבו תולדות העם בין ים אילת וים תיכון
- על כברת ארץ ראשונה ואחרונה כמו על צוק ישראלי בים ערב,
- וקהל אויבים אשר אך תמול הוכה ושב למאורתו עלי גחון
- שופע מחדש כלי-אש בל ידעם, נכון לזנוק בכל משטמותיו ומכונותיו.
- [...]
- אולי זה לילה שהיה, או לילה שיהיה, זה לילה שכיום אין תיאר לו ושם.
- אך בבוא עת - יקום גלוי. נקוב בתאריך, והוא אולי הסף
- אשר מעבר לו - המרחבים והשלום, ליל חול פשוט אשר עודו אלם
- אך כל אשר ראהו או יראהו, כה יאמר: ראיתי ליל בו הכרעה הכף.
- אולי זה לילה שהיה או ליל חלום, בחלומו-ברזל, ברזל חדש.
- נושא קנים מארכים, רועם על שרשרות פלדים,
- מגיע מרחוק, עולה על חוף, ובעוד כולו דמיון, כבר הוא כולו ממש,
- ועם נגיעתו הראשונה באדמה הוא נהפך לכח יהודי.
- ...
- אולי זה לילה שהיה או לילה שיהיה, בו אפלולית חולות ורחש ים
- בו חריקת-ברזל ושיח-סוד ורוח-מים מלוחה
- וכמין תחושת מפנה מופלא וכמין תהיה: אילו ידע העם
- מה התודה אשר חייב הוא נצח למעטים אשר הגו את המלאכה.
אלתרמן הביא את השיר לראש הממשלה בעצמו. ראש הממשלה קרא והתרשם עמוקות, אך אמר למשורר שלא יוכל לפרסמו, עקב חשאיות המבצע. עם זאת הקריא בן-גוריון את השיר לשרי ממשלתו, שחלקם ידעו על המבצע פחות מאלתרמן[3].
ב-15 באוקטובר 1956, כמעט חודשיים לאחר כתיבת השיר, הקריא ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן-גוריון את השיר במלואו מעל בימת הכנסת. לפני שהקריא אמר:
מן הראוי שאמסור לכם אחת החוויות כפי שהנציח אותה משורר אדיר-ביטוי החותם בשם נתן א. בקראי דברי המשורר כאן אני יודע שאני מקפח העתון אשר לו נועד השיר הזה, אולם נראה לי כי דברים אלה צריכים להשאר ב"דברי הכנסת" כנכס המדינה וצבא ההגנה לישראל.
בסיימו לקרוא את השיר הוסיף בן-גוריון ואמר: "עד כאן דברי המשורר. בפרוזה הדלה שלי אומר רק כי חל שינוי ניכר לטובה ביכולתו של צה"ל".[6][7].
אלתרמן כתב לנחמיה ארגוב, שהיה ידידו ומזכירו הצבאי של בן-גוריון "רוצה אני כי יוודע לו, לדוד בן-גוריון, ולו ברמיזה בלבד, כמה נפעם אני מהזכות הגדולה והמפתיעה הזו שזכיתי... השמעת הטור כולו מפי האיש הנעלה והמורם מעם ומעל הרמה שבבמות... ואותן מילות הערכה מופלאות ונמרצות שקודמו למקרא השיר - היש שכר סופרים רב מזה בדורנו?"[4].
למחרת נדפס השיר במדורו של אלתרמן הטור השביעי ב"דבר"[8] ובמקביל בעיתונים "למרחב" ו"הארץ" (תחת הכותרת "לילה ללא תואר ושם"). השיר שב ונדפס עם תיקונים בכרך השני של שירי "הטור השביעי" תחת הכותרת "אחד הלילות" ובכל מקום בשיר שהמשורר השתמש בו בביטוי "אולי זה לילה שהיה או לילה שיהיה" מופיע בגירסת הספר הביטוי: "זה לילה שהיה".
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
- השיר המלא: נתן אלתרמן, עוד יסופר, דבר, 16 באוקטובר 1956
- אהרן קומם, המשורר והמנהיג: ביאליק ואחד־העם, אלתרמן ובן-גוריון אתר אלתרמן עמ' 30-31
הערות שוליים
- ^ דוד לאזר, עוד יסופר, מעריב, 19 באוקטובר 1956
- ^ ציטוט כתבתו של טבת אצל מרדכי בר און, אתגר ותגרה - הדרך למבצע קדש 1956, המכון למורשת בן-גוריון 1991 עמ' 161-163
- ^ מיכאל בר-זוהר, בן-גוריון כרך ג' עמ' 1203-1203
- ^ 4.0 4.1 דן לאור, אלתרמן עם עובד 2013 עמ' 485 הערה 88
- ^ אהרן קומם, המשורר והמנהיג: ביאליק ואחד־העם, אלתרמן ובן-גוריון הערה 57
- ^ דוד בן-גוריון, מערכת סיני, הוצאת עם עובד, 1959, עמ' 198
- ^ עוד יסופר, מעריב, 19 באוקטובר 1956
- ^ נתן אלתרמן, עוד יסופר, דבר, 16 באוקטובר 1956
| נתן אלתרמן | ||
|---|---|---|
| ספרי שירה (ושירים בולטים מתוכם) |
כוכבים בחוץ (1938) (עוד חוזר הניגון • פגישה לאין קץ • האם השלישית) • שמחת עניים (1941) • שירי מכות מצרים (1944) • עיר היונה (1957) (ליל חניה) • חגיגת קיץ (1965) (שיר משמר) | |
| משירי הטור השביעי | הלשון השוודית • מגש הכסף • מכל העמים • מכתבו של מנחם מנדל • מסביב למדורה • נאום תשובה לרב-חובלים איטלקי • ניו פומבדיתא • עוד יסופר • על זאת • צריף בנגב | |
| מחזות | פונדק הרוחות • כנרת כנרת • משפט פיתגורס • אסתר המלכה | |
| הבמה הקלה | לי-לה-לו • שוק המציאות • צץ וצצה | |
| פזמונים ושירים נוספים | אל תיתנו להם רובים • אליפלט • זה היה בחנוכה • זמר שלוש התשובות • חנה'לה התבלבלה • כלניות • ליל חניה • ערב עירוני • קונצרטינה וגיטרה • שיר הסנדלר • שיר ערש | |
| תרגומים | שלמה המלך ושלמי הסנדלר (תרגום ופזמונים) • בלדות ישנות ושירי עם סקוטיים • שייקספיר: יוליוס קיסר • אותלו • נשי וינדזור העליזות • מולייר: תעלולי סקפן • הקמצן • דון ז'ואן • החולה המדומה • ז'אן רסין: פדרה • ז'אן אנוי: אנטיגונה | |
