פורטל:היסטוריה/ספריית ויקיטקסט/ויקיטקסט העברי/ספרייה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ספריית ויקיטקסט עברית

1

הזמנה בעברית לוועידת קטוביץ
הזמנה בעברית לוועידת קטוביץ

ועידת קטוביץ הייתה ועידה שהתכנסה ב-6 בנובמבר 1884 בעיר קטוביץ (כיום בפולין), בחבל שלזיה שהיה שייך אז לגרמניה, ביוזמתם של יהודה לייב פינסקר והרב שמואל מוהליבר. בוועידה השתתפו 36 נציגים של חובבי ציון ברוסיה, רומניה, שלזיה, גרמניה וצרפת, ובהם ראשי חיבת ציון: קלונימוס זאב ויסוצקי, משה לייב ליליינבלום, שאול פנחס רבינוביץ (שפ"ר), אלכסנדר צדרבוים, אחד העם ודוד גורדון. נשיא הכבוד של הועידה היה הרב שמואל מוהליבר והניהול המעשי הוטל על פינסקר שנאם את נאום הפתיחה ונאום הנעילה.


נאום הפתיחה של ועידת קטוביץ (יהודה לייב פינסקר)

2

פורטל:היסטוריה/ויקיטקסט העברי/2

3

פורטל:היסטוריה/ויקיטקסט העברי/3

4

פורטל:היסטוריה/ויקיטקסט העברי/4

5

פורטל:היסטוריה/ויקיטקסט העברי/5

6

פורטל:היסטוריה/ויקיטקסט העברי/6

7

פורטל:היסטוריה/ויקיטקסט העברי/7

8

פורטל:היסטוריה/ויקיטקסט העברי/8

9

פורטל:היסטוריה/ויקיטקסט העברי/9

10

פורטל:היסטוריה/ויקיטקסט העברי/10

11

פורטל:היסטוריה/ויקיטקסט העברי/11

12

פורטל:היסטוריה/ויקיטקסט העברי/12

13

פורטל:היסטוריה/ויקיטקסט העברי/13

14

פורטל:היסטוריה/ויקיטקסט העברי/14

15

פורטל:היסטוריה/ויקיטקסט העברי/15

16

פורטל:היסטוריה/ויקיטקסט העברי/16

17

פורטל:היסטוריה/ויקיטקסט העברי/17

18

פורטל:היסטוריה/ויקיטקסט העברי/18

19

פורטל:היסטוריה/ויקיטקסט העברי/19

20

פורטל:היסטוריה/ויקיטקסט העברי/20

21

פורטל:היסטוריה/ויקיטקסט העברי/21

22

פורטל:היסטוריה/ויקיטקסט העברי/22

23

פורטל:היסטוריה/ויקיטקסט העברי/23

24

פורטל:היסטוריה/ויקיטקסט העברי/24

25

התרגום המיוחס ליונתן, או פסאודו-יונתן, המכונה גם תרגום ירושלמי או תרגום ארץ ישראל, הוא תרגום ארמי לתורה שמוצאו מארץ ישראל. אופיו של התרגום שונה מזה של שאר התרגומים הארץ-ישראליים; הוא נוטה להרחיב יותר את היריעה ולהביא מסורות מדרשיות, בעיקר אגדתיות אך גם הלכתיות, במהלך התרגום, מעבר לתרגום הצמוד לטקסט. לדעת אביגדור שנאן התרגום קרוב מבחינות רבות אל הסוגה המכונה מקרא משוכתב. חוקרים דנו ביחסו של התרגום לתרגומים הבבליים - בעיקר תרגום אונקלוס - ולתרגום הסורי למקרא, הפשיטתא, וכן למדרשי האגדה. זמנו של התרגום קשה לקביעה.

תרגום חמשת חומשי תורה המיוחס ליונתן, באתר ויקיטקסט

לערך המלא והמומלץ במכלול על תרגומי התנ"ך

26

פורטל:היסטוריה/ויקיטקסט העברי/26

27

פורטל:היסטוריה/ויקיטקסט העברי/27

28

פורטל:היסטוריה/ויקיטקסט העברי/28

29

פורטל:היסטוריה/ויקיטקסט העברי/29

30

פורטל:היסטוריה/ויקיטקסט העברי/30

31

פורטל:היסטוריה/ויקיטקסט העברי/31

32

פורטל:היסטוריה/ויקיטקסט העברי/32

33

פורטל:היסטוריה/ויקיטקסט העברי/33

34

פורטל:היסטוריה/ויקיטקסט העברי/34

35

פורטל:היסטוריה/ויקיטקסט העברי/35

36

"הגליל של כורש" מוצג במוזיאון הבריטי בלונדון.
"הגליל של כורש" מוצג במוזיאון הבריטי בלונדון.

הכרזת כורש היא הכרזתו של המלך כורש, מייסד הממלכה הפרסית, בשנת 538 לפני הספירה, המאפשרת לכל העמים תחת מלכותו לחזור לפולחן אלוהיהם. ליהודים שהוגלו לבבל עם חורבן הבית הראשון בשנת 586 לפני הספירה אף התאפשרה השיבה לאוטונומיה היהודית בארץ ישראל, יהוד מדינתא. גליל חימר, הידוע בשם "כתובת הגליל" או "הגליל של כורש" או "הגליל של כורש הגדול", ועליו גרסה של ההצהרה החקוקה באכדית, התגלה על ידי האשורולוג הבריטי יליד מוסול, הורמוזד רסאם, בשנת 1879 ביסודות מקדש אסגילה המקדש של האל מרדוך. הגליל נמצא כיום במוזיאון הבריטי בלונדון.

תרגום לאנגלית של הטקסט מכתובת הגליל של כורש

37

פורטל:היסטוריה/ויקיטקסט העברי/37

38

פורטל:היסטוריה/ויקיטקסט העברי/38

39

פורטל:היסטוריה/ויקיטקסט העברי/39

40

פורטל:היסטוריה/ויקיטקסט העברי/40

41

פורטל:היסטוריה/ויקיטקסט העברי/41

42

פורטל:היסטוריה/ויקיטקסט העברי/42

43

פורטל:היסטוריה/ויקיטקסט העברי/43

44

פורטל:היסטוריה/ויקיטקסט העברי/44

45

פורטל:היסטוריה/ויקיטקסט העברי/45

46

פורטל:היסטוריה/ויקיטקסט העברי/46

47

פורטל:היסטוריה/ויקיטקסט העברי/47

48

פורטל:היסטוריה/ויקיטקסט העברי/48

49

פורטל:היסטוריה/ויקיטקסט העברי/49