פורטל:הלכה/אישים
התקופות השונות בהלכה לא הוגדרו באופן פורמלי מלכתחילה, וההחלטה לגבי הגדרתן התקבלה תמיד בדיעבד - לרוב לאחר אירועים משמעותיים שהתרחשו ושהשפיעו על עולם ההלכה. בסיומה של כל תקופה, לרוב, נותר חותם הלכתי בולט שהותירו חכמי אותה תקופה על עולם ההלכה - אם בצורה של מפעל ספרותי רחב היקף, ייחודי, או סידור ההלכה במתודה חדשנית לתקופה. מקובל להתייחס להבדלים שבין חכמי התקופות כהבדלים מהותיים בחכמה ובגדלות רוחנית, כך שעל אף אי-קיומו של איסור הלכתי פורמלי, נהוג שחכמי תקופה אחת לא יפסקו הלכה למעשה באופן שונה מזה של חכמי תקופות קודמות להם.
מאפיין עיקרי שמתקיים בתקופת האחרונים הוא קִטלוג שני סוגים של חכמים: מרא דאתרא ופוסק הלכה - מול ראש ישיבה והלמדן. פוסק ההלכה הוא חכם שמשמש לרוב כרב הקהילה או נושא תפקיד פורמלי בה, שמתמקד בהוראת ההלכה בשאלות מעשיות שמתעוררות בקהילה, ואילו ראש הישיבה עוסק בעיקר בלימוד התאורטי לשמו, ומלמד זאת בעיקר צעירים במסגרת של ישיבה. ברוב התקופות החכמים עסקו בשני התחומים, אם כי לעיתים היה חכם שהתמקד בתחום אחד בלבד.
| תקופת הזוגות |
תקופת התנאים |
תקופת האמוראים |
תקופת הסבוראים |
תקופת הגאונים |
תקופת הראשונים |
תקופת האחרונים |