עיוורון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף עיוור)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עיוורון
שעון לעוורים עם סימוני ספרות בולטים
שעון לעוורים עם סימוני ספרות בולטים
ציור בשם "נערה עיוורת" מאת ג'ון אוורט מיליי

עיוורון הוא סוג של נכות המתבטא בפגיעה מסוימת או מוחלטת ביכולת הראייה, באופן זמני או לצמיתות. לעיתים מדובר במום מולד, ולעיתים נגרם כתוצאה ממחלה או תאונה.

הגדרת עיוורון בישראל (הן באירופה) נוגעת לא רק במקרה של עיוורון מוחלט - ללא יכולת אבחנה אפילו באור הוא NLP (no light perception)[1]. עיוורון מוגדר גם עבור אנשים בעלי לקות ראייה קשה. החוק מגדיר מה חדות הראייה בה לקויי ראייה מוגדרים עיוורים, והיא עומדת על 3/60.

הגדרה שלישית לעיוורון היא צמצום שדה הראיה כך שזווית הראיה המרבית אינה עולה על 20° בעין הבריאה יותר[2][3]. בשלושת המצבים מקבלים ממשרד העבודה והרווחה תעודת עיוור.

מחלת ה-AMD היא הסיבה הנפוצה ביותר לעיוורון במדינות המפותחות[4]. AMD נקרא ניוון מָקוּלֵרי, פגיעה באזור הראייה המפוקסת של העין, הדרוש לתפקודים ראיתיים רבים של היומיום, לפיכך אנשים שנפגעו ב-AMD, נחשבים כעיוורים בפני החוק[5]. שנייה ל-AMD כגורמת לעיוורון בעולם המערבי היא גלאוקומה[6]. לעומת זאת, במדינות עולם שלישי, המחלה הנפוצה ביותר שגורמת לעיוורון היא קטרקט, והיא גם הגורם השכיח בעולם לירידה בראייה בכלל[7][8].

גורמי עיוורון

ישנם גורמי עיוורון רבים, אך ניתן לסווגם לכמה מאפיינים עיקריים: עיוורון (לרוב מוחלט) יכול להיות קורטיקלי[9][10], היינו פגיעה במערכת העצבוב הראייתי שבמח, או רטינלי, היינו שיש בעיה ברשתית העין, אז גם יכול להופיע עיוורון חלקי (היינו שחלק משדה הראייה נפגע). עיוורון יכול להיגרם גם מגורמים אחרים הקשורים למבנים אחרים בעין (כגון קטרקט), או מפציעות.

עיוורון רטינלי

עיוורון רטינלי יכול להיות מגורמים גנטיים, ו/או מגורמים של הזדקנות, כגון ניוון מרכז הראייה[11]. גורמים גנטיים שונים ורבים מעורבים (גם בצורה יחידית, היינו מוטציה יחידה) במחלות הפוגעות ברשתית[12], שכן בפרט, בתהליך ההתמרה(אנ') של אור לאות חשמלי, מעורבים מאות חלבונים[13] בהם עלולה להיות מוטציה גנטית[14] שתפגע בכשירותם. מרבית המחלות הגנטיות קשורות לפגיעה ב-Retinal pigment epithelium (אנ') (שכבה של תאי גלייה התומכת בפוטורצפטורים מכיוון הדמית), או לפגיעה בחלבוני הפוטורצפטורים.

מרבית המאמצים להשבת ראייה נעשים ברשתית, אם בצורה מלאכותית כדוגמת השתלת שבב,[15] או הזרקה טיפולית לרשתית[16][17][18]. לגישה זו פחות סיבוכים, יחסית לריפוי עיוורון קורטיקלי.

מקרי עיוורון רבים נגרמים עקב מחלת הגלאוקומה[11].

עיוורון קורטיקלי

מקרים של טראומת ראש, או שבץ, או נזק לעצב הראייה יכולים לגרום לעיוורון זה. עיוורון מלא (או באזור מסוים של שדה הראייה) יופיע בעיקר לאחר פגיעה באזורים הראשוניים של הראייה (LGN,V1). פגיעה באזורים יותר גבוהים, יוביל לשיבוש בהיבטים שונים של עיבוד הראייה, אך לא לעיוורון.

תופעת ה-Blindsight יכולה להיות לאנשים עם עיוורון, והיא היכולת לחוש אובייקטים, גם אם ה"מראה" אינו נתפס במודעות בצורה של ראייה[19][20], וכן לזהות רגשות[21][22].

