לדלג לתוכן

עמנואל מורבץ

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
עמנואל מורבץ
לידה 17 באפריל 1893
פראג
התאבד 5 במאי 1945 (בגיל 52)
פראג, הפרוטקטורט של בוהמיה ומוראביה
מדינה צ'כוסלובקיה
השכלה War College
שר החינוך בפרוטקטורט של בוהמיה ומוראביה
ינואר 1942 – 5 במאי 1945
(כ־3 שנים)

עמנואל מורבץצ'כית: Emanuel Moravec;‏ 17 באפריל 1893 - 5 במאי 1945) היה איש צבא, פוליטיקאי ופובליציסט צ'כוסלובקי. בתקופת הכיבוש הנאצי של צ'כוסלובקיה היה שר בממשלת הפרוטקטורט של בוהמיה ומוראביה. הוא היה אחד ממשתפי הפעולה הבולטים עם הנאצים ועל כך זכה לכינוי "הקוויזלינג הצ'כי" (הכינוי נגזר משמו של וידקון קוויזלינג).

ביוגרפיה

נולד בפראג. לאחר סיום בית ספר תיכון עבד כפקיד באחד ממשרדי הממשלה בפראג. גויס לצבא האוסטרו-הונגרי עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה. הוא לחם בחזית המזרחית. בשנת 1915 נפל בשבי צבא האימפריה הרוסית. בשנת 1916 הוא התנדב ליחידה סרבית שהוקמה ברוסיה משוביי מלחמה בני לאומים סלאבים שונים. לחם עם היחידה נגד הכוחות הבולגרים ביוון. בשנת 1917 הצטרף אל הלגיון הצ'כוסלובקי שהוקם ברוסיה משבויי מלחמה צ'כים וסלובקים. הוא קודם לדרגת סגן בלגיון. יחד עם הלגיון הוא השתתף במלחמת האזרחים הרוסית לצד הצבא הלבן. בשנת 1920 התפנה עם שאר חיילי הלגיון מרוסיה לצ'כוסלובקיה.

לאחר חזרתו לצ'כוסלובקיה הוא המשיך בשירות הצבאי. הוא שירת כמפקד גדוד שהוצב במוראביה הדרומית. במקביל לקריירה צבאית פיתח גם קריירה עיתונאית - כתב מאמרים בנושאים צבאיים ופוליטיים ואף זכה בפרס יוקרתי על כתיבתו. בשנת 1931 הוא קיבל תפקיד של מדריך בכיר בבית הספר הצבאי בפראג וקודם לדרגת קולונל. הוא המשיך את כתיבתו העיתונאית. במאמריו התריע על סכנת ההתעצמות של גרמניה לאחר עליית הנאצים לשלטון והציע שצ'כוסלובקיה תיצור ברית צבאית עם פולין ואיטליה, כדי לבלום את גרמניה. הוא הפך לכתב מוביל בנושאים גאופוליטיים והיה לאחד מיועציו של נשיא צ'כוסלובקיה טומאש מסריק.

במהלך משבר מינכן ניסה מורבץ לשכנע את נשיא צ'כוסלובקיה אדוארד בנש להתנגד לתביעות הגרמניות ולהכריז מלחמה על גרמניה. לאחר חתימת הסכם מינכן המשיך מורבץ בקו האנטי גרמני שלו, לכן הוא סולק מהצבא ונאסר עליו לפרסם מאמרים בעיתונות. לאחר השלמת כיבוש צ'כוסלובקיה על ידי הוורמאכט במרץ 1939 ניסה מורבץ לעזוב את המדינה (מחשש שייעצר על ידי הנאצים), אך לא הצליח.

