פורטו טורס

פורטו טורס
Porto Torres
	סמל פורטו טורס
	הנמל התעשייתי
מדינה	איטליה
מחוז	סרדיניה
נפה	נפת סאסארי
שטח	102.62 קמ"ר
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	21,935 (2006)
‑ צפיפות	205 נפש לקמ"ר (2006)
קואורדינטות	40°50′N 8°24′E / 40.833°N 8.400°E
אזור זמן	UTC +1
	http://www.comune.porto-torres.ss.it
	(למפת איטליה רגילה) בארי נאפולי בולוניה רומא מילאנו טורינו קליארי פלרמו פירנצה ונציה קטנזארו סיציליה סרדיניה קור. צרפת שווייץ אוסטריה סלובניה הונגריה קרואטיה בוסניה; והרצגובינה; מ. תוניסיה אלג'יריה הים; האדריאטי; הים הטירני הים; הליגורי; הים התיכון פורטו טורס

פורטו טורס (באיטלקית: Porto Torres, בשפת סאסארזה: Pòlthu Tòrra, בשפת סרדו: Pòrtu Tòrres, בלטינית: Porto Torres או Turris Libissonis, או Turris Libisonis, ביוונית: Πύργος Λιβύσσωνος - מבוטא Pyrgos Libyssonos) היא עיר נמל עתיקה, במפרץ דל'אסינרה (Golfo dell'Asinara), בנפת סאסארי שבצפון-מערב סרדיניה. מספר תושביה של העיר עמד בשנת 2006 על 21,935 תושבים.

תולדות העיר

בעת העתיקה הוקמה במקום העיר הרומאית Turris Libyssonis. היא הייתה אחת הערים החשובות בסרדיניה באותה עת. היא שכנה בחוף הצפוני, 25 ק"מ מזרחה לכף הצפוני-מזרחי של האי, כף פלקונה (Capo del Falcone) ובתוככי המפרץ המכונה היום מפרץ דל'אסינרה. סבורים שהעיר נוסדה כבר על ידי יוליוס קיסר. היא הוקמה בתור קולוניה ושמה המקורי היה Colonia Julia. הסופר פליניוס הצעיר מספר לנו כי זו הייתה המושבה הרומאית היחידה באי. ההנחה היא שלא קדם יישוב למושבה, אלה רק הייתה במקום מצודה. היא מוזכרת בכתביו בתור נקודת מוצא לנתיבי דרכים, אך ללא חשיבות מיוחדת כל שהיא. לפי השרידים שנמצאו, של עקבות גלגלי עגלות בדרך, יש להניע כי הייתה עיר מסחר חשובה באימפריה הרומית. לפי אבן מיל שנמצאה יצא ממנה הדרך המרכזית של האי, אשר הובילה ישירות מפורטו טורס לקליארי - או בשמה אז קרליס Caralis. עוד דרך הובילה ממנה לחוף המערבי ולמרכז האי, אל Othoca, היום, Santa Giusta אשר ממנה התחברה גם כן לקליארי. בשנת 1964 נמצאו שני אבני מצבה עם כיתוב בעברית^[1], עדות להימצאות יהודים בעיר. בתקופת ימי הביניים היא הייתה מושב הבישוף.

בעיר יש שרידים מהתקופה הרומאית. מלבד הנמל, גם שרידי מקדש. הוא שוחזר בימי "פיליפ הערבי", מרחצאות, בסיליקה, אמת מים וגשר קטן מעל לנהר שכונה: Fiume Turritano. העיר העתיקה התקיימה עד המאה ה-11, כאשר רוב האוכלוסייה עברה לסאסארי מסיבות של ביטחון.

הנמל

מרכזה של העיר הוא הנמל. ממנו יש תנועת אוניות ליעדים באגן הים התיכון כאשר היעדים החשובים הם: מרסי בצרפת וגנואה באיטליה. מהעיר יוצאים גם הכבישים הראשיים לקליארי ולסאסארי. הנמל הקיים הוא מלאכותי. הוא נבנה בחלקו הגדול על יסודות הנמל הרומאי. תעשיות כימיות ממלאות מקום נכבד בכלכלת העיר ובתנועת המטענים של הנמל. זהו הנמל הגדול באי מבחינת היקף שינוע המטענים דרכו, והשני בגודלו במספר הנוסעים שעוברים בו.^[2]

כנסית סן גבינו

בעיר מצויה כנסייה בעלת סגנון בנייה מיוחד מהמאה ה-11, כנסיית סן גבינו San Gavino. הכנסייה נבנתה מאבנים חצובות של גרניט, פורפיר. היא הכנסייה הגדולה בסרדיניה הבנויה בסגנון רומנסקית מיוחדת היא צורת הבנייה ומבנה החזית לעומת חזותה העורפי. מצויים בכנסייה סרגופגים רומאיים.