בעיוורון מהסוג הקורטיקלי, ניסיון להשבת הראייה בצורה מלאכותית, מתבסס על שתל מוחי[23].

פגיעה קורטיקלית יכולה להתרחש גם בחוש השמיעה, כאשר תפקוד האוזן הפנימית, אך בדרך מהשבלול ל-ובקליפת השמיעה, משהו משתבש. בצורה כזו, ניתן להמשיל את הרשתית לשבלול.

גורמים נוספים

בארצות מתפתחות רוב מקרי העיוורון נגרמים עקב קטרקט שאינו מנותח, בניגוד למדינות המפותחות. קטרקט נגרם מעכירות של עדשת העין.

מניעה וטיפול

להקלת חייהם של העיוורים הומצאו מאות עזרים, הידוע בהם הוא כתב ברייל – צירופי בליטות על גבי משטח אותן ניתן "לקרוא" באמצעות מישוש. עזרים מוכרים נוספים הם איות אצבעות (אנ'), חתימת מישוש (אנ'), מקל חישה לעיוורים וכלב נחייה. קיימים אף עזרים מתוחכמים יותר, כגון מקלדת ברייל למחשב ו"מסך" לקריאה על ידי מגע, המאפשר בין השאר גלישה באינטרנט, באתרים נגישים.

בניגוד לדעה הרווחת, לרוב האנשים המתפקדים כעיוורים מוחלטים בעלי אחוז ראייה מסוים, לחלקם אף תיתכן ראייה תקינה עם פגיעה ממשית בשדה הראייה (למשל במחלת רטיניטיס פיגמנטוזה). עיוור נחשב אדם שחדות הראייה המקסימלית בעין הטובה יותר שלו, עם תיקון משקפיים במידת הצורך, הוא 6/120. לשם השוואה, לאדם בעל משקפי 4- ומעלה, כאשר אינו מרכיב את המשקפיים, חדות הראייה של 6/120 או פחות. אולם, בניגוד לעיוור, קיימת עבורו האפשרות לשפר את הראייה במשקפיים או עדשות מגע.

גם במקרים קשים, בהם קיימים רק שרידי ראייה חלקיים, ניתן לעזור למטופל, בעיקר בקריאה, על ידי שימוש באביזרי הגדלה שונים, כגון זכוכיות מגדלות עם תאורה, מגדלות אלקטרוניות, טלוויזיה במעגל סגור (טמ"ס) לחומר קריאה ועוד.

אחת הבעיות העיקריות בעזרה ללקוי הראייה המבוגר היא המטופל עצמו. באמצעים טכניים שונים ניתן לשפר ולעזור מאוד בעיקר ביכולת לקריאה, אולם אחוז ניכר מהמטופלים חסר מוטיבציה ואינו מעוניין בעזרה זו. הסיבה העיקרית לכך היא חוסר הרצון שיראו אותו משתמש בזכוכיות מגדלות, טלסקופים קטנים או משקפיים מיוחדים. הבעיה ממשית, ומהווה גורם ראשון לכישלון הטיפול במקרים אלו. חלק מהעוורים מפתחים יכולת מוגברת של חושים אחרים. הדוגמה לכך הוא אשרף ארמאן - צייר עיוור מלידה.

נגישות

שפת מדרכה נגישה לעיוורים, כבדי ראייה ומשתמשי כיסאות גלגלים, ליד מעבר חצייה באוונסטון, במטרופולין של שיקגו

בחלק מהערים בישראל בתחנות אוטובוס יש עמוד הכרזה (אינו פועל אוטומטית) המסביר מה הזמנים ואילו אוטובוסים הולכים להגיע, בנוסף קיים שילוט בברייל של מספר הקו המגיע לתחנה.

במדרכות בחלק מהערים בישראל משולב ריצוף בולט (אנ), המאפשר ללקויי ראייה להרגיש בצורה טקטילית את שפות המדרכה, ומעברי חצייה הנמצאים בהמשך הדרך.

מודעות

ב-6 ביוני מצוין בישראל הבליינד דיי, יום ההזדהות עם עיוורים ולקויי ראייה.

ב-11 באוקטובר מתקיים יום הראייה הבינלאומי.

ספורט לעיוורים

בענפי ספורט אחדים נמצאו פתרונות לשילובם של עיוורים בפעילות ספורטיבית.

