עמיעד ברזנר
עמיעד ברזנר ("חליל") (12 בנובמבר 1927 - 27 באפריל 2012) היה היסטוריון, חוקר תולדות חיל השריון הישראלי.
ביוגרפיה
עמיעד נולד במושבה רחובות, נכד לנתן ברזנר, מחברי אגודת "מנוחה ונחלה", שרכשה את האדמות שעליהן קמה המושבה, ובן לגרשון ברזנר, שהגיע לבדו כנער לרחובות בשנת הקמתה, 1890 (תר"ן), כדי ללמוד כיצד לנהל את נחלת הוריו, שנשארו עדיין בפולין. עמיעד למד תחילה ברחובות והמשיך את לימודיו בבית הספר המקצועי מקס פיין בתל אביב.
בגיל 19 התגייס לפלמ"ח, בו שירת בפלוגה ד' של הגדוד הראשון. בסתיו 1947 היה מ"כ בפלוגה י"ב, שעסקה באבטחת קווי המים בדרום הארץ. לאחר קום המדינה המשיך לשרת בצה"ל, והשתתף במלחמות ישראל ממלחמת העצמאות עד מלחמת יום הכיפורים, תחילה כחייל סדיר ואחר כקצין בקבע.
במלחמת העצמאות היה ממגיני כפר דרום עד פינויו, ואחר כך שירת עד תום המלחמה בגדוד התשיעי של חטיבת הנגב והשתתף במבצע יואב, מבצע לוט ומבצע חורב.
שירת כסגן מפקד פלוגה בגדוד 9, מדריך בבה"ד 5, פיקד על קורס מ"כים חרמ"ש ומפקד פלוגת שריון.
בשנת 1957 נשא לאשה את בתשבע. בשנת 1961 החל להדריך בבית הספר לשריון, תפקיד בו שימש עד 1964, אז החל לשמש כקצין אג"ם חטיבתי. אחרי מלחמת ששת הימים, שימש קצין מטה במפקדת גייסות השריון, ובשנת 1971 קיבל דרגת סגן-אלוף. במלחמת יום הכיפורים שירת כקצין מטה באוגדה 162 בחזית המצרית.
לאחר השחרור בשנת 1980 נרשם ללימודים באוניברסיטת תל אביב, שם קיבל תואר ראשון ושני ואחר כך המשיך לדוקטורט באוניברסיטה העברית בירושלים.
במשך השנים חקר ד"ר ברזנר את חיל השריון ופרסם מאמרים וספרים בנושא זה. בשנותיו האחרונות התמסר לעבודה בארכיון העיר רחובות.
ברזנר היה אב לשניים. נפטר ב-27 באפריל 2012.
כתביו
ספרים
- "ניצני השריון", הוצאת מערכות, 1995 (זוכה פרס יצחק שדה לספרות צבאית)
- "אש לפניו תלך - התפתחות ותמורות בשריון הישראלי מתום מלחמת סיני למלחמת ששת הימים", חמו"ל, 1996, הוצאת משרד הביטחון, 2017
- "הנגב בהתיישבות ובמלחמה", הוצאת משרד הביטחון, 1994 (זוכה פרס קק"ל)
- "סוסים אבירים", הוצאת מערכות, 1999
מאמרים (בנושאי צבא ושריון)
- "מדוע היו טנקים ספורים במלחמת העצמאות" ("בשריון", גיליון 1)
- "הסורים נבלמו בעמק הבכא" ("בשריון", גיליון 2)
- "הילדים מבי"ס לטנקיסטים" ("בשריון", גיליון 14)
- "תפעול השריון במלחמת האזרחים בספרד" ("בשריון", גיליון 20)
- "סוף מעשה במחשבה תחילה" ("בשריון", גיליון 21)
- "מי "אשם" בהצלחת השריון במלחמת סיני" ("בשריון", גיליון 24)
- "חיל השריון - כזה ראה וקדש" ("בשריון", גיליון 24)
- "השריונית החמושה במקלעים במלחמת העצמאות" ("בשריון", גיליון 28)
- "התקפות חטיבה 8 על עיראק אל מנשיה" ("בשריון", גיליון 28)
- "הכומתה השחורה וצבעי השריון" ("בשריון", גיליון 28)
- "הסדנה הגייסית בשנים 1964-1971" ("בשריון", גיליון 28)
- "תקרית כלקין גול הכרעת השריון הגדולה ביותר לפני מלחמת העולם השנייה" ("בשריון", גיליון 32)
- "הידעת? חטיבה 7 בוטלה והוקמה מחדש" ("בשריון", גיליון 36)
- "טנקים בריטים במרד הערבי בארץ ישראל" ("בשריון", גיליון 38)
- הטנקים הסובייטיים לא היו נחותים[1]
- מגח נגח מג"ח[2]
מאמרים (בארכיון רחובות)
- כלכלת רחובות כמושבת כרמים 1918-1890
- ההתפתחות הפיזית של רחובות 1890 - 1914
- ועד המושבה ברחובות 1890 - 1923.
- מערכת החינוך במושבה רחובות (מייסודה ועד תום מלחמת העולם הראשונה).
- רכילות רחובותית בראשית המושבה (נערך אחרי מותו על ידי מר צבי תדמור)
קישורים חיצוניים
- דברי הספד לעמיעד ברזנר באתר יד לשריון
- עמיעד ברזנר, באתר הפלמ"ח
- אורי דרומי, ספרא וסייפא, באתר הארץ, 1 ביוני 2012
- הספרים של עמיעד ברזנר, באתר "סימניה"
- משפחת ברזנר באתר הארכיון לתולדות רחובות
הערות שוליים
- ^ הטנקים הסובייטיים לא היו נחותים, מערכות 406, אפריל 2006
- ^ מגח נגח מג"ח, שריון 30, דצמבר 2008, עמ' 23, באתר "יד לשריון"