הנאצים פנו ביוזמתם אל מורבץ והציעו לו שיתוף פעולה איתם. הם אף מימנו את הוצאה לאור של ספרו. בהזמנתם הוא סייר בגרמניה. הוא שב מגרמניה נלהב והחל לקדם את התורה הנאצית בצ'כיה. הוא קיבל מהנאצים פינה קבועה בשידורי רדיו פראג, בה נאם נאומי תעמולה נאצית לאוכלוסיית המדינה. בשידוריו קידם גם נרטיב אנטישמי, הוא האשים את "הקפיטליסטים היהודים" בליבוי רוחות המלחמה. טען שניקוי צ'כיה מיהודים יביא לשגשוג המדינה. הוא שיתף פעולה עם אס דה בפעולותיהם נגד מתנגדי משטר הכיבוש הנאצי בצ'כיה. הוא יצר קשר אישי עם ריינהרד היידריך, לאחר מינויו של האחרון לפרוטקטור בפועל של הפרוטקטורט של בוהמיה ומוראביה. בעזרת קשריו עם היידריך התחיל מורבץ לקדם את החינוך הנאצי בקרב ילדים ונוער בצ'כיה. הוא הקים ארגון לחינוך נוער, מעין מקבילה צ'כית להיטלריוגנד. הארגון עסק בחינוך תרבותי וחינוך גופני של הנוער לפי האידאולוגיה הנאצית. בשנת 1942 מונה מורבץ לשר החינוך בממשלת פרוטקטורט של בוהמיה ומוראביה. מעמדו של מורבץ בממשלת הפרוטקטורט היה גבוה מהגדרת תפקידו. אפילו ראש ממשלה, אמיל האכה, לא העז להתווכח איתו, בשל קשריו של מורבץ עם היידריך. המודיעין הבריטי תכנן מבצע התנקשות בחייו של מורבץ (במקביל למבצע התנקשות בהיידריך). אך המבצע לא יצא לפועל, כיוון שסוכנים, שהיו צריכים לבצע אותו, נהרגו יחד עם המתנקשים בהיידריך , בקרב עם חיילי האס.אס. ביוני 1942. גם לאחר מותו של היידריך נשאר מעמדו של מורבץ גבוה בממשלת הפרוטקטורט. הוא אף השתלט למעשה על מפלגת שותפות לאומית (מפלגה שהוקמה על ידי אמיל האכה ובתקופת הכיבוש הנאצי הייתה למפלגה היחידה הרשמית בצ'כיה). הוא ניסה לקדם שליחת חיילים צ'כיים מצבא הממשלה להילחם בחזית המזרחית, אך ללא הצלחה.

ב5 במאי 1945 פרץ מרד פראג. מורבץ, החליט לנסוע לתחנת הרדיו של פראג (התחנה הייתה בשליטה גרמנית) כדי לפנות לאומה ולנסות להרגיע את הרוחות. בדרך אל התחנה נתקעה המכונית שלו באחד הרחובות בשל חוסר דלק. מורבץ, שחשש להיתפס על ידי המורדים, ירד מהרכב והתאבד ביריית אקדח.

משפחתו

עמנואל מורבץ נישא שלוש פעמים. בעת שהייתו ברוסיה התחתן מורבץ עם ילנה בק, אשר עזבה את רוסיה יחד איתו ועברה לצ'כוסלובקיה. ממנה היו לו שני בנים - איגור ויורי. בשנת 1932 התגרש ממנה והתחתן עם אילונה שונדי, שילדה לו בן בשם פאבל. בשנת 1938 התגרש גם ממנה. בשנת 1942 התחתן יולאנה אממר, שהייתה צעירה ממנו ב32 שנים.

איגור מורבץ, היה בעל דעות נאציות כמו אביו. הוא קיבל אזרחות גרמנית והתגייס לואפן אס אס. הוא שירת בדיוויזיית הפאנצר אס אס השלישית בחזית המזרחית. לקראת סוף המלחמה נפל בשבי של הצבא האדום. הוא הצליח לברוח מהשבי, להגיע לצ'כוסלובקיה ולחיות במדינה תחת זהות בדויה. בשנת 1946 הוא זוהה, נעצר נשפט בעוון בגידה והוצא להורג.

יורי מורבץ התגייס לורמאכט בלחץ של אביו. הוא לא דגל באידאולוגיה נאצית, כמו אחיו ואביו. במהלך השירות הוא נשפט כמה פעמים על עבירות משמעת ורק בזכות קשריו של אביו לא קיבל עונשים כבדים. בסוף המלחמה הוא נכנע לאמריקאים, אשר העבירו אותו לידי צ'כוסלובקים. הוא נשפט ונידון לשבע שנות מאסר. לאחר ריצוי העונש היגר למערב גרמניה.

פאבל מורבץ למד בפנימיה של האס.אס. בזלצבורג. בשנת 1944 הוא נהרג בהפצצה של בעלות הברית על העיר.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עמנואל מורבץ בוויקישיתוף

עמנואל מורבץ41928324Q551104