אברהם אבינו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אברהם אבינו
Abraham tomb.jpg
ציון אברהם אבינו במערת המכפלה
לידה חודש תשרי או חודש ניסן, אלף תתקמ"ח
כינוי אברהם העברי; איתן האזרחי
גיל פטירה 175
מקום קבורה מערת המכפלה
אב תרח
אם אמתלאי בת כרנבו
בת זוג שרה אמנו; הגר; קטורה
צאצאים ישמעאל; יצחק אבינו; בני קטורה
מספר צאצאים 8

אַבְרָהָם אבינו הוא מייחד ה' הראשון. ראשון משלושת האבות. אבי האומה היהודית. כמו כן האומות ישמעאל, המדיינים, האדומים והעמלקים גם הם צאצאיו, אך לא נקראו על שמו.

תיאור חייו בתורה

אברהם, שנולד בשם אברם, הוא בנו של תרח, מצאצאיו של שם בן נח. על פי חישוב השנים בתורה, הוא נולד בשנת אלף תתקמ"ח לבריאת העולם.

שם אמו של אברם אינו נזכר במקרא, אך חז"ל אמרו[1] כי שמה הוא אמתלאי בת כרנבו.

כפי פשוטו של מקרא אברהם נולד בעיר אור כשדים, אך יש הסוברים[2] על פי המדרש שאברהם נולד בעיר "כותא".

המסע לארץ כנען

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מסעו של אברהם לארץ כנען

אברהם מוזכר לראשונה בספר בראשית בסיפור על תרח אביו שעוזב את אור כשדים יחד איתו ועם אשתו שרי (לימים שרה) ובן אחיו לוט, במטרה להגיע לארץ כנען (היא ארץ ישראל), אך הם לא מגיעים אליה אלא משתקעים בחרן. בעוד אביו של אברם חי, נגלה אליו ה' ומצווה עליו לעזוב את משפחתו וסביבתו, וללכת בגפו לארץ כנען בציווי המפורסם ”לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך...“ (בראשית יב א), כמו כן מובטח לאברם שייהפך שם לאביה של אומה גדולה ויזכה לברכה. בגיל 75 עלה אברם לארץ ישראל, יחד עם אשתו, לוט אחיינו, ועם "הנפש אשר עשו בחרן".

באר אברהם בבאר שבע המיוחסת לאברהם אבינו

בראשית דרכו בארץ הגיע אברם לאזור שכם (אלון מורה) ובנה שם מזבח לשם ה'. לאחר מכן המשיך אברם דרומה, והגיע אל בין היישובים בית אל והעי, וגם שם בנה מזבח. משם המשיך אברם דרומה להתקדם לכיוון ירושלים[3]. הרב מרדכי ברויאר טוען[4] שדרכו של אברהם הייתה תמיד באזור ההררי מכיוון שבתקופת אברהם השפלה והעמק בארץ כנען היו תחת שלטון מצרי (דבר שהיה יכול להקשות על רועי צאן כאברהם - וכמבואר בבראשית מו לד: "כי תועבת מצרים כל רועי צאן" - שהמצריים היו מתנגדים למלאכה זו מפני שהבהמות היו אלילים בעיניהם), ומאידך יישובי ההר התאימו מאוד לרעיית צאן מכיוון שהיו דלילים באוכלוסייה.[5]

ירידה מצריימה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ירידת אברהם למצרים

רעב כבד בארץ גרם לאברם לרדת למצרים. מכיוון שחשש שהמצרים ייקחו ממנו אל פרעה את שרי אשתו, שהיתה "אשה יפת מראה", ואף יהרגו אותו, ביקש ממנה שתאמר שהיא אינה אשתו אלא אחותו. ואכן, פרעה לקח את שרי לאשה, והעניק לאברם ממון ורכוש רב מתוך מחשבה שהוא אחיה. רק בעקבות "נגעים גדולים" שבאו עליו ועל ביתו על ידי ה', החזיר אותה פרעה לאברם, התרעם על ההטעיה ושילח אותו ואת כל אשר לו מארץ מצרים.

ההיפרדות מלוט

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מריבת רועי אברהם ורועי לוט

לאחר שנשלח ממצרים, חזר אברם לארץ כנען, אל המקום שבו היה קודם לכן (בין בית אל לבין העי), עם רכוש רב ומקנה גדול. מכיוון שגם ללוט היה מקנה רב, נוצרו סכסוכים בין רועי אברם לרועי לוט. עקב כך הציע לו אברם להיפרד ולחלק ביניהם את הארץ. לוט בחר לשבת באזור סדום ועמורה, שהיה אז פורה ביותר.

במדרש נאמר, כי הסכסוך בין הרועים נוצר בגלל הבדלים ברמת המוסר והיושר של שתי קבוצות הרועים, ובגלל הציפיה של לוט לירש את רכושו הרב של אברם, שהיה אז חשוך ילדים, לאחר מותו.

לאחר היפרדותו מלוט נגלה ה' אל אברם והבטיח לו שיירש את כל ארץ כנען ושצאצאיו ירבו כעפר הארץ (בעת הזו היה עדיין אברם ללא בנים). ה' קרא לו להתהלך בארץ כדי לממש - כנראה באופן סמלי - את ההבטחה, ואברם נענה לקריאה, והגיע בנדודיו עד אלוני ממרא שליד העיר חברון. גם שם בנה אברם מזבח לשם ה'. באזור זה כורת אברם, ככל הנראה, ברית עם היושבים שם - ענר, אשכול וממרא.

