עמר מוסא

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עמר מוסא

עַמְר מוּסָאערבית: عمرو موسى, בעברית נהגה שמו לפעמים בטעות כ"עמרו מוסא"; נולד ב-10 במרץ 1936 בקהיר) הוא מדינאי ופוליטיקאי מצרי. בתפקידו האחרון היה מזכ"ל הליגה הערבית, מאז נבחר לתפקידו בחודש מאי 2001 ועד לסיום תפקידו ביוני 2011. בין שאר תפקידיו היה גם שר החוץ בממשלת מצרים ואף שירת כדיפלומט בשירות החוץ המצרי.

קורות חייו

מוסא הוא בנו של מוחמד מוסא, שהיה חבר הפרלמנט המצרי. מוחמד מוסא למד בצרפת בשנות ה-20 ובעת שהייתו שם נולד לו בן בשם פייר. פייר הוא אחיו-למחצה של עמר מוסא.[1]

מוסא סיים לימודי משפטים באוניברסיטת קהיר[2]. עם סיום לימודיו החל לעבוד בשירות החוץ של מצרים עד לפרישתו מתפקיד שר החוץ. החל משנת 1967 שימש כשגריר מצרים בהודו, ובשנת 1990 נבחר לשגריר מצרים לאומות המאוחדות. בשנת 1991 הוא מונה לתפקיד שר החוץ בממשלת עאטף צדקי, ונותר בתפקידו זה עד שנת 2001.

בעת כהונתו כשר החוץ בממשלת מצרים מתח מוסא ביקורת על מדיניות החוץ של ארצות הברית ועל אופי יחסיה עם ישראל. מבקרי משטרו של הנשיא חוסני מובארכ במצרים טוענים כי מינויו של מוסא למזכיר הליגה הערבית נעשה ביוזמת נשיא מצרים כדי להרחיקו מעין הציבור, לאחר שזכה לאהדה אישית רבה בדעת הקהל המצרית. אהדתו בציבור הייתה כה גבוהה עד שבשנת 2000 צעד בראש מצעד הפזמונים במצרים שירו של שעבאן עבד אלרחים ששמו: "אני שונא את ישראל... אני אוהב את עמר מוסא".[3] בשנת 2004 חתמו עשרות אלפים על עצומה ברשת האינטרנט הקוראת למוסא להתמודד בבחירות לנשיאות מצרים בשנת 2005, אולם מוסא לא הגיב לקריאה. בעת פורום דיוני דוחא, בשנת 2006, אשר שודרו ברשת ה-BBC[4], נשאל מוסא באשר לתקוותיו לזכות בנשיאות מצרים. מוסא לא השיב ישירות לשאלה, וענה רק כי הוא מקווה להמשיך את שרשרת ההצלחות שהושגו תחת הנהגתו בליגה הערבית, עד לתום כהונתו.

ביוני 2010 ביקר מוסא ברצועת עזה, זמן קצר לאחר פרשת המשט לעזה. היה זה הביקור הרשמי הראשון של נציג הליגה הערבית לאחר עימות חמאס-פת"ח ברצועת עזה ב-2007. בביקור אמר מוסא שהליגה הערבית תבקש ממועצת הביטחון להסיר את הסגר על רצועת עזה.

בראשית קיץ 2011 סיים מוסא את תפקידו כמזכ"ל הליגה הערבית בו כיהן בעשור האחרון והעביר אותו למחליפו נביל אל ערבי שהיה עד לאחרונה שר החוץ של מצרים במסגרת המהפכה שעברה על המדינה.

מוסא התמודד במסגרת הבחירות לנשיאות מצרים (2012), אשר נערכו ב-23-24 במאי 2012. הוא קיבל 2,588,850 קולות, שהם 11.13% מכלל הבוחרים, סיים במקום החמישי, ולא עלה לסיבוב השני של הבחירות.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים