העולם הזה

מתוך המכלול
(הופנה מהדף עולם הזה)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש


שגיאות פרמטריות בתבנית:פירוש נוסף

פרמטרים ריקים [ ראה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

העולם הזה הוא העולם הפיזי הנוכחי, להבדיל מהעולם הבא הרוחני יותר. העולם הזה הינו עולם העבודה והעמל והוא כפרוזדור לפני הטרקלין העולם הבא-שהוא עולם השכר[1]. בתורה שבכתב מעטות ההתיחסויות המפורשות לשכר חיי העולם הבא[2], לעומת זאת כל הפסוקים המזהירים על שמירת המצוות מציינים שכר המשתמע כשכר העולם הזה[3] גשמים, תבואה, הצלחה והרווחה. אך חז"ל מלמדים שאין בעולם הזה קבלת שכר מצווה כלל, וככל הנראה כוונתם שאילו הם רק פירות הצומחות מקרן השכר של העולם הבא[4], או לחלופין כעזרים לקיום המצוות ביתר נוחות[דרוש מקור].

משך חיי העולם

חז"ל[5] מבארים כי העולם נברא בעיקרו עבור ששה ימים בלבד, כאשר נסיונותיו של אדם הראשון היו מסתיימים עם כניסת השבת הישר אל חיי העולם הבא. אולם בקלקולו של אדם החלה מערכת חוקים שונה בה נגזרה מציאות של מיתה בעולם, שינויי דורות, עד שתהליכי העולם יארכו כששת אלפי שנה.

אמר רב קטינא: שית אלפי שני הוו עלמא וחד חרוב שנאמר[6] וְנִשְׂגָּב ה' לְבַדּוֹ בַּיּוֹם הַהוּא. אביי אמר תרי חרוב שנאמר[7] יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו. תניא כותיה דרב קטינא כשם שהשביעית משמטת שנה אחת לז' שנים כך העולם משמטם לשבעת אלפים שנה שנאמר ונשגב ה' לבדו ביום ההוא, ואומר[8] מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת - יום שכולו שבת, ואומר[9] כִּי אֶלֶף שָׁנִים בְּעֵינֶיךָ כְּיוֹם אֶתְמוֹל כִּי יַעֲבֹר. תנא דבי אליהו ששת אלפים שנה הוי עלמא שני אלפים תוהו שני אלפים תורה שני אלפים ימות המשיח ובעוונותינו שרבו יצאו מהם מה שיצאו

  • יש הלומדים בדעת הרמב"ם שאין מדובר בהיעדר מוחלט של המציאות כי הזמן עודנו קיים, כפי העיקרון השגור בפי החכמים ש"אין חדש תחת השמש". כך שהעולם אינו צפוי להשתנות באופן מהותי.[10]
  • דעת הרמב"ן היא שבאלף השביעי מטרת האל בבריאת העולם תושג ולא יהיה צורך ביקום, היקום יהפוך להיעדר מוחלט.[11]
  • בספר המיוחס לרב יוסף קארו נכתב כי העולם לא ייחרב כלל, אלא היצר הרע והתאוות יתבטלו ולכן חלק מהמצוות לא יהיו נצרכות.[12]
  • הרב יצחק אברבנאל כתב כי חורבן העולם ייעשה בשבעה שלבים המקבילים לשבע שמיטות הקיימות ביובל, כשכל ששת אלפים שנה יהיה אלף אחד שבו יחרב / מהיקום, לאחר חמישיםם ייחרב העולם באופן סופי.[13]
  • המאירי כתב כי "וחד חרוב" מתייחס לאלף השישי שהתחיל בשנת ה' אלפים ולא לאלף השביעי, והכוונה היא כי באלף זה יהיו "פורענויות קשות".[14][15]

בדרך השם חלק א פרק ג כתב

ואמנם גזר טובו ית׳, שיהיה גבול להשתדלות הזה המצטרך לאדם להשיג השלימות, וכשהשלים השתדלותו - ישיג שלימותו וינוח בהנאתו לנצח נצחים. ע״כ הוחקו לו ב׳ זמנים: א׳ זמן העבודה, וא׳ זמן קיבול השכר. ואולם מדת הטוב מרובה, שהעבודה יש לה זמן מחוקק, כמו שגזרה חכמתו ית׳ היותו נאות לזה; וקיבול השכר אין לו תכלית, אלא לנצח נצחים הוא מתענג והולך בשלימות אשר קנה לו.. עה״ז המקום והחוקים הטבעיים שלו הם מה שראוי לאדם כל זמן ההשתדלות; העה״ב המקום והחוקים שלו הם מה שראוי לו בזמן קיבול השכר

צרכי העולם הזה

העולם הזה לא נברא על מנת להנות ממנו, אלא לתועלת עובדי השם. הדבר מתבטא במאמר חז"ל בברכות לה

ת"ר ואסור לו לאדם שיהנה מן העוה"ז בלא ברכה וכל הנהנה מן העוה"ז בלא ברכה מעל. מאי תקנתיה? ילך אצל חכם. ילך אצל חכם?! מאי עביד ליה, הא עביד ליה איסורא? אלא אמר רבא ילך אצל חכם מעיקרא וילמדנו ברכות כדי שלא יבא לידי מעילה אמר רב יהודה אמר שמואל כל הנהנה מן העוה"ז בלא ברכה כאילו נהנה מקדשי שמים שנא' (תהלים כד, א) לה' הארץ ומלואה ר' לוי רמי כתיב לה' הארץ ומלואה וכתיב (תהלים קטו, טז) השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם לא קשיא כאן קודם ברכה כאן אחר ברכה

יש שמליצו למעט ככל הניתן מהנאות העולם, כמו שהמגיד אמר למרן הבית יוסף"בכל הדברים שהאדם עושה בזה העולם לקיום גופו, אם יש הנאה באותו מעשה יראה בעיניו כאילו הוא כפוי על המעשה ההוא, ובכך לא יקבל הנאה על המעשה ההוא, וזכור דברי רבי לא נהניתי באצבע קטנה, לכן מכאן ואילך הזהר במעשיך שלא תעשה שום מעשה מענייני העולם הזה כי אם מה שהוא לקיומך בעולם, ואם יש צד במעשה ההוא שום הנאה אל תתכוון במעשה ההוא ובהנאתו כלל רק תדאג ותחמוד ותתאוה.

Scroll 2 (PSF).png ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.

הערות

  1. אבות ד טז
  2. ראה למשל דניאל יב ב: 'ורבים מישני אדמת עפר יקיצו אלה לחיי עולם ואלה וכו לדראון עולם'-הפסוק מתיחב לכאורה לחיי הנצח
  3. ראה פרשת 'והיה אם שמוע' דברים יא
  4. פאה א א
  5. על פי המקובלים האחרונים
  6. ספר ישעיהו, פרק ב', פסוק י"א.
  7. ספר הושע, פרק ו', פסוק ב'
  8. תהלים צב, א.
  9. תהלים צ, ד.
  10. מורה הנבוכים, ב, כט
  11. כתבי רמב"ן, חלק א' עמוד קפ"ח.
  12. מגיד מישרים פרשת ויקהל.
  13. מפעלות אלקים, ז, ג.
  14. בית הבחירה בפתיחה למסכת אבות.
  15. קרדיט לויקיפדיה על סיכום זה המופיע בערך חורבן העולם באלף השביעי