פובליוס סולפיקיוס רופוס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פובליוס סולפיקיוס רופוס
Publius Sulpicius Rufus
לידה 124 לפנה"ס
פטירה 88 לפנה"ס (בגיל 36 בערך)
לאורנטום (עיר רומית עתיקה על חוף הים דרום מערב לרומא)
מדינה הרפובליקה הרומית
עיסוק פוליטיקאי
מפלגה פופולארים
טריבון העם (tribunus plebis)
89 לפנה"ס88 לפנה"ס (נרצח)
אירועים בתקופתו מלחמת אזרחים בין תומכי סולה ומריוס

פובליוס סולפיקיוס רופוסלטינית: Publius Sulpicius Rufus‏; 124 לפנה"ס - 88 לפנה"ס) היה נואם ומדינאי רומי מהסיעה הפופולרית ברפובליקה הרומית. מוכר בעיקר בשל חלקו לצד מריוס במלחמת האזרחים בין תומכי סולה ותומכי מריוס שפרצה בשנת כהונתו כטריבון העם (tribunus plebis) בשנים 89-88 לפנה"ס, ושבה איבד את חייו.

ראשיתו

פובליוס סולפיקיוס רופוס נולד בשנת 124 לפנה"ס לבית האב של הסולפיקיים - משפחה רומית מהמעמד הפטריקי (האציל). את עלייתו הפוליטית היה חייב יותר לכשרון הנאום המלהיב שלו מאשר לקשריו או לעושרו שקיבל בירושה[1]. קיקרו הצעיר נהג ללכת כמעט מדי יום לשמוע את רופוס בפורום והתרשם מכישורי הנאום שלו[2]. לדעת קיקרו היה רופוס "בעל סגנון מכובד יותר משאר הנואמים להם הקשיב, והטראגי ביותר; קולו היה חזק אך באותה עת גם מתוק וצלול; מחוות גופו היו מלאות חן; שפתו מהירה ורהוטה, אך ללא יתירות או פיזור; הוא ניסה לחקות את קראסוס (הנואם) אך חסר את הקסם שלו.[3]" אחר כך שם קיקרו את רופוס כאחד הדוברים בדיאלוג על הנאום שלו.

לפי מעמדו ניתן היה לצפות שיקח את צד הסיעה האריסטוקרטית (האופטימאטים) במאבקם הפוליטי והאלים יותר ויותר מול הסיעה הפופולרית העממית, ונאומו הפוליטי הראשון (בשנת 95 לפנה"ס) אמנם היה כנגד נורבנוס אויבם של האופטימאטים. אך בשנת 89 לפנה"ס נבחר רופוס לטריבון העם, ולשם כך כנראה עבר רשמית למעמד הפלבס (העממי) והחל לתמוך בפופולרים ובמריוס מנהיגם. על "מהפך" זה בעמדתו של רופוס העיר קיקרו כי "רוח פופולרית נשאה את סולפיקיוס, שיצא ממקום טוב והרחיק ממנו יותר מאשר רצה".

כהונתו כטריבון

רופוס ביקש להציע כטריבון לפני אספת העם סדרה של תקנות מהפכניות שכללו איסור על חבר סנאט להיות בעל חוב של יותר מאלפיים דינאר, והרחבת זכות ההצבעה לאזרחים חדשים (גולים, עבדים לשעבר וזרים). זוג הקונסולים - סולה וקוינטוס פומפיוס רופוס הגיבו בהכרזה על חגים דתיים כדי להשבית את פעולת אספת העם. על כך הגיב רופוס במהומות אלימות. רופוס אסף סביבו עוד מקודם תומכים מזוינים (כ-3000 לפי אויביו) וחבורה של כ-600 בחורים מהמעמד העליון (שכונו ה"סנאט שכנגד") שפעלו בחופשיות ברחובות ובשוק[4]. במהומות נהרג בנו של הקונסול קוינטוס פומפיוס הצעיר, וגם סולה נאלץ להסתתר (יש אומרים שזמנית קיבל מסתור בביתו של מריוס אויבו). סולה הסכים לביטול החג והתקנות של רופוס עברו באספת העם.

פסל ראש וחזה של גאיוס מריוס, כנראה מתקופת אוגוסטוס, מוצג במוזיאון גליפטוטק, מינכן
פסל ראש וחזה של לוקיוס קורנליוס סולה

מלחמת האזרחים

סולה יצא את רומא אל צבאו שהיה עוד בנולה בשלבים אחרונים של ניצחון על מרידות של יושבי איטליה. על פי הצעתו של רופוס לאספת העם, מונה מריוס לפיקוד יוצא מן הכלל, בעל סמכות שלטון פרוקונסולרי על הצבא בקמפניה ועל הפיקוד העליון במלחמה במיתרידטס באסיה הקטנה. תפקיד זה, שהיה עימו כח רב, היה משאת נפשם זה מכבר גם של מריוס וגם של סולה. נשלחו שני טריבונים צבאיים לבשר לסולה על ההחלטה ולבקשו למסור את הפיקוד על צבאו. אך סולה בינתיים שכנע את צבאו שמריוס עם תומכיו החדשים יהוו עבורם תחרות. שני השליחים הטריבונים חוסלו על ידי חיילי סולה וצבאו יצא לעבר רומא. סולה וצבאו הדפו את החילות הקלים של מריוס ורופוס, ולראשונה חצה הצבא את הגבולות המקודשים של רומא (הפומריום) אותם היה אסור לחצות חמושים. הצבא הותקף על ידי האזרחים באבנים וברעפים מהגגות אך הגיב בהצתות וכבש בקלות יחסית את העיר. מריוס עוד ניסה לגייס לעזרתו את העבדים אך לא הצליח בכך ונאלץ לברוח דרך אחד השערים שעוד לא נכבשו. התקנות של רופוס בוטלו. רופוס עצמו ברח עד לאורנטום (עיר רומית עתיקה על חוף הים דרום מערב לרומא) אך שם הוסגר על ידי אחד מעבדיו[5]. סולה בתחילה שחרר עבד זה ואחר כך זרק אותו אל מותו מהסלע הטארפיאני - עונש שהיה שמור לבוגדים.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

  • Plutarch's Lives. Translated by Bernadotte Perrin. The Loeb Classical Library, 1914-1926. Online version in Lacus Curtius

הערות שוליים

  1. ^ תאודור מומסן, דברי ימי רומא, תרגמו ד"ר צ.ויסלבסקי וד"ר צ.רודי, הוצאת מסדה, תשכ"א, ספר 3, פרק 6 "המהפכה של סולפיקיוס"
  2. ^ ברוטוס, 306
  3. ^ ברוטוס, 55
  4. ^ חיי מריוס מאת פלוטארכוס, פרק 35 (באנגלית)
  5. ^ חיי סולה מאת פלוטארכוס, פרק 10 (באנגלית)
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0