פארוק קדומי
| לידה |
1931 (גיל: 93 בערך) ג'ינסאפוט, המנדט הבריטי |
|---|---|
| מדינה |
 הרשות הפלסטינית |
| השכלה | אוניברסיטת קהיר |
| מקצוע | פוליטיקאי |
| תפקיד | ראש המחלקה המדינית של הארגון לשחרור פלסטין ויו"ר פת"ח |
פארוק קדומי, (בערבית: فاروق القدومي, נולד ב-1931) ידוע בכינוי אבו לטוף, ראש המחלקה המדינית באש"ף ויו"ר פת"ח.
ביוגרפיה
נולד בכפר ג'ינסאפוט בשנת 1931. לאחר מכן עברה משפחתו ליפו, ובמלחמת העצמאות נמלטה לשכם[1]. עבד שלוש שנים עבור חברת הנפט האמריקאית עראמקו הסעודית בערב הסעודית. לאחר מכן בשנים 1954-1958 למד באוניברסיטה במצרים ועבר למפרץ הפרסי שם הצטרף לפת"ח בשנת 1960, בעת היותו באיחוד האמירויות הערביות. בשנים 1965-1966 עבד עבור משרד הבריאות בכווית אולם גורש משם על רקע חתרנות כנגד המשטר בקשר עם פעילותו בפת"ח.
בשנת 1983 הצטרף לאבו מוסא בהתנגדותו לערפאת, אולם חזר לפת"ח ותפס שוב תפקיד מרכזי בארגון.
בעת חתימת הסכמי אוסלו היה יושב ראש המחלקה המדינית של אש"ף, התנגד להסכמי אוסלו ובעקבות זאת נשאר בתוניס בעת שההנהגה הפלסטינית עברה לרצועת עזה. יש הטוענים שבשל כך חל קרע ביחסיו עם יאסר ערפאת, למרות שהיו דיווחים שערפאת סימן אותו כיורשו. לאחר מותו של יאסר ערפאת בנובמבר 2004 הוא מונה ליו"ר פת"ח, אך הוסכם כי מחמוד עבאס יתמנה ליו"ר הוועד הפועל של אש"ף מטעם פת"ח. עם זאת, נוצרו חיכוכים בין שני האישים, על רקע חילוקי הדעות ביניהם לגבי סמכויות אש"ף והרשות הפלסטינית.
קדומי נחשב לנוקשה ביותר מבחינה אידאולוגית בין מנהיגי פת"ח. בשנת 2003 טען שנושא חזרת הפליטים יותר חשוב מהקמת מדינה פלסטינית. קדומי תומך בהמשך המאבק המזוין נגד ישראל ורואה את ההבדלים בין הפת"ח לחמאס כהבדלים טקטיים ולא אסטרטגיים. לאחר מות ערפאת הוא ביקר באופן חריף את הגישה המתונה לטענתו, שהוביל עבאס והתנגד להפסקת האינתיפאדה השנייה.
קדומי התמסר לצד המדיני-פוליטי של הארגון ועסק בהפצת רעיונות פת"ח בעולם. קדומי לא נחשב לקובע מדיניות אלא למבצע מדיניות מכיוון שבשלב מוקדם התרחק ממעגל מקבלי ההחלטות והחל לנדוד בעולם.
בשנת 2002 הוציא ספר בשם: "ההתנגדות - הדרך לשיבה ולמדינה", בהוצאת מרכז זאיד לתיאום ומעקב, שבאיחוד האמירויות.
קישורים חיצוניים
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל המזרח התיכון | ||
הערות שוליים