ישנם משחקים שמשחקים עיוורים או שחקנים רגילים בעיניים עצומות, כמו שחמט עיוור. בנוסף, ישנם ארגוני ספורט שמתמחים בספורט לעיוורים. לדוגמה, הפדרציה האוסטרלית לספורט לעיוורים.

עיוורים במספרים

  • מספר העיוורים בישראל: 23,102 (נתונים 2013 לפי נתוני משרד הרווחה[24]).
  • מספר העיוורים בעולם: כ-39 מיליון. מספר לקויי הראייה הכולל: כ-246 מיליון (נכון לאוגוסט 2014)[25].

ראו גם

לקריאה נוספת

  • הס, א' (2011). "ראייה שונה בשילוב: פוטנציאל הצמיחה של תלמידים לקויי ראייה משתלבים", בתוך: ג' אבישר, י' לייזר וש' רייטר (עורכים). שילובים מערכות חינוך וחברה. חיפה: "אחוה הוצאה לאור". 87 -110.

קישורים חיצוניים


הערות שוליים

  1. ^ Nicholas Gerbis published, Can Blind People See Anything?, livescience.com, ‏2012-01-24 (באנגלית)
  2. ^ עיוורים ולקויי ראייה, באתר משרד הרווחה
  3. ^ הגדרת עיוור, באתר כל זכות
  4. ^ https://bjo.bmj.com/content/85/3/261
  5. ^ (עבור שני עיניים)
  6. ^ https://www.tasmc.org.il/Articles/Opthalmology/Pages/glaucoma-theif-of-sight.aspx
  7. ^ https://www.medico.co.il/רפואת-עיניים/ניתוחי-קטרקט/
  8. ^ https://cbchealthservices.org/cataract-leading-cause-of-blindness-in-the-world/
  9. ^ עבודה בתחום הראייה, באתר Keren Or Inc
  10. ^ https://www.eliya.org.il/מידע-מקצועי/לקות-ראייה-קורטיקלית/
  11. ^ 11.0 11.1 https://www.miok.co.il/blogs/NDI=_מחלות-עיניים-נפוצות
  12. ^ מעורבות העין במחלות גנטיות, באתר www.enaim.co.il
  13. ^ https://www.proteinatlas.org/humanproteome/tissue/retina The retina proteome
  14. ^ https://sph.uth.edu/retnet/disease.htm רשימת מחלות גנטיות של הרשתית לפי גן
  15. ^ Technology | Nano Retina, www.nano-retina.com
  16. ^ José-Alain Sahel, Elise Boulanger-Scemama, Chloé Pagot, Angelo Arleo, Francesco Galluppi, Joseph N. Martel, Simona Degli Esposti, Alexandre Delaux, Jean-Baptiste de Saint Aubert, Caroline de Montleau, Emmanuel Gutman, Isabelle Audo, Jens Duebel, Serge Picaud, Deniz Dalkara, Laure Blouin, Magali Taiel, Botond Roska, Partial recovery of visual function in a blind patient after optogenetic therapy, Nature Medicine, 2021-05-24, עמ' 1–7 doi: 10.1038/s41591-021-01351-4
  17. ^ Sara Reardon, Injection of light-sensitive proteins restores blind man’s vision, Nature, 2021-05-24 doi: 10.1038/d41586-021-01421-0
  18. ^ Office of the Commissioner, FDA approves novel gene therapy to treat patients with a rare form of inherited vision loss, FDA, ‏2020-03-24 (באנגלית)
  19. ^ עיוורון קורטיקלי: על עיוורים שהעיניים שלהם דווקא עובדות, באתר סיור מוחות, ‏2018-06-05
  20. ^ בטיפולנט | האיד המודע: על דחפים, רגשות ומודעות - סקירת הרצאה של פרופ' מרק סולמס, באתר בטיפולנט | פורטל לשירותים פסיכולוגיים בישראל
  21. ^ https://www.researchgate.net/publication/274949009_Implicit_facial_emotion_recognition_in_a_case_of_cortical_blindness
  22. ^ Alison Abbott, Not blind to emotion, Nature, 2009-09-28 doi: 10.1038/news.2009.956
  23. ^ A new implant for blind people jacks directly into the brain, MIT Technology Review (באנגלית)
  24. ^ ראייה ועיוורון - נתונים סטטיסטיים, אתר משרד הרווחה.
  25. ^ Visual impairment and blindness, אתר ארגון הבריאות העולמי (WHO)
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0