מלחמת ארבעת המלכים את החמישה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מלחמת ארבעת המלכים את החמישה

בזמן שבתו של לוט בסדום אירעה מלחמה בין ארבעה מלכים מאזור ארם נהריים לבין חמישה מלכים מאזור סדום ועמורה, המכונה מלחמת ארבעת המלכים את החמישה. במהלך המלחמה נלקח לוט בשבי על ידי ארבעת המלכים מארם נהריים. אברם נחלץ לעזרתו, ויחד עם 318 מבני ביתו רדף אחרי המלכים המנצחים עד צפונה מדמשק, והחזיר את כל השבויים, ובהם לוט. המאורע הזה נתן לו פרסום וכבוד רב בקרב מלכי האזור, ובהם מלך סדום המנוצח אשר הציע לאברם את כל השלל (הצעה שאותה דוחה אברם בתוקף, מלבד לקיחת חלקם של הלוחמים ובעלי בריתו), וכן מלכי צדק, מלך העיר שלם (ככל הנראה, ירושלים הקדומה), המוגדר כ"כהן לאל עליון".

המלבי"ם[דרושה הבהרה] מסביר כי ביסוד מלחמתו של אברם בארבעת המלכים עמד מאבק על ההגמוניה ועל השבת הסדר האזורי, שהרי עילם היה בנו של שם בן נוח כאשר ארץ ישראל ניתנה לבני שם בעוד שבפועל נכבשה על ידי כנען בן חם בן נוח שנחלתו הייתה מצרים (הרב שלמה גורן, תורת המקרא עמוד 30 ואילך).

ברית בין הבתרים

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ברית בין הבתרים

לאחר מכן כרת ה' ברית עם אברם המכונה ברית בין הבתרים, ובה בישר לו כי זרעו יסבול מעבדות ומעינוי ארבע מאות שנים, אך לאחר מכן הוא יירש את הארץ ואת המרחב בין נהר מצרים לנהר פרת וכן ישלוט על עשרה עמים במרחב זה.

לקיחת הגר ולידת ישמעאל

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – בריחת הגר ולידת ישמעאל

שרי, אשתו של אברם, הייתה עקרה, ולפיכך היא הציעה לאברם, מקץ עשר שנים לישיבתם בארץ כנען (בראשית, ט"ז, ג'), את הגר אמתה לאישה (אברם היה אז בן 85). במהלך ההריון הקילה הגר בכבודה של שרי גבירתה. בתגובה עינתה שרי את הגר וזו ברחה אל המדבר. שם נגלה אליה מלאך ה' והבטיח לה שמבנה תצא אומה גדולה, ואמר לה לשוב אל שרי ולקרוא לבן הנולד לה ישמעאל. הגר חזרה לבית אברם ושרי, וילדה את ישמעאל. אברם היה באותו זמן בן 86 שנה[6].

ברית המילה והחלפת שמם של אברם ושרי

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ברית המילה (אירוע תנ"כי)

כשהיה אברם בן 99 התגלה אליו ה' והבטיח לו בן מאשתו שרי. בהתגלות זו החליף ה' את שמו לאברהם ("כי אב המון גויים נתתיך"), ואת שמה של שרי לשרה. כמו כן ה' ציווה על אברהם לעשות ברית מילה לו ולכל בני ביתו.

ביקור שלושת המלאכים

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שלושת המלאכים בבית אברהם

בעת שישב בכניסה לביתו באלוני ממרא ניגלו לאברהם שלושה מבקרים. אברהם בירך אותם והציע להם לשטוף רגליהם ולאכול לחם בביתו. הוא אירח אותם תחת עץ ואכל עמם, כאשר אחד מן האורחים אמר לאברהם שבעוד שנה לשרה יהיה בן זכר. שרה שמעה זאת מפתח הסוכה וצחקה כי לא ייתכן שבגילה יכולה להרות. ה' הוכיחה על צחוק זה, כי בעזרת ה' אין זה בלתי אפשרי שתהרה גם בגילה.

מהפכת סדום ועמורה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מהפכת סדום ועמורה

לאחר הארוחה, עזבו האורחים את אברהם כאשר שניים פנו לסדום במטרה להופכה כי פשעיהם היו רבים, ואילו אברהם פנה אל ה' בבקשה לחוס על העיר. לאחר תפילתו, אורחיו של אברהם הגיע לסדום בחיפוש אחר "עשרה צדיקים", אשר המצאם הייתה גורמת לה' לחוס על העיר, ושם אירח אותם לוט בביתו. כשהמון זועם דרש את האורחים, לוט סירב ואף הציע את בנותיו הבתולות במקום, אך ההמון המשיך ורצה לשבור את דלת ביתו של לוט - מה שעורר את חרון אף ה'. למחרת בבוקר, כשהיה ברור כי אין עשרה צדיקים בסדום, הצטווה לוט לעזוב את העיר סדום וארעה מהפכת סדום ועמורה, תוך שאברהם צופה ממקום מושבו באלוני ממרא.

ירידת אברהם לגרר, והברית עם אבימלך

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ירידת אברהם לגרר
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ברית אברהם ואבימלך

לאחר מהפכת סדום ועמורה פנה אברהם להתיישב בגרר אשר בארץ הנגב. היה זה בגיל 99, לאחר 25 שנות ישיבה בחברון[7]. בהגיעו לשם הוא מספר ששרה היא אחותו ולא אשתו. שרה נלקחת לבית אבימלך מלך גרר. בלילה, ה' מופיע בחלומו של אבימלך, וזה טוען כי עשה זאת בתום לב כי אברהם טען בפניו שאחותו היא. אבימלך קורא לאברהם ומשלח אותו ואת שרה עם "צֹאן וּבָקָר, וַעֲבָדִים וּשְׁפָחֹת"[8].

לאחר מכן נחתם ברית בין אברהם לאבימלך. אברהם קונה את הבאר שברשות אבימלך וקורא לה באר שבע. המאורעות בפרשה זו מסבירים את שמה של העיר באר שבע.

לידת יצחק

כאשר אברהם בגיל מאה, נולד לו בנו יצחק מאשתו שרה. בהיות התינוק בן שמונה ימים מל אותו אברהם[9].

לאחר הלידה ערך אברהם משתה גדול[10]. לגבי מועד עריכת המשתה חלוקות הדעות: על פי המדרש רבה[11] והפרקי דרבי אליעזר (פרק כט) ערך אברהם את המשתה ביום מילת יצחק, בגיל 8 ימים. לשיטה אחרת[12]. נערך המשתה בהגיע הילד לגיל שנתיים ונגמל מהיניקה. דעה נוספת מובאת במדרש רבה[13], לפיה המשתה נערך בהגיע יצחק לגיל 13, שהוא גיל בר מצוה.

המשתה נערך בהשתתפות אישים חשובים, כשם, עבר ואבימלך מלך גרר[14].

הגמרא[15] מרחיבה לתאר אודות משתה זה:

אמר רבי לוי: אותו היום שגמל אברהם את יצחק בנו עשה סעודה גדולה. היו כל אומות העולם מרננים ואומרים: ראיתם זקן וזקנה שהביאו אסופי מן השוק ואומרים בנינו הוא, ולא עוד אלא שעושין משתה גדול להעמיד דבריהם! מה עשה אברהם אבינו? הלך וזימן כל גדולי הדור, ושרה אמנו זימנה את נשותיהם, וכל אחת ואחת הביאה בנה עמה, ומניקתה לא הביאה, ונעשה נס בשרה אמנו ונפתחו דדיה כשני מעיינות, והניקה את כולן. ועדיין היו מרננים ואומרים: אם שרה הבת תשעים שנה תלד, אברהם בן מאה שנה יוליד? מיד נהפך קלסתר פנים של יצחק ונדמה לאברהם. פתחו כולם ואמרו אברהם הוליד את יצחק.

גירוש הגר וישמעאל

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – גירוש הגר וישמעאל

לאחר הולדת יצחק, בנה של שרה, כמובטח, היא ראתה כי ישמעאל משפיע לרעה על יצחק (ועל פי המדרשים אף מסכן את חייו). שרה דרשה מאברהם לגרש את הגר ובנה. אברהם אינו שש לגרשם אך לאחר שה' אומר לו לשמוע לדברי שרה, הוא משלח את הגר ובנה (בראשית, כ"א).

עקדת יצחק

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – עקדת יצחק

נאמנותו של אברהם לה' נבחנה בעשרה ניסיונות, ובראשם עקדת יצחק. ה' ציווה על אברהם להקריב לו את יצחק בנו. אברהם נענה לציווי והוא עושה את כל ההכנות ואת כל הפעולות לקיום הציווי, אולם רגע לפני הקיום בפועל התגלה אליו מלאך ה' ואמר לו כי כבר עמד בניסיון והוא אינו צריך להקריב את יצחק.

עקדת יצחק נחשבת לאחד האירועים המכוננים של היהדות. מחד, היא מהווה סמל היסטורי למסירות כלפי ה', ומצד שני, משתמע ממנה בבירור שה' אינו חפץ בקרבנות אדם.

על עקדת יצחק נכתבו פרשנויות רבות, בהבנת המטרה שאליה התכוון ה' בציווי העקדה, והבנת מעשי אברהם. גם הוגי דעות שאינם יהודים עסקו הרבה בהבנת פרשת העקדה.

12 שנה לפני העקידה חזר אברהם לגור בחברון[16]. אולם לאחר העקידה הלך אברהם לבאר שבע[17].

רכישת מערת המכפלה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – רכישת מערת המכפלה

אחרי פטירתה של שרה, רכש אברהם מעפרון החיתי את מערת המכפלה בחברון תמורת 400 שקל כסף, וקבר שם את שרה.

בשולי פטירת שרה נזכרה, לדעת רבי יהודה, בת נוספת של אברהם שנקראה בכל[18].

נישואי קטורה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – קטורה

אחרי מות שרה אשתו נשא אברהם אשה נוספת ושמה קטורה. היא ילדה לו שישה בנים: זמרן, יקשן, מדן, מדין, ישבק ושוח. על פי המדרש קטורה היא למעשה הגר, ואברהם לקחה שנית לאישה.

פטירתו

אברהם נפטר בגיל 175 ונקבר במערת המכפלה על ידי בניו, יצחק וישמעאל.

" וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל, בָּנָיו, אֶל-מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה: אֶל-שְׂדֵה עֶפְרֹן בֶּן-צֹחַר, הַחִתִּי, אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי מַמְרֵא." (בראשית כ"ה ח')

דמותו במסורת חז"ל ובתורת הקבלה

במקרא אין מידע ברור מדוע התגלה ה' לאברהם. התורה פותחת את סיפורו של אברהם כשהוא בן שבעים וחמש, ועובדה זו מעוררת שאלות פרשניות רבות: מהי ראשיתו של הסיפור? מדוע עזב תרח את אור כשדים? מדוע בחר ה' דווקא באברהם ושלח אותו להתהלך בארץ כנען? במה שונה אברהם מעשרים הדורות שקדמו לו? מדוע לא פירשה התורה את פשר בחירתו של אברהם?

לידתו

התנאים רבי אליעזר ורבי יהושע נחלקו האם אברהם נולד בחודש תשרי או בחודש ניסן[19].

ראשית חייו

בגמרא[20] מובא כי "בן ג' שנים הכיר אברהם את בוראו", אולם במדרש רבה[21] מוזכרת שיטה נוספת לפיה הכיר את בוראו רק בגיל 48[22].

בפרקי דרבי אליעזר (פרק כו) מובא כי הנסיון הראשון מעשרה הנסיונות של אברהם אבינו, היה מיד עם לידתו: "נסיון הראשון: כשנולד אברהם אבינו בקשו כל גדולי המלכות [נ"א: נמרוד] להרגו, ונחבא מתחת לארץ שלש עשרה שנה שלא ראה לא שמש ולא ירח. לאחר שלש עשרה שנה יצא מתחת לארץ, מדבר בלשון הקדש, מאס אשרים ושקץ את הפסילים [נ"א: הגילולים] ובטח בצל יוצרו, ואמר ה' צבאות אשרי אדם בטח בך (תהלים פד, יב)".

בספר הישר[23] מרחיב לתאר את תחילת חייו של אברהם. ביום לידתו ראו חכמיו של נמרוד באיצטגנינות שעתיד הוא להרוג הוא וזרעו מלכים גדולים ולרשת את ארצם. נמרוד מבקש להרוג את התינוק אך תרח סירב לבקשתו ולבסוף הביא לו תינוק אחר במקומו. במשך 10 שנים הוחבא אברם במערה עם אמו ותרח הביא להם פעם בחודש את מזונם. לאחר מכן יצא אברם מהמערה ועבר לבית נח ושם בנו למשך 39 שנים, ומהם למד להכיר את ה'[24].

בבראשית רבה (פרשה ל"ח, יג) מופיע סיפור אברהם והצלמים, על ראשית דרכו של אברהם כמי ששולל את עבודת האלילים שבה היה שטוף דורו. על פי אגדה זו, בחן אברהם את האמונות הפאגניות שהיו נפוצות בזמנו, ומשעמד על חוסר תוחלתן החל להאמין בה'. עקב סירובו לעבוד אלילים וכתוצאה מנסיונותיו להפיץ את אמונתו ברבים, נקלע אברהם לעימות עם סביבתו ועם נמרוד מלך אור כשדים. אברהם נידון למוות בהשלכה לכבשן אש, אך ניצל בנס.

בתו

”וה' ברך את אברהם בכל - מאי בכל? רבי מאיר אומר: שלא היתה לו בת; רבי יהודה אומר: שהיתה לו בת; אחרים אומרים: בת היתה לו לאברהם ובכל שמה“ (מסכת בבא בתרא, דף טז עמוד ב)

פטירתו

”אותו היום שנפטר אברהם אבינו מן העולם, עמדו כל גדולי אומות העולם בשורה ואמרו: אוי לו לעולם שאבד מנהיגו, ואוי לה לספינה שאבד קברינטא“ (מסכת בבא בתרא, דף צא עמוד א)

מעמדו הציבורי

במדרש נראה כי בתחילה היה אברהם בודד, משום שפרסם את הא-להים בעולם וכולם האמינו אז בעבודת האלילים, עד שהיה אדם יחידי מול כל העולם: "ויגד לאברם העברי... רבי יהודה אומר: כל העולם כולו מעבר אחד והוא מעבר אחד" (בראשית רבה, פרשת לך לך, פרשה מ"ב סימן ח')[25].

אולם בהמשך הצליח אברהם למשוך את לב העם ולגרום להם לזנוח את עבודת האלילים, עד שאפילו מלכי העולם הכירו בגדלותו[26]:

”רבי אלעזר המודעי אומר: איצטגנינות היתה בלבו של אברהם אבינו[27], שכל מלכי מזרח ומערב משכימין לפתחו; רבי שמעון בן יוחי אומר: אבן טובה היתה תלויה בצוארו של אברהם אבינו, שכל חולה הרואה אותו מיד מתרפא, ובשעה שנפטר אברהם אבינו מן העולם - תלאה הקב"ה בגלגל חמה“ (מסכת בבא בתרא, דף טז עמוד ב)
”כי אברהם שהיה ראש היחס... וגדול שמו בגוים, כי נתקיים בו (בראשית יב, ב) 'ואגדלה שמך' (פירוש הרמב"ן לתורה, פרשת וישב פרק מ' פסוק ט"ו).

שבחיו

כשתיארו חז"ל את דמותו הרוחנית של אברהם, הם אמרו:

”כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ שְׁלשָׁה דְבָרִים הַלָּלוּ, עַיִן טוֹבָה, וְרוּחַ נְמוּכָה, וְנֶפֶשׁ שְׁפָלָה, מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ...“ (מסכת אבות פרק ה)

ביטויים נוספים של חז"ל בשבחו של אברהם:

”אברהם אבינו זקן ויושב בישיבה היה, שנאמר ואברהם זקן בא בימים...
קיים אברהם אבינו כל התורה כולה, שנאמר עקב אשר שמע אברהם בקולי... קיים אברהם אבינו אפילו עירובי תבשילין, שנאמר תורתי - אחת תורה שבכתב ואחת תורה שבעל פה.“
 (מסכת יומא, דף כח עמוד ב)
”שלשה הטעימן הקב"ה בעולם הזה מעין העולם הבא, אלו הן: אברהם... שלשה לא שלט בהן יצר הרע, אלו הן: אברהם... ששה לא שלט בהן מלאך המות, ואלו הן: אברהם...“ (מסכת בבא בתרא, דף טז עמוד ב-דף יז עמוד א)

כינוייו

אברהם נקרא בתורה (בראשית, י"ד, י"ג) "אברם העברי". במדרש[28] מובאים 4 סיבות לכך: 1) שכל העולם היה מעבר אחד והוא מהעבר השני (על פי פרשני המדרש הכוונה היא מבחינת אמונה). 2) שהיה מצאצאי עבר. 3) מפני שמוצאו מעבר לנהר פרת. 4) מפני ששפתו הייתה לשון עברית.

בגמרא[29] מובא כי את מזמור פ"ט בתהלים - הפותח במילים "משכיל לאיתן האזרחי" - חיבר אברהם אבינו שנקרא "איתן האזרחי"[30].

רש"י על ספר יהושע, פרק י"ד, פסוק ט"ו כותב בשם המדרש[31] כי אברהם אבינו מכונה "האדם הגדול בענקים". בפירושו לאיוב, א', ג' מוסיף שנקרא "אדם גדול" משום שעמד בעשר הנסיונות.

עמוד החסד

אברהם אבינו מצוין במדרשים ובחז"ל כעמוד החסד של העולם. משום שדבק במידת החסד[32]. בדגש על הכנסת אורחים, ואף בנוגע לרשעים כשהתפלל לפני ה' שלא יהפוך את סדום.

"חֶסֶד זֶה אַבְרָהָם, שֶׁנֶּאֱמַר (מיכה ז, כ) חֶסֶד לְאַבְרָהָם" (ילקוט שמעוני, בראשית ל)

על פי הקבלה, בעשר הספירות, מקושרת ספירת החסד לאברהם אבינו.

עשרת הנסיונות

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – עשרה ניסיונות

במסכת אבות מובא כי אברהם התנסה על ידי ה' בעשרה ניסיונות, ועמד בכולם. הניסיון האחרון היה עקדת יצחק. על פי האגדה, לאחר ששמעה שרה על דרישת ה' פרחה ממנה נשמתה ומתה[33].

ספר יצירה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ספר יצירה

על פי המסורת ישנם המייחסים לאברהם אבינו את כתיבת ספר יצירה. כך מופיע ברוב המהדורות המודפסות של הספר. הספר עוסק בסודות הנסתרים של הקבלה.

מאידך יש הסבורים שחלקו של אברהם בספר הוא שונה: יש מסורת המייחסת את חיבור הספר לאדם הראשון, ולפיה אברהם אבינו רק העלה אותו על הכתב. מסורת אחרת מייחסת אותו לרבי עקיבא. שיטה אחרת[34] נוקטת כי אברהם אבינו הגה את עיקר הרעיון המחשבתי שבספר, והוא נמסר בעל פה עד זמן כתיבת המשנה בערך, ובסביבות תקופה זו נכתב הספר.

ראשון לאושפיזין

אברהם אבינו הוא האושפיזא הראשון משבעת האושפיזין.

על פי הקבלה, שבעה מאבות האומה באים להתארח בסוכותיהם של בני ישראל במהלך שבעת ימי חג הסוכות. בכל יום מגיע לסוכה "אורח" אחד מן השבעה בראש, ואליו מתלווים שאר האורחים.

דמותו על פי הרמב"ם

תיאור התהליך האמוני שעבר אברהם על פי הרמב"ם (תחילת הלכות עבודה זרה):

"כיון שנגמל איתן זה, התחיל לשוטט בדעתו והוא קטן, ולחשוב ביום ובלילה, והיה תמיה: היאך אפשר שיהיה הגלגל הזה נוהג תמיד, ולא יהיה לו מנהיג; ומי יסבב אותו, לפי שאי אפשר שיסבב את עצמו. ולא היה לו לא מלמד ולא מודיע דבר, אלא מושקע באור כשדים בין עובדי עבודה זרה הטיפשים.
ואביו ואמו וכל העם עובדים עבודה זרה, והוא היה עובד עימהן. ולבו משוטט ומבין, עד שהשיג דרך האמת, והבין קו הצדק, מדעתו הנכונה; וידע שיש שם אלוה אחד, והוא מנהיג הגלגל, והוא ברא הכול, ואין בכל הנמצא אלוה חוץ ממנו. וידע שכל העם טועים, ודבר שגרם להם לטעות, זה שעובדים את הכוכבים ואת הצורות, עד שאבד האמת מדעתם; ובן ארבעים שנה, הכיר אברהם את בוראו.
כיון שהכיר וידע, התחיל להשיב תשובות על בני אור כשדים ולערוך דין עימהם, ולומר שאין זו דרך האמת, שאתם הולכים בה. ושיבר הצלמים, והתחיל להודיע לעם, שאין ראוי לעבוד אלא לאלוה העולם, ולו ראוי להשתחוות ולהקריב ולנסך--כדי שיכירוהו כל הברואים הבאים; וראוי לאבד ולשבר כל הצורות, כדי שלא יטעו בהן כל העם, כמו אלו שהן מדמין, שאין שם אלוה אלא אלוֹ.
כיון שגבר עליהם בראיותיו, ביקש המלך להורגו; נעשה לו נס, ויצא לחרן. והתחיל לעמוד ולקרות בקול גדול לכל העם, ולהודיעם שיש אלוה אחד לכל העולם, ולו ראוי לעבוד. והיה מהלך וקורא ומקבץ העם מעיר לעיר ומממלכה לממלכה, עד שהגיע לארץ כנען, והוא קורא, שנאמר "ויקרא שם בשם ה', אל עולם" (בראשית כא,לג).
וכיון שהיו העם מתקבצין לו ושואלין לו על דבריו, היה מודיע לכל אחד ואחד לפי דעתו עד שיחזירהו לדרך האמת, עד שנתקבצו אליו אלפים ורבבות, והם אנשי בית אברהם. ושתל בליבם העיקר הגדול הזה, וחיבר בו ספרים. והודיעו ליצחק בנו, וישב יצחק מלמד ומחזיר; ויצחק הודיעו ליעקב ומינהו ללמד, וישב מלמד ומחזיר כל הנלווים אליו".

