בקטריופאג' למדא
 פאג' λ
| |
|---|---|
מפת הגנום של פאג' למדא
| |
| מיון מדעי | |
| קבוצה: | קבוצה I (נגיפי dsDNA) |
| סדרה: | Caudovirales |
| משפחה: | Siphoviridae |
| סוג: | נגיפים דמויי λ |
| מין: | פאג' λ |
| שם מדעי | |
 Enterobacteria phage lambda
| |
בקטריופאג' למדא (בקיצור: פאג' למדא; מסומן פאג' λ (שם מדעי: Enterobacteria phage lambda)) הוא בקטריופאג' המדביק חיידקי Escherichia coli. פאג' למדא הוא הבקטריופאג' הנחקר ביותר בביולוגיה והוא משמש כאורגניזם מודל (אף על פי שנגיפים אינם נחשבים לאורגניזמים). אין ספור תגליות חשובות במיקרוביולוגיה ובגנטיקה התגלו באמצעות מחקר בפאג' למדא.
גנום הלמדא מונה 48,502 בסיסים והוא מורכב מ-DNA דו-גדילי. הוא משתייך מבחינה טקסונומית לסדרה Caudovirales, הכוללת בקטריופאג'ים בעלי זנב ו-DNA דו-גדילי. פאג' למדא התגלה בשנות ה-50 על ידי המיקרוביולוגית אסתר לדרברג. פיענוח הרכבו הגנטי נחשב לאחד מאבני הדרך בביולוגיה. בשנות ה-90 הושלם ריצוף הגנום של פאג' למדא במלואו; הגנום מכיל כ-30 גנים.
למדא הוא בקטריופאג' מתון; לאחר חדירתו אל תא החיידק בוחר הלמדא באחד משני מסלולים: המסלול הליטי, בו מתרבה הפאג' וגורם להרס ממברנת התא של החיידק ולמותו, או המסלול הליזוֹגני, בו משתלב עותק בודד של הפאג' בכרומוזום החיידקי ונשאר רדום. גורמים רבים - מטבוליים, פיזיולוגיים וגנטיים - משפיעים על "החלטת" הפאג'. בתנאים סטנדרטיים בוחרים רוב הפאג'ים במסלול הליזוגני. הפאג'ים שבחרו במסלול הליטי הורגים את החיידקים בהם הם שוכנים ויוצרים בהדרגה חורים עגולים ("פלאקים", Plaques) בתרבית חיידקים צפופה על גבי צלחת אגר; באמצעות ספירת הפלאקים ניתן לחשב את ריכוז הפאג'ים בתרבית. פאג' אחד אשר מדביק חיידק אחד גורם ליצירתם של כ-100 פאג'ים חדשים בתוך תא החיידק בטרם מות החיידק.
הפאג' נצמד לקולטנים על גבי ממברנת תא החיידק אשר תפקידם בשגרה קשור בשינוע הסוכר מלטוז אל התא ומחוצה לו.
קישורים חיצוניים
