אסא
ערך זה עוסק במלך יהודה. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו  | |||||||
| אסא, מלך יהודה | |||||||
| לידה | 930 לפנה"ס | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | ג'כ"ד (867 לפנה"ס) | ||||||
| מדינה | ממלכת יהודה | ||||||
| מקום קבורה |
 עיר דוד, ירושלים | ||||||
| בת זוג | עזובה בת שלחי | ||||||
| שושלת בית דוד | |||||||
| |||||||
| |||||||
אָסָא היה מלך יהודה בין השנים ב'תתקפ"ג עד ג'כ"ד, בנו של אביה. בספר דברי הימים[2] יש הרחבה על ימי אסא, זאת בניגוד לצורה הקצרה בת 16 הפסוקים שיש בספר מלכים [3].
מלכותו
ראשית שלטונו
אסא עלה לשלטון בגיל צעיר. תחילת תקופת שלטונו התאפיינה בהיעדר מלחמות[4] אך בהמשך מלכותו ניהל מלחמות מול זרח הכושי שעמד בראש צבא כושי ולובי, ובמלחמה נגד ממלכת ישראל[5]. . אסא ביער את הזנות[6] וטיהר את הפולחן האלילי בימי מלכותו הראשונים:[7]
א וַיַּעַשׂ אָסָא הַטּוֹב וְהַיָּשָׁר, בְּעֵינֵי ה' אֱ-לֹהָיו. ב וַיָּסַר אֶת-מִזְבְּחוֹת הַנֵּכָר, וְהַבָּמוֹת; וַיְשַׁבֵּר, אֶת-הַמַּצֵּבוֹת, וַיְגַדַּע, אֶת-הָאֲשֵׁרִים
— דברי הימים ב יד א'-ב'
אסא לא אכף את איסור הקרבה בבמות לשם ה' שהיה נפוץ בימיו[8], אף שהדבר היה אסור בזמנו באיסור כרת[9].
אף שבתחילת מלכותו לא היו מלחמות ולא היה חשש מפלישה צבאית נמשכה בניית ערי המצור ביהודה[10] יחד עם הגברת הציוד הצבאי לחיל הרגלי הכבד ("נושאי צינה ורומח") וגם נעשה חידוש במערך הצבאי, על ידי הקמת חיל רגלי מקרב בני בנימין, שנאמנותם לבית דוד הוכחה והיו קלעים מיומנים.
כאשר זרח הכושי עלה על יהודה עם רכב ויחידות נוביות ולוביות[11] אסא בחר להתעמת עם עם צבאו במעלה נחל לכיש[12] ולאחר ניצחון טוטאלי על צבאם של הכושים ומרדף אחרי שאריות הצבא עד לגרר הכו אסא וצבאו את כל הערים שבסביבות גרר ובזזו אותם ביזה רבה ואחר כך שבו לירושלים.[13]
החוקרים מעריכים כי ההתקפה המתוארת של מלחמת אסא והכושים הייתה כנראה בתקופת שלטונו של אוסורקון א' מלך מצרים, אולי כהמשך למסעו של שישק שתקף את יהודה כמה שנים לפני כן - אם כי אין עדויות מצריות למסע מלחמה נוסף לארץ ישראל בתקופה זו.
היחסים עם ארם
_-_King_Asa_of_Judah_Destroying_the_Idols_-_PD.12-1962_-_Fitzwilliam_Museum.jpg)
ערך מורחב – מלחמת אסא ובעשא
מלחמת האחים הארוכה בין ממלכות ישראל ויהודה, שבאה בעקבות הפילוג ונמשכה כל ימי בית ירבעם ובית בעשא (928 - 883), החלישה את שתי הממלכות מבחינה צבאית וגרמה בעקיפין להתעצמותה של דמשק. לאחר פילוג הממלכה, הגיעה ממלכת ישראל בצפון עד צפון הבשן, אולם במרוצת השנים הארמים החלו מספחים אט אט שטחים לממלכתם.
מסתבר שכבר בימי רחבעם נקשרה ברית בין יהודה לבין דמשק. ברית זו הייתה, כנראה, מחויבת על רקע האינטרסים המסחריים המשותפים של שתי המדינות, ובמיוחד כל עוד המשיכה יהודה לשלוט על אדום, אך אין זה מן הנמנע שמניע נוסף של רחבעם בברית זו היה הרצון למנוע התארגנות חזית ארמית-ישראלית נגדו. מצד שני, מפסוקים אלו ניתן ללמוד כי גם לישראל הייתה ברית בעבר עם דמשק, לפחות בימי בעשא.
בשנה ה-38 לאסא, עלה למלוכה בישראל אחאב ושנה אחר כך חלה אסא ברגליו (כנראה במחלת השיגדון[14]). אז החל ככל הנראה יהושפט בנו לכהן כעוצר המלוכה. לאחר 41 שנים של מלוכה מת אסא ובמקומו עלה בנו יהושפט למלוכה ביהודה.
