עשתורת
עשתורת (עַשְׁתֹּרֶת, פיניקית: 𐤏𐤔𐤕𐤓𐤕; מכונה גם מלכת השמים) היא אלילת הצידונים במיתולוגיה הכנענית והפיניקית.
מזוהה עם עשתר הבבלית, אִסְתְּהַר הפרסית, אפרודיטה היוונית וונוס הרומית. סמליה: כוכב נוגה ויונים, ופסלה היה אישה שנחשים מטפסים על רגליה.
שמה ופולחנה
העשתרת היא אלילת הלבנה (בניגוד לבעל שהוא אליל השמש) והיתה אחת מהעבודות הזרות העיקריות של יושבי כנען העתיקים[1]. מספר חוקרים[2] כתבו שאשרה הוא שם אחר של האלילה עשתורת, לעומתם חוקרים אחרים[3] שאשרה אינה האלילה עצמה, אלא סמל שהועמד לכבודה. ומה שמדובר על נביאי אשרה ועבודת אשרה, נובע מכך, שמצינו בכתבי הקודש גם בשאר מקומות, שאין הכתוב מבדיל כלל בין האליל הנעבד ובין סמל העבודה הזרה הנעשה לכבודו, והעבודה שהגוים עובדים לאליליהם נחשבת כעבודת פסלי העץ והאבן עצמם[4].
מקור שמה הוא מהמילה המקראית "עשתרות" שמשמעותה ריבו הצאן, זאת מאחר ומאמיניה האמינו כי היא הממונה כביכול על הפריון[5].
בתנ"ך
הרש"ר הירש מעלה סברה לפיה פחדו של אברהם אבינו על אישתו שרה בעת שהגיע לגרר, נבע מחשש שאנשי המקום ינקמו בו על נטישת האמונה בעשתורת שתתבטא בכך שלא ייתן את אישתו[6].
בספר שמואל, עם עלייתו של זה להנהגה מסופר על ביעור הבעל והעשתורת מקרב ישראל[7]
בהמשך ספר שמואל מסופר על הפלשתים שלאחר ניצחונם בקרב הגלבוע, שמו את כליו של שאול המלך ב"בית עשתרות" בעיר בית שאן.
(ח) וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיָּבֹאוּ פְלִשְׁתִּים לְפַשֵּׁט אֶת הַחֲלָלִים וַיִּמְצְאוּ אֶת שָׁאוּל וְאֶת שְׁלשֶׁת בָּנָיו נֹפְלִים בְּהַר הַגִּלְבֹּעַ: (ט) וַיִּכְרְתוּ אֶת רֹאשׁוֹ וַיַּפְשִׁיטוּ אֶת כֵּלָיו וַיְשַׁלְּחוּ בְאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים סָבִיב לְבַשֵּׂר בֵּית עֲצַבֵּיהֶם וְאֶת הָעָם: (י) וַיָּשִׂמוּ אֶת כֵּלָיו בֵּית עַשְׁתָּרוֹת וְאֶת גְּוִיָּתוֹ תָּקְעוּ בְּחוֹמַת בֵּית שָׁן:
פולחנה היה נפוץ מאוד בארץ ישראל בתקופת המקרא בקרב הכנענים והישראליים, במיוחד בקרב נשים. צלמיות רבות של עשתורת נתגלו בחפירות ארכאולוגיות בכל ארץ ישראל ובירושלים בפרט[8].
בסוף ימיו של שלמה המלך הוא הניח לנשים הנוכריות שנשא לעבוד לעשתורת[9] ולבנות לה במות שהתקיימו במשך תקופה ארוכה עד שהשחיתם המלך יאשיהו[10].
בתקופה ההלניסטית נקראה העיר קיסריה "מגדל סְטַרַטוֹן" (מגדל האלילה עשתורת), שיבוש שמו של מייסד העיר המלך הצידוני 'עבד עשתורת' (כלומר המלך עובד האלילה עשתורת). במקורות חז"ל נקרא היישוב "מגדל שרשון", כשם הגנאי של מגדל סטרטון[11].
הערות שוליים
- ^ הגרד"צ הופמן על פרשת שופטים.
- ^ כמו יוליוס פירסט, הרולד וינר ועוד.
- ^ מוארס, שולץ ועוד.
- ^ הגרד"צ הופמן על פרשת ראה.
- ^ הגרד"צ הופמן על פרשת עקב.
- ^ הרש"ר הירש על ספר בראשית, פרק כ', פסוק י"ג.
- ^ ספר שמואל א', פרק ז', פסוק ד'.
- ^ דליה שחורי, השכונות החדשות של ירושלים הקדומה, באתר הארץ, 29 באפריל 2004
- ^ רש"י על ספר מלכים א', פרק י"א, פסוק ה'.
- ^ ספר מלכים ב', פרק כ"ג, פסוק י"ג.
- ^ סיכומים ומחקרים בנושא קיסריה וסביבתה - כרך ב' - 181 - "מקדשי קיסריה ההרודיאנית", יוסף פטריך, המכון לארכאולוגיה, האוניברסיטה העברית
