פורטל:יהדות/חגים ומועדים מתחלפים/ימי בין המצרים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

יְמֵי בֵּין הַמְּצָרִים הם שלושת השבועות שבין צום שבעה עשר בתמוז (היום שבו הובקעה חומת ירושלים[1]) לצום תשעה באב (היום שבו חרב בית המקדש).

ימים אלה מציינים את ימי הצרה והמצוקה הקשורים לחורבן בית המקדש הראשון והשני, וחלים בהם דיני אבלות ההולכים ומחמירים ככל שקרבים לתשעה באב.

בשלוש השבתות של ימי בין המצרים קוראים לאחר קריאת התורה שלוש הפטרות העוסקות בפורענות ובעונשים שיבואו על חטאי העם. הפטרות אלו מכונות "תלתא דפורענותא", ובשבע השבתות שאחריהן קוראים הפטרות המכונות "שבע דנחמתא".

נבוכדנצר מלך בבל מוביל את צבאו אל תוך ירושלים הנצורה. שלושה שבועות לאחר מכן נחרב בית המקדש הראשון. איור משנת 1670.
  1. ^ אף שבספר ירמיהו כתוב שהחומות נבקעו בתשעה לתמוז באירוע שהביא לחורבן בית המקדש הראשון, אולם מכיוון שבחורבן בית המקדש השני הובקעו החומות ביום שבעה עשר בתמוז, לכן נוקטים אנו את יום שבעה עשר בתמוז לתחילת ימי בין המצרים, שכן חורבן הבית השני חמור לנו יותר. ובתלמוד הירושלמי מוסבר שגם בבית ראשון הובקעו החומות בשבעה עשר בתמוז, אלא שהמצור על ירושלים שיבש את מניין הזמן של אנשי העיר.