אף שאין דרכו של הרמב"ם לכתוב בספר ההלכות שלו מאורעות היסטוריים, כאן חורג הרמב"ם ממנהגו, ומביא את סיפורו של אברהם אבינו כחלק בלתי נפרד מספר ההלכות. כלומר, הרמב"ם רואה במידת ההתבוננות של אברהם מניעת "עבודה זרה" כהלכה למעשה לדורות הבאים.

תיארוך שנות חייו

באר אברהם בבאר שבע המיוחסת לאברהם אבינו

קיימים חילוקי דעות רבים[35] אודות התיארוך המדויק של אירועי חייו של אברהם אבינו (חוץ מהמאורעות שזמנם מופיע באופן מפורש בתורה, כמו לקיחת הגר והולדת יצחק):

  • יציאתו מחרן - היציאה מחרן והציווי "לך לך מארצך" היו בהיותו בן 75[41]. אך לפי כמה שיטות[42], אברהם עלה קודם לכן לארץ כנען, בהיותו בן 55[43], ולאחר מכן חזר שוב לחרן בגיל 70 ויצא שוב לארץ כנען בגיל 75. אך לדעת הגר"א[44] דוחק גדול לומר כך.
  • עקידת יצחק - לפי השיטה המקובלת[45] אברהם היה בשעת העקידה בן 137 שנים (ויצחק בן 37), אך לפי שיטת הגר"א היה זה 9 שנים לפני כן, בהיות אברהם בגיל 126 (ויצחק בגיל 26)[46]. לפי שיטת האבן עזרא[47] היה אברהם בן 113 ויצחק בגיל בר מצוה, ובסדר הדורות[48] מובאות שיטות לפיהן היה אברהם בן 108, או 105 או 102, ויצחק בניכוי 100 שנה בהתאמה.

כרונולוגיה

המאורע המועד והמקום שנות אברהם
לידתו חודש לידתו: לשיטה אחת - חודש תשרי, לשיטה שניה - חודש ניסן.
מקום לידתו: לשיטה אחת - אור כשדים, לשיטה שניה - כותא.
דור הפלגה "ויפץ ה' אותם משם על פני כל הארץ"... (בראשית, י"א, ח') אברהם בן 48 (סדר עולם רבה פרק א)
ברית בין הבתרים "ביום ההוא כרת ה' את אברם ברית לאמר לזרעך נתתי את הארץ הזאת" (בראשית, ט"ו, י"ח).
המקום: הר הבתרים
70 שנה, או בין 75 ל-85 שנה, או 85 שנה
המסע לארץ כנען, וקביעת מגוריו באלוני ממרא שבחברון "ואברם בן חמש שנים ושבעים שנה בצאתו מחרן" (בראשית, י"ב, ד') 75 שנה (יש אומרים שכבר ביקר בארץ ישראל גם בגיל 55)
לקיחת הגר "ותקח שרי אשת אברם את הגר המצרית שפחתה מקץ עשר שנים לשבת אברם בארץ כנען, ותתן אתה לאברם אישה לו לאשה" (בראשית, ט"ז, ג') 85 שנה
לידת ישמעאל "ואברם בן שמונים שנה ושש שנים בלדת הגר את ישמעאל לאברם" (בראשית, ט"ז, ט"ז) 86 שנה
ברית מילה "ואברהם בן תשעים ותשע שנה בהמולו בשר ערלתו" (בראשית, י"ז, כ"ד) 99 שנה
מהפכת סדום ועמורה, וקביעת מגוריו בפלשתים "ויסע משם אברהם ארצה הנגב וישב בין קדש ובין שור ויגר בגרר" (בראשית, כ', א') 99 שנה
לידת יצחק "ואברהם בן מאת שנה בהוולד לו את יצחק בנו" (בראשית, כ"א, ה') 100 שנה
אברהם חוזר לגור בחברון "מיד יצא משם וחזר לחברון, ואותה שנה קדמה לפני עקידתו של יצחק שתים עשרה שנים" (רש"י, בראשית, כ"א, ל"ד, על פי סדר עולם רבה פרק א) 125 שנה
מות תרח "ויהיו ימי תרח חמש שנים ומאתים שנה" (בראשית, י"א, ל"ב) אברהם בן 135
עקידת יצחק תלוי במחלוקת בן כמה היה יצחק בשעת העקידה אברהם בן 102, או 105, או 108, או 113, או 126 או 137
מות שרה "לפי שעל ידי בשורת העקידה שנזדמן בנה לשחיטה וכמעט שלא נשחט, פרחה נשמתה ממנה ומתה" (רש"י, בראשית, כ"ג, ב') כנ"ל
נישואי יצחק "ויהי יצחק בן ארבעים שנה בקחתו את רבקה בת בתואל הארמי מפדן ארם אחות לבן הארמי לו לאשה" (בראשית, כ"ה, כ') אברהם בן 140
לידת יעקב ועשיו "ויצחק בן ששים שנה בלדת אותם" (בראשית, כ"ה, כ"ו) אברהם בן 160
מות אברהם "ואלה ימי שני חיי אברהם אשר חי מאת שנה ושבעים שנה וחמש שנים" (בראשית, כ"ה, ז').
חודש פטירתו: לשיטה אחת - חודש תשרי, לשיטה שניה - חודש ניסן, לשיטה שלישית - חודש טבת
175 שנה

