ערב אל-ג'האלין
| טריטוריה |
 הרשות הפלסטינית |
|---|---|
| נפה | אל-קודס |
| תאריך ייסוד | 1998 |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בכפר | 843 (2016) |
| אזור זמן | UTC +2 |
ערב אל-ג'הלין (מכונה גם אל-ג'אבל, ערבית: عرب الجهالّين) הוא כפר בדואי פלסטיני בנפת עוטף ירושלים, הנמצא ביהודה ושומרון במרחק חמישה ק"מ מדרום מזרח לירושלים. לפי הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, "עראב אל-ג'הלין" מנה כ-843 תושבים בשנת 2016[1]. הכפר ממוקם על צלע גבעה מחוץ לאלעיזריה ומרוחק כ-300 מטרים מן המזבלה העירונית של ירושלים. הוא ממוקם בשטח C של הגדה המערבית. האוכלוסייה בכפר מחזיקה בתעודות זהות פלסטיניות.
בערב אל-ג'הלין יש מסגד, ובתי ספר. הכפר מחובר למערכת החשמל של מזרח ירושלים ויש בו מים זורמים. סוואחרה א-שרקיה משתמשת בתשתיות שבכפר, ובמיוחד בבתי הספר והמרפאות, יחד עם ג'בל מוכאבר ושייח' סעד. כל תושבי ערב אל-ג'האלין מוגדרים כפליטים ויש להם תעודות פליטים של אונר"א.
היסטוריה
תושבי הכפר הם בדואים משבט הג'האלין שגורשו מהנגב בשנת 1948. הם התיישבו אחרי גירושן מהנגב באזור השוליים המזרחיים של ירושלים על אדמות ציבור, או על אדמות לא מעובדות של כפרי האזור, ובהסכמתם. הם גרו בצריפונים, אוהלים ומערות במשך עשרות שנים באזור שבו הוקמה מעלה אדומים ובשולי כביש 1, בקטע היורד לכיוון ים המלח[2].
בשנות ה-90 של המאה ה-20 החליט המנהל האזרחי לפנות ולרכז אותם ביישוב קבע. במשך עשר שנים ניהלו מאבק משפטי נגד גירושם מהאדמות שעליהן נבנו שכונות חדשות במעלה אדומים, ומאזור מבשרת אדומים (E-1) שבו מתוכננת שכונת מגורים ופרויקטים נוספים שייצרו רצף התיישבות ישראלי בין מעלה אדומים לירושלים[3] .
בשנת 1999, עלו דחפורים של המנהל האזרחי על גבעה הצמודה למזבלה המרכזית של אבו דיס, שאליה מפונה מרבית הפסולת מאזור ירושלים. הם החלו בהכשרתו של "יישוב הקבע", כחצי קילומטר ממערב למעלה אדומים, עם מגרשים לבנייה בעבור בני השבט[4]. המנהל החל לפנות אותם מבתיהם למכולות בשטח המזבלה למרות שההליך המשפטי לא הסתיים. תחת לחץ בינלאומי עצר בג"ץ, שדן לפחות ב-11 עתירות של השבט, את העבודות והורה לפתוח במשא ומתן עם בני השבט. לבסוף סוכם עם מספר משפחות מבני השבט על מעברם לאתר וסלילת דרך גישה אליו. בכפר הוכשרו כ-120 חלקות, ל-120 משפחות, בשטחים של 2 דונם, דונם וחצי ודונם, ונחתמו חוזי חכירה עם מינהל מקרקעי ישראל ל-49 שנים עם אפשרות הארכה לתקופה זהה[3].
בשנת 2006, אושרה במועצת התכנון העליונה של המנהל האזרחי תוכנית הרחבה של יישוב הקבע, אך היא לא יצאה לפועל[4].
בעשור השני של המאה ה-21, החל המנהל האזרחי לקדם תוכנית להעתקת כל הבדואים משבט הג'האלין שנותרו לגור בצריפונים ואוהלים באזור ליישוב (כ-2,400 נפש)[5], ושוב החל מאבק משפטי נגד הפינוי[6]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- 'Arab al Jahalin Locality Profile, המכון למחקר יישומי - ירושלים (ARIJ)
- Aerial photo, ARIJ
- Locality Development Priorities and Needs in 'Arab al Jahalin, ARIJ
הערות שוליים
- ^ מפקד אוכלוסין 2016, באתר של הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה
- ^ הפרת זכויות אדם כתוצאה מהקמת התנחלות מעלה אדומים והרחבתה - יוני 1999
- ^ 3.0 3.1 על פי פסק דין בג"ץ 2966/95, ניתן לקרוא את ההקדמה לפסק הדין כאן
- ^ 4.0 4.1 עמירה הס, הבדואים בשטחים נאבקים בתוכנית ליישובם במזבלה, באתר הארץ, 4 בנובמבר 2011
- ^ עמירה הס, ישראל מאיצה פינוי בכפייה של אלפי בדואים בגדה, באתר הארץ, 14 בספטמבר 2011
- ^
עמירה הס, הפחונים נהרסו בסופה, הבדואים עברו לקרוואן וקיבלו צוי הריסה, באתר הארץ, 1 בפברואר 2014
 | ||
|---|---|---|
| ערים | מזרח ירושלים (שנוי במחלוקת) | 
|
| מועצות מקומיות | אבו דיס • אלעיזריה • א-ראם | |
| כפרים | אל-קובייבה • בידו • בית ענאן • ביר נבאלא • ח'אן אל-אחמר • חיזמה • כפר עקב (שנוי במחלוקת) • קטנה • קלנדיה • ענאתא • ערב אל-ג'האלין • בית דוקו • בית חנינא • בית סוריכ • בית איג'זא • בית איכסא • ג'בע • אל-ג'ודיירה • אל-ג'יב • מוח'מאס • ראפאת • א-סוואחרה א-שרקייה • קלנדיה • א-זעיים • שייח' סעד | |
| מחנות פליטים | מחנה הפליטים שועפאט (שנוי במחלוקת) | |
| נפות הרשות הפלסטינית | ||