בספר דברי הימים ב' מסופר שחנני הרואה הזהיר את אסא, שלא יכרות ברית עם מלך ארם. דבר זה הכעיס את המלך וזה העניש את חנני ”וַיִּתְּנֵהוּ בֵּית הַמַּהְפֶּכֶת”[15] אסא משליך את הנביא לבית המהפכת. לפי רש"י ”בית הסוהר שעשוי מלאכת המהפכת”. יש הסוברים כי הנביא מילא תפקיד של דובר רצון העם ובהמרצתו.[16]
התנהגותו של אסא אל חנני היא אחד הגורמים למחלתו.[17] חנני בנאומו נוזף באסא על מעשיו. הוא טוען כי הוא נכשל במלחמתו. דבריו כוללים הסבר לשתי המלחמות[18] וזאת לפי הכתוב: ”בְּהִשָּׁעֶנְךָ עַל-מֶלֶךְ אֲרָם וְלֹא נִשְׁעַנְתָּ עַל-ה' אֱ-לֹהֶיךָ, עַל-כֵּן נִמְלַט חֵיל מֶלֶךְ-אֲרָם, מִיָּדֶךָ. ח הֲלֹא הַכּוּשִׁים וְהַלּוּבִים, הָיוּ לְחַיִל לָרֹב לְרֶכֶב וּלְפָרָשִׁים--לְהַרְבֵּה מְאֹד; וּבְהִשָּׁעֶנְךָ עַל-ה', נְתָנָם בְּיָדֶךָ. ט כִּי ה', עֵינָיו מְשֹׁטְטוֹת בְּכָל-הָאָרֶץ לְהִתְחַזֵּק עִם-לְבָבָם שָׁלֵם אֵלָיו--נִסְכַּלְתָּ עַל-זֹאת: כִּי מֵעַתָּה, יֵשׁ עִמְּךָ מִלְחָמוֹת.”[19]
מותו
קבורתו של אסא מוזכרת ומפורטת בדברי הימים (ספר דברי הימים ב', פרק ט"ז, פסוק י"ד): הניחו את גופתו בקבר שכרה לעצמו לפני מותו בעיר דוד. שמו בקברו בשמים ו"זְנים מרֻקחים במרקחת מעשה" (יש משערים שתוספת הבשמים נדרשה עקב מחלתו), ואף שרפו לכבודו רכוש רב, "שרפה גדולה עד מאד", כמקובל.
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ ספר מלכים א', פרק ט"ו, פסוק י': "שם אמו מעכה בת אבישלום". לעומת זאת, בספר מלכים א', פרק ט"ו, פסוקים א'-ב' היא נזכרת כאמו של אביה בן רחבעם, אביו של אסא. על המחלוקת בדבר זהותה, ראו: מעכה בת אבישלום.
- ^ ספר דברי הימים ב', פרק י"ד-פרק ט"ז.
- ^ ט"ו, ט'-כ"ד.
- ^ דברי הימים ב', י"ג, כ"ג - "בימיו שקטה הארץ עשר שנים".
- ^ ספר מלכים א', פרק ט"ו, פסוק ט"ז - "ומלחמה היתה בין אסא ובין בעשא מלך ישראל כל ימיהם".
- ^ ספר מלכים א', פרק ט"ו, פסוק י"ב.
- ^ חנוך רביב, החברה בממלכות ישראל ויהודה, ירושלים, מוסד ביאליק, 1993, ע"מ 139
- ^ ספר מלכים א', פרק ט"ו, פסוק י"ד.
- ^ רש"י על ספר מלכים א', פרק ט"ו, פסוק י"ד.
- ^ דברי הימים ב', י"ד, ה'-ו'.
- ^ דברי הימים ב', י"ד, ח'; ט"ז, ח': "הלא הכושים והלובים היו לחיל לרב ולרכב ולפרשים להרבה מאוד".
- ^ פתח הכניסה הטבעי להרי יהודה מדרום-מערב, באחד הגאיות הצרים והארוכים (הנמשכים בכיוון צפון-דרום), או זה שבין מרשה לבית גוברין, או זה שבין בית גוברין לתל גדידה).
- ^ דברי הימים ב', י"ד, ה'-י"ד.
- ^ בתלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף י' עמוד א' מובא שמחלתו של אסא היתה "פדגרא" ובספר לעזי רש"י על מסכת סנהדרין דף מח עמוד ב כתב - לע"ז: פודגר"א/podagre, תרגום: צינית (שיגרון או שיגדון ברגליים)
- ^ דברי הימים ב', ט"ז, י'
- ^ חנוך רביב, החברה בממלכות ישראל ויהודה, ירושלים, מוסד ביאליק, 1993, עמ' 141.
- ^ שרה יפת, אמונות ודעות בספר דברי הימים, ירושלים, מוסד ביאליק, 1995, עמ' 157.
- ^ שרה יפת, אמונות ודעות בספר דברי הימים, ירושלים, מוסד ביאליק, 1995, עמ' 171-170.
- ^ ספר דברי הימים ב', פרק ט"ז, פסוקים ז'-ט'
| מלכי יהודה ושנת עלייתם (לפני הספירה) לכס המלוכה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
| מלכי יהודה וישראל | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| מלכי ישראל המאוחדת | שאול המלך • דוד המלך • שלמה המלך | 
| |||
| מלכי יהודה | רחבעם • אביה • אסא • יהושפט • יורם • אחזיה • עתליה • יואש • אמציה • עוזיהו • יותם • אחז • חזקיהו • מנשה • אמון • יאשיהו • יהואחז • יהויקים • יהויכין • צדקיהו | ||||
| מלכי ישראל | איש בושת • ירבעם בן נבט • נדב • בעשא • אלה • זמרי • תבני • עמרי • אחאב • אחזיהו • יורם • יהוא • יהואחז • יואש • ירבעם השני • זכריה • שלום • מנחם • פקחיה • פקח • הושע | ||||
| בית חשמונאי |
| ||||
| מלכי בית הורדוס | הורדוס • ארכלאוס • הורדוס אנטיפס • פיליפוס • אגריפס הראשון • אגריפס השני | ||||
