בתולה (קבוצת כוכבים)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בתולה
Virgo

מפת קבוצת הכוכבים בתולה
סמליות בתולה
עלייה ישרה 13 שעות
נטייה °‏0
שטח נראה 1294 מעלות מרובעות
דירוג שטח נראה במקום ה־2
מספר כוכבים בבהירות נראית < 3 3
הכוכב הבהיר ביותר α בבתולה (Spica)
בהירות נראית הכוכב הבהיר 1.0
מטר מטאורים וירג'נידים
מערכות כוכבים גובלות
נראית בין קוי הרוחב °‏80 ו־°‏80-
מומלץ לצפות בשעה 21:00 במהלך חודש מאי
ציור מזל בתולה (Virgo) בשמיים
גלקסיית הסומבררו (M104)

קבוצת הכוכבים בתולה מכסה שטח ניכר משמי הקיץ. קבוצת בתולה היא גם מזל מאחר שהשמש חוצה את הקבוצה במסלולה השנתי.

זיהוי הקבוצה בשמים

מאחר שרוב כוכבי הקבוצה עמומים, קשה לזהות דמות לקבוצה בשמים, אולם הכוכב הבהיר ספיקה (שיבולת) נמצא בשטח הקבוצה ומקל על זיהויה בשמים. ממשיכים את ידית העגלה הגדולה ומגיעים לכוכב בהיר מאד, ארקטורוס. ממשיכים הלאה ומגיעים לכוכב בהיר בודד, ללא כוכבים בולטים אחרים בסביבתו. זהו ספיקה, α בתולה.

כוכבים חשובים בתחום הקבוצה

  • ספיקה (α בבתולה) הוא כוכב ענק, שסיים את עיקר חייו ככוכב הסדרה הראשית וכעת הוא מתיך הליום בליבתו. מרחקו מכדור הארץ 260 שנות אור. בבדיקה ספקטרוסקופית הסתבר שמדובר בכוכב כפול שזמן ההקפה שלו עומד על ארבעה ימים בלבד.
  • פּוֹרימָה, (γ בבתולה), הוא אחד הכוכבים הכפולים היפים ביותר בשמים. שני הרכיבים שווים בזהרם, ומקיפים מרכז כובד משותף אחת ל-171 שנים. ב-2006 הם היו בקרבה מרבית - הפרדה של 0.4 שניות קשת. הם מתרחקים זה מזה מהר. ב-2008 המרחק היה כפול מזה, וב-2010 המרחק היה 1.3 שניות קשת. זהו כוכב מתאים לבחינת האיכות האופטית של טלסקופים בינוניים ומעלה. פורימה מרוחק מכדור הארץ 39 שנות אור.
  • וינדמיאטריקס, (ε בבתולה), נחשב בזמנים עתיקים ל"כוכב הבציר" עקב עלותו יחדיו עם השמש לעת תחילת הבציר.
  • R בבתולה הוא משתנה מירה בעל מחזור ארוך של 145 יום. בהירותו עולה עד לדרגה 7, ודועכת עד לדרגה 11.

גלקסיות חשובות בתחום הקבוצה

ערך מורחב – צביר הבתולה

בקבוצת בתולה מצוי רובו של צביר הבתולה (המשכו של הצביר נמצא בקבוצת שערות ברניקי). ליבתו מכילה מאות גלקסיות, ומשערים שהיקפו המלא כולל למעלה מ-2,000 גלקסיות. כ-100 מאלו בהירות דיין על מנת להיחשף לעין בטלסקופ של 8 אינץ' (20 ס"מ). זהו צביר הגלקסיות הגדול הקרוב ביותר לשביל החלב, ומרחקו כ-60 מיליון שנות אור.

הגלקסיות הבולטות ביותר בקבוצה:

  1. M49 היא הבהירה ביותר מחברות הצביר. זוהי גלקסיה אליפטית ענקית, ומעריכים שמסתה גדולה 7 מונים מזו של שביל החלב.
  2. M58 היא גלקסיה ספירלית. בתנאי ראות מצוינים ניתן להבחין בספירלה בטלסקופ 12 אינץ'.
  3. M59 היא גלקסיה אליפטית, מרוחקת מעלה בודדת מ-M58.
  4. M60 היא גלקסיה אליפטית ענקית, קטנה אך במעט מ-M49. מרוחקת כחצי מעלה מ-M59.
  5. M61 היא גלקסיה ספירלית הסמוכה לכוכב פורימה. מסיבה לא ידועה הזרועות הלולייניות שוברות כיוון בחדות, כך שהגלקסיה נראית כמעט רבועה.
  6. גלקסיית הסומבררו (M104) היא גלקסיה פוטוגנית הנראית כמעט במבט צד. נמצאת קרוב לגבול בין קבוצת בתולה לקבוצת עורב ואינה חלק מצביר הבתולה.

במרחק גדול בהרבה שמוערך ב-2.5 מיליארד שנות אור נמצא 3C 273, הקוואזר הבהיר ביותר בשמים. זהו העצם המרוחק ביותר שניתן לראות בטלסקופ חובבים בקוטר עשרה אינץ'.

במקורות יהודיים

במדרשים[1] מובא על מלאכים (יש גרסאות בהן מופיע שמם: שמחזאי ועזאל) שירדו לארץ לפני תקופת המבול וניסו לפתות בתולה אחת לדבר עבירה. היא ביקשה מהם כתמורה את כנפיהם או, בגרסה אחרת, שילמדו אותה שם המפורש, ועם זה נמלטה לשמים. כשכר על כך קבע ה' את שמה בגלגל המזלות.

כמו כן יש שכתבו[2] כי מזל זה, שהוא המזל של חודש אלול, מקביל לפסוק "אני לדודי ודודי לי" הנדרש על חודש אלול.

מיתולוגיה



ראו גם

לקריאה נוספת

  • Robert Burnham, Jr: Burnham's Celestial Handbook, Dover publications 1978
  • Erich Karkoschka: The Observer's Sky Atlas, Springer 1998

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בתולה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ מובא בפירוש הרא"ש על התורה, בראשית, פרק ו', פסוק ב'; הדר זקנים, בראשית, פרק כ"ח, פסוק י"ג. בדומה לזה נמצא בסדר הדורות שנה אלף נו על כימה. ראה גם בפתרון תורה, אחרי, עמ' 66; בראשית רבתי, ו, ב, עמ' 29-30; ילקוט שמעוני, בראשית, מד; אוצר המדרשים, שמחזי ועזאזל, עמוד 550. וראה גם אצל רבי מנחם מנדל כשר, תורה שלמה, בראשית, פרק ו', סוף הע' ט"ז.
  2. ^ רבי אליהו כי טוב, ספר התודעה, פרק שבעה עשר, עמוד תלג.