עלית קרפ
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. עָלית קרפ (נולדה ב-1962) היא כותבת, עורכת, מתרגמת, בעלת טור דעה בעיתון "הארץ", ומבקרת ספרות במוסף הספרים שלו. הייתה עורכת כתב העת לספרות "מסמרים", יחד עם אמיר רותם.
ביוגרפיה
עלית קרפ נולדה בקיבוץ המעפיל. אביה בן משפחה של ניצולי השואה מהונגריה, שניצלו על ידי שרה שלקהאזי, חסידת אומות העולם,[1] ואמה ממשפחה סלוניקאית, ממקימי נמל חיפה.
עברה לגור בירושלים בגיל צעיר, וחזרה לאחר מכן לקיבוץ. למדה ספרות אנגלית, ושימשה במשך שנה וחצי כנספחת תרבות בשגרירות ישראל בסטוקהולם, בירת שוודיה. לאחר שובה לישראל הפיקה במשך מספר שנים את המסגרת המיועדת לילדים בפסטיבל הסרטים בחיפה.
בתחילת שנות האלפיים הייתה עורכת לשון וחברת מערכת "צפון 1", מקומון רשת שוקן בגליל המערבי, וכן כתבה במקומונים נוספים של רשת שוקן. שירים מפרי עטה התפרסמו בכמה גיליונות של כתב העת הליקון.
מחזה של קרפ בשם "הנסיכה עדינה מארץ קלמנטינה" היה אירוע החוצות המרכזי בפסטיבל חיפה להצגות ילדים בשנת 2002.
בשנת 2007 הצטרפה לצוות העורכים של "מסמרים", כתב עת לספרות שהוקם בשנת 2005 על ידי נועה דנציגר, בהשראת כתב העת הבריטי "גרנטה". כתב העת יצא עד שנת 2011.
שימשה מבקרת ספרים במוסף הספרים בעיתון "הארץ" ומנהלת את קבוצת הפייסבוק של מוסף הספרים של "הארץ" - "לא סופרים". מתרגמת טקסטים אקדמיים ועורכת, וכן כותבת באופן קבוע מאמרי דעה, שרבים מהם תורגמו לאנגלית וזכו לתגובות.
בסוף 2018 יצא לאור ספרה אווזים: רשמי מסע בשוודיה בהוצאת אפיק.
בתחילת 2019 התחילה לפרסם ביקורות ספרים במוסף השבת של "מקור ראשון".
חיים אישיים
קרפ נשואה ואם לשניים, ומתגוררת בכרמיאל.[2]
ספרים שערכה
קרפ ערכה עשרות ספרים, בהם:
- "זמן אשה", מאת עליזה שנהר, הוצאת כנרת, 2008
- "הניפו דגל! דגלי השומר הצעיר - מאה השנים הראשונות" (עריכה לשונית), הוצאת גבעת חביבה, יד יערי, 2014
- "פתאום אביב בסתיו", מאת סמדר גונן ומנשה כהן, הוצאת כרמל, 2015
- "מי יכול לכסף הגדול", מאת מ"מ סילבר, הוצאת כנרת זמורה-ביתן דביר, 2016
ספרים שתרגמה
- "הרפובליקה הרומית בראי ההגות המדינית", מאת פרגוס מילאר, הוצאת החברה ההיסטורית הישראלית, 2002[3]
- "קפה סוקרטס - טעם חדש לפילוסופיה", מאת כריסטופר פיליפס, הוצאת כנרת זמורה ביתן, 2009
- "התפילה היהודית-מבט חדש על תולדות הליטורגיה היהודית", מאת שלמה קלמן רייף, הוצאת דביר, 2010
- "פרימו לוי - החיים כחומר", מאת ברל לאנג, הוצאת כרמל, 2015
כמו כן תרגמה יצירות קצרות רבות.
סיפורים קצרים
עלית קרפ פרסמה סיפורים קצרים בכתב העת "מסמרים" ובמעריב. חלקם תורגמו לאנגלית ולשפות אחרות ופורסמו בכתבי עת ועיתונים בעולם, בהם הסיפור "הנסיכה" שפורסם בגרדיאן[4] והסיפור "יקוב" שפורסם תחת הכותרת "Made Flesh" בכתב העת "World Literature Today" (אנ').[5]
קישורים חיצוניים
- ירין כץ, "השאלון" עם מבקרת הספרות עלית קרפ, במגזין הספרות "קורא בספרים", 10 בינואר 2017
הערות שוליים
- ^
עלית קרפ, האפיפיור בנדיקטוס ה-16 וסבתא שלי, באתר הארץ, 12 בפברואר 2013
- ^ דפנה לוי, עלית-יסטית?, 14 באוקטובר 2010.
- ^ ניתן לעיין בעותק מקוון של הספר בקישור הבא: http://www.kotar.co.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=98317590#5.1870.6.default
- ^ עלית קרפ, The Princess, באתר הגרדיאן, 2 בפברואר 2016 (באנגלית).
- ^ עלית קרפ, Made Flesh, באתר "World Literature Today", ספטמבר 2017 (באנגלית).
