עופות חסרי יכולת תעופה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תוכי קאקאפו
וקה בניו זילנד
קורמורן גלאפגוס בעל כנפיים קטנות וחלשות ביותר
איור של דודו אפור

עופות חסרי יכולת תעופה היא קבוצת עופות שאין להם יכולת תעופה או שאינה מפותחת דיה. רשמית הקבוצה מורכבת ממספר רב של מינים, אך בין העופות המוכרים, קיימים 40 מינים שונים.[1] שתי קבוצות מרכזיות בתוך עופות אלו הן סדרת היענאים ומשפחת הפינגוויניים.

העוף הקטן מבין העופות חסרי התעופה הקיימים כיום היא רלית האי אינאקססיבל (משקלה מגיע עד ל-30 גרם בלבד) והגדול ביותר הוא יען מצוי, שהוא גם הגדול בעופות. אך חוקרים משערים כי בקבוצה זו, היו משפחות רבות נוספות, ביניהן מה שמכנים משפחת הפורוסרקוסיים, שעל פי השערות היו טורפי על בפאונה בה התקיימו, בדרום אמריקה וכן עופות המואה ועוף הפיל ממדגסקר, שאולי היו העופות הגדולים ביותר מאז ומעולם.

תת-קבוצה בתוך קבוצה זו היא עופות מבויתים שנראה שאיבדו את יכולת התעופה, אף על פי שבני-מינם הלא-מבויתים מיטיבים לעוף. כך למשל תרנגול הבית וברווז הבית הם חסרי יכולת תעופה ברובם, על אף שאבותיהם שלא בויתו תרנגול בנקיבה והברכיה מעופפים ללא כל בעיה.

לעיתים קרובות קיים קשר בין איבוד יכולת התעופה וענקיות איים או ננסות איים - אך לא בהכרח.

בניו זילנד קיים מגוון העופות חסרי יכולת התעופה הגדול ביותר, כולל הקיווי, כמה מיני פינגוויניים, הווקה, הקאקאפו, והטאקאהה. כך קרה בעוד כמה איים מבודדים. הקגו הוא עוף הדומה לסופית והוא חסר יכולת מעוף אך במקרים נדירים מצליח לדאות עם כנפיו.

עופות חסרי יכולת תעופה סבלו מהכחדות מהירות או מפגיעה חדה בגודל האוכלוסייה עם הגעת האדם לאזור מחייתם. כך למשל, דודו אפור נכחד כליל תוך פחות ממאה שנים אחר הגעת האדם לאי מאוריציוס; עוף המואה, שהיה אנדמי לניו זילנד, נכחד במאה ה-16 עקב ציד אינטנסיבי על ידי המתיישבים המאורים, ועקירת יערות שהיוו את אזורי המחיה שלו. האלקה הגדולה אף היא נכחדה במאה ה-19, כשבאמצע המאה ה-17 חיו מיליוני פרטים במושבות ענקיות. גם הקורמורן גלאפגוס חסר יכולת התעופה כמעט ונכחד בשנת 1983, ושרד רק הודות למאמצי שימור נרחבים.

עופות בני זמננו ונכחדים חסרי יכולת תעופה

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ עופות חסרי יכולת תעופה באתר מוזיאון הטבע של לוס אנג'לס
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0