פורימה
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
פורימה (בלטינית: Porrima - שמה של אלילה רומית) או γ בבתולה הוא הכוכב השני בבהירותו בקבוצת הכוכבים בתולה (אחרי ספיקה), עם בהירות מדרגה 2.74.
תכונות
פורימה הוא כוכב כפול במרחק של כ-38 שנות אור ממערכת השמש. בני הזוג הם כוכבים כמעט זהים, המקיפים זה את זה במרחק זוויתי שנע בין 0.3 שניית קשת ועד ל-5.8 שניות קשת, ושקול למסלול עם אקסצנטריות של 0.88 ומרחק שנע מ-3.5 יחידה אסטרונומית ועד ל-70 יחידות אסטרונומיות - יותר מפי 2 מהמרחק של נפטון מהשמש. זמן ההקפה של בני הזוג זה סביב זה הוא 169 שנים.[8] בשנת 2005 הגיעו בני הזוג לפריאסטרון ומאז הם שוב מתרחקים זה מזה. החל משנת 2020 המרחק הזוויתי ביניהם יאפשר את הפרדתם גם באמצעות טלסקופ חובבים. לזוג תנועה עצמית גדולה למדי של למעלה מחצי שניית קשת בשנה ובשל כך הוכנסו שניהם לקטלוג לויטן (תחת ציונים נפרדים).[3][4] חישוב של כיוון התנועה של פורימה ושל הכוכב β בבתולה, מראה שבעוד כ-33,000 שנים הם יתקרבו עד למרחק של כשליש שנת אור או כ-18,000 יחידות אסטרונומיות זה מזה.[11] בשל מרחקו הקטן יחסית, הוכנס הזוג גם לקטלוג גליזה לכוכבים קרובים.[12] בשל קרבתו למישור המלקה מוסתר פורימה מדי פעם על ידי הירח ולעיתים נדירות על ידי מאדים.[13]
פורימה A
פורימה A הוא הכוכב הבהיר יותר מבין השניים, אך רק במעט. זהו כוכב הסדרה הראשית לבן-צהבהב מסוג ספקטרלי F0 V. מסתו כ-1.4 מסות שמש ורדיוסו כ-2 רדיוסי שמש. טמפרטורת פניו כ-7,100 קלווין והוא מאיר בעוצמה של כמעט פי 5 מעוצמת ההארה של השמש.
פורימה B
פורימה B הוא הפחות בהיר מבין השניים בכ-4 מאיות של דרגת בהירות השקולות לעוצמת הארה של פי 4.7 מעוצמת ההארה של השמש. כמו פורימה A, זהו כוכב הסדרה הראשית לבן-צהבהב מסוג ספקטרלי F0 V עם מסה ורדיוס דומים מאוד לאלו של בן זוגו.
קישורים חיצוניים
- פורימה באתר של ג'ים קלר
- פורימה, בבסיס הנתונים SIMBAD לגרמי שמיים אסטרונומיים המזהה לא מולא ולא נמצא בוויקינתונים, נא למלא את הפרמטר.
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 SIMBAD: Porrima
- ^ L. Vican: Age Determination for 346 Nearby Stars in the Herschel DEBRIS Survey, The Astronomical Journal, Vol. 143, Iss. 6, article id. 135 (2012)
- ^ 3.0 3.1 W. J. Luyten: LHS 2604, LHS Catalogue, 2nd Edition (1979)
- ^ 4.0 4.1 W. J. Luyten: LHS 2605, LHS Catalogue, 2nd Edition (1979)
- ^ SIMBAD: γ Virginis A
- ^ 6.0 6.1 D. J. Hutter, R. T. Zavala, C. Tycner, J. A. Benson, C. A. Hummel, J. Sanborn, O. G. Franz & K. J. Johnston: Surveying the Bright Stars by Optical Interferometry I: A Search for Multiplicity Among Stars of Spectral Types F - K, The Astrophysical Journal Supplement Series, Vol. 227, Iss. 1, article id. 4, p. 81 (2016)
- ^ 7.0 7.1 D. J. Hutter, R. T. Zavala, C. Tycner, J. A. Benson, C. A. Hummel, J. Sanborn, O. G. Franz & K. J. Johnston: Surveying the Bright Stars by Optical Interferometry I: A Search for Multiplicity Among Stars of Spectral Types F − K, The Astrophysical Journal Supplement Series, Vol. 227, Iss. 1, article id. 4, p. 39 (2016)
נתון הקוטר הזוויתי באלפיות של שניות קשת, מעבר לרדיוס על ידי המרה לרדיאנים, הכפלה במרחק וחלוקה בפעמיים רדיוס השמש - ^ 8.0 8.1 8.2 M. Scardia, R. Argyle, J.-L. Prieur, L. Pansecchi, S. Basso, N. Law, C. MacKay: The Orbit of the Visual Binary ADS 8630, Astronomische Nachrichten, Vol.328, Issue 2, p.146 (2007)
- ^ 9.0 9.1 R. E. Luck & U. Heiter: Dwarfs in the Local Region, The Astronomical Journal, Vol. 131, No. 6, p. 3075 (2006)
- ^ SIMBAD: γ Virginis B
- ^ I. Y. Potemine: Nemesis encounters of nearby Hipparcos stars, arXiv (2013)
- ^ W. Gliese: Gliese 482, Catalogue of Nearby Stars, p. 56 (1969)
- ^ G. P. Können & J. Van Maanen: Planetary occultations of bright stars., Journal of the British Astronomical Association, Vol. 91, p. 149 (1981)