בארכיאולוגיה

בחפירות שנערכו בשנות ה-70 של המאה ה-20 בעיר אֶבְּלָה שבשטחי סוריה של ימינו, אשר ידועה מעדויות רבות כעיר ממלכה חשובה לאורך האלף השלישי לפנה"ס ועד קרוב לאמצע האלף השני לפנה"ס. נמצא ארכיון ובו למעלה מ-20,000 לוחות-חמר ועליהן כתובות בכתב היתדות, בשפה השומרית ובשפה נוספת, ייחודית לאתר שכונתה בשם: "אבלאית". בין שלל הממצאים נמצאו השמות "עבר-אום" (עבר?, מאבותיו של אברהם), "אב-ר-אום" (=אברם/אברהם?), "איס-ר-איל(-ום)" (ישראל? שמו הנוסף של יעקב, נכדו של אברהם), "א-ס-או" (עשיו?, נכדו של אברהם), וכן שמות של אתרים גיאוגראפיים, המוכרים מן המקרא: כנען, חרן, גבל, חצור ועוד.[53]

דמותו באסלאם

בהשפעת התורה בדת המוסלמית לדמותו של אברהם (או בצורה הערבית של שמו, איברהים), נודעה חשיבות רבה. אברהם נחשב על־פי האסלאם כאחד הנביאים. כמה מהסיפורים על אברהם מהתנ"ך והמדרש מופיעים גם בקוראן, והסורה ה-14 בקוראן נקראת על שמו. אברהם מתואר בקוראן כחניף.

בסורה ה-37, סורת א-צאפאת, מובא בקצרה סיפור העקידה, ובו מתואר שאברהם מתיעץ עם בנו כאשר נודע לו שעליו להעלות אותו לקרבן, ובנו אומר לו לעשות כשצווה עליו. שמו של הבן אותו נצטווה אברהם להקריב אינו מצוין במקור זה, ועל־פי מסורת מוסלמית שהתפתחה מאוחר יותר, המדובר הוא דווקא בבנו ישמעאל ולא ביצחק כפי שמתואר בתנ"ך... חג הקרבן נחגג על ידי המוסלמים לציון אירוע זה.

בנוסף לכך, מיוחס לאברהם, בשיתוף עם ישמעאל, ייסוד הכעבה הקדושה למוסלמים, כמו גם טיהורה מעבודת אלילים.

וַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה וַיֹּאמֶר: הַבֶּט נָא הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים, אִם תּוּכַל לִסְפֹּר אֹתָם, וַיֹּאמֶר לוֹ: כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ
אברהם בראייתו של אפרים משה ליליין

