פטוי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פְּטוּי
Ptuj
סמל פטוי
סמל פטוי
מראה העיר העתיקה מכיוון הנהר דראווה (2005)
מראה העיר העתיקה מכיוון הנהר דראווה (2005)
מדינה סלובניהסלובניה סלובניה
אזור סטטיסטי דראווה
חבל ארץ שטיריהשטיריה שטיריה
ראש העיר מיראן סנצ'אר
שטח 25.6 קמ"ר
גובה 232 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 17,793[1] (2018)
 ‑ צפיפות 690 נפש לקמ"ר (2018)
קואורדינטות 46°25′10″N 15°52′10″E / 46.41944°N 15.86944°E / 46.41944; 15.86944
http://www.ptuj.si/

פְּטוּיסלובנית: Ptuj (מידעעזרה)) היא עיר ורשות מקומית בצפון-מזרח סלובניה, השוכנת לגדות הנהר דראווה.

היסטוריה

עדויות ליישוב מאורגן במקום קיימות החל מהמאה ה-1 לפנה"ס עת נשלט האזור על ידי הרפובליקה הרומית. בהמשך שימש היישוב כבסיס הקבע של הלגיון השלושה עשר גמינה. במהלך המאה ה-1 העניק הקיסר טראיאנוס זכויות עיר ליישוב. ב-450 החריבו ההונים את העיר. במחצית השנייה של המאה ה-6 פשטו על העיר האווארים וכבשו אותה. במהלך המאה ה-8 עבר היישוב לחזