עציון פרסי
 עציון פרסי
| |
|---|---|
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צמחים |
| מערכה: | מכוסי זרע |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | ציפורנאים |
| משפחה: | סלקיים |
| סוג: | פרקרק |
| מין: | עציון פרסי |
| שם מדעי | |
 Haloxylon persicum
| |
עציון פרסי (שם מדעי: Haloxylon persicum; בעבר: פרקרק פרסי) הוא עץ השייך למשפחת הסלקיים. המין היחיד בארץ מסוג זה (פרקרק). המין כולל שני תת-מינים - ים המלח ואדומי. בעבר היה מין נוסף אשר נקרא פרקרק המדבר אך כיום משייכים מין זה לסוג חמדה.
העציון הוא שיח או עץ נמוך גובהו נע בין 1.5 מטר ל-5 מטר. נמצא לרוב באזוריים חוליים ולעיתים קרובות נערמות סביבו תלוליות חול, הוא יכול לשרוד גם כאשר חלקם העליון של שורשיו נחשף ולכן יכול לגדול באזורים של חולות נודדים ומוכי רוח. התפוצה של הפרקרק בישראל היא באזור בקעת ים המלח, הערבה ודרום הנגב. ענפיו הצעירים של הפרקרק צבעם ירוק והם מפורקים על ידי פרקים ברורים, בכל פרק יש שני עלים קשקשיים המייצגים שרידי עלים אשר התנוונו כדי להקטין התאדות. כאשר הענף מתעצה אי אפשר להבחין בפרקים.
הפריחה בסוף החורף עד האביב. הפרחים בעלי עלי עטיף ירוקים ואבקנים צהובים, כמו כן הינם דו מיניים. הפרות מבשילים בסוף הקיץ ועלי העטיף מצמיחים כנפיים על מנת שיוכלו הפירות להתפזר טוב יותר ברוח. על הפרקרק ניתן לראות עפצים שונים, בהתאם לסוג החרק העוקץ את העציון.
פרקרק פרסי הוא צמח מוגן בישראל.[1]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (ערכי טבע מוגנים), ה'תשס"ה-2005, ק"ת 6369, ה'תשס"ה, 15 בפברואר 2005 (תוקן ב־17 בדצמבר 2019), בספר החוקים הפתוח