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף צא עמוד א
  2. ^ רמב"ן (בראשית יא, כח); רמב"ם בספרו מורה נבוכים[דרושה הבהרה].
    ראו גם בפירוש האבן עזרא (בראשית, שיטה אחרת - דקדוק פרק יב): "יתכן שלא נולד אברהם באור כשדים רק במקום אחר".
  3. ^ רש"י על בראשית, י"ג, א'.
  4. ^ ברויאר, דברי הימים לישראל ולאומות העולם עמ' 62. ירושלים תשנ"ד.
  5. ^ מתוך ויקישיבה ערך ארכיאולוגיה מקראית.
  6. ^ בראשית, ט"ז, ט"ז.
  7. ^ רש"י, בראשית, כ"א, ל"ד, על פי סדר עולם רבה (פרק א). בפועל ישב שם 24 שנה, אך יתכן שבהיות שכאשר עזב את חברון כבר עבר את תחילת גיל 99, נחשבת מקצת השנה כשנה.
  8. ^ בראשית כ', י"ד
  9. ^ בראשית, כ"א, א'-ה'.
  10. ^ בראשית, כ"א, ח'.
  11. ^ דברים רבה, פרשת דברים, פרשה א סימן כה.
  12. ^ רש"י שם.
  13. ^ בראשית רבה, פרשת וירא, פרשה נ"ג סימן י'.
  14. ^ רש"י שם.
    ראו גם בראשית רבה (פרשת וירא, פרשה נג, סימן י): "ויעש אברהם משתה גדול... גדולי עולם היו שם... משתה גדול - משתה גדולים, עוג וכל גדולים עמו היו שם".
    ראו עוד דברים רבה (פרשת דברים, פרשה א סימן כה): "בשעה שמל אברהם את יצחק בנו עשה משתה וקרא לכל מלכי כנען, שנאמר 'ויעש אברהם משתה גדול' וגו', מהו גדול, שכל גדולים היו שם".
  15. ^ מסכת בבא מציעא, דף פז עמוד א.
  16. ^ רש"י, בראשית, כ"א, ל"ד, על פי סדר עולם רבה (פרק א).
  17. ^ בראשית, כ"ב, י"ט. רש"י שם מסביר כי לא הלך לקבוע שם מגורים של קבע, אלא רק ישיבה ארעית, שהרי גר בחברון.
  18. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף טז עמוד ב.
  19. ^ מסכת ראש השנה, דף י עמוד ב-דף יא עמוד א.
  20. ^ מסכת נדרים, דף לב עמוד א.
  21. ^ בראשית רבה, פרשת נח, פרשה ל' סימן ח'; פרשת תולדות, פרשה ס"ד סימן ד'; פרשת ויגש, פרשה צ"ה סימן ג'.
  22. ^ וראה להלן שיטת הרמב"ם שהכיר את בוראו בגיל 40.
  23. ^ ספר הישר, פרשת נח ט
  24. ^ דבר זה שנוי במחלוקת. לפי הדעה הרווחת במפרשים, אברהם הגיע לידיעת ה' אך ורק מתוך התבוננות עצמית. וראה עוד להלן: דמותו על פי הרמב"ם
  25. ^ הרש"ר הירש (פרשת לך לך, פרק י"ד פסוק י"ג) כותב: "יש במשמעות "העברי", שאברהם התהלך בבדידות ושמר על אפיו המיוחד, ונודע בעולם כ"עברי" מתבודד".
    עוד כותב (פרשת נח, פרק י"א פסוק י'): "שם "עבר" מציין הסתייגות מוחלטת מכל אנשי הדור".
  26. ^ ראו גם לעיל בפסקה "פטירתו" אודות האבל הציבורי עם פטירתו של אברהם. כן ראו לעיל בפסקה "לידת יצחק" אודות המשתה שערך אברהם - בה השתתפו כל מלכי ארץ.
  27. ^ ראו גם מסכת יומא, דף כח עמוד ב: "שאני אברהם דאיצטגנינות גדולה היתה בלבו".
  28. ^ בראשית רבה, פרשת לך לך, פרשה מ"ב סימן ח'.
  29. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף טו עמוד א.
  30. ^ איתן על שם שהיה מ"איתני עולם" (חידושי אגדות למהרש"א שם, על פי תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף יא עמוד א). ובמדרש "אגדת בראשית" (בובר, פרק נו) מובא: "ולמה נקרא איתן, שחיזק עצמו לעשות רצון יוצרו"; האזרחי על שם שבא ממזרח (בבא בתרא שם).
  31. ^ ילקוט שמעוני, יהושע, רמז כג ד"ה דבר אחר
  32. ^ מדרש תנחומא, בראשית, חיי שרה ב'
  33. ^ רש"י, בראשית, כ"ג, ב'.
  34. ^ רס"ג בהקדמתו לפירוש ספר יצירה.
  35. ^ ראה בהרחבה בסדר הדורות פרק "האלף השלישי" עמ'35
  36. ^ רבה, פרק א.
  37. ^ וכן שיטת התוספות תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ז עמוד א
  38. ^ בהגהות לסדר עולם
  39. ^ וכפי שמשתמע מסדר הפסוקים בתורה
  40. ^ וראו עוד בנושא: ברית בין הבתרים#מועד ומקום המעמד
  41. ^ בראשית, י"ב, ד'
  42. ^ סדר עולם רבה ועוד
  43. ^ על פי ספר הישר פרשת נח כח
  44. ^ ביאור הגר"א לסדר עולם פרק א'
  45. ^ בראשית רבה; שמות רבה; מדרש תנחומא וספר הזוהר פרשת וירא קיט
  46. ^ ביאור הגר"א לסדר עולם פרק א אות יג
  47. ^ בראשית, כ"ב, ה'.
  48. ^ סדר הדורות, האלף השלישי, עמוד 37
  49. ^ תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף יא עמוד ב
  50. ^ ספר קרניים מאמר ו וזה לשונו:"טבת הוא סוד הטובה, והמת בו נדבק בשכינה הנקראת אתי כמו שמוכח בפסוק גדלו לה' אתי, ומיתת האזרחי מוכיח והוא הבשורה טובה כמו שנרמז"
  51. ^ שם. וז"ל: "פירוש מיתת אברהם הנקרא איתן האזרחי שמת בטבת כנודע מספרי המקובלים בסוד תקבר בשיבה טובה ר"ת למפרע טבת, והוא הבשורה טובה כנודע, וזה שנרמז בו ר"ל בקרא כדפירשתי".
  52. ^ שם. וזה לשונו: "ואפשר לומר דבאמת מת בניסן או בתשרי רק לא נקבר במערה עפ"י הדיבור רק בטבת כמו שנרמז בפסוק רק ההקברה"
  53. ^ "יבנה - אנציקלופדיה לנוער" (נדפס בישראל בשנת 1995 תחת הוצאת 'יבנה' והוצאת 'לרוס') כרך #1, עמודים 19-20.


Logo hamichlol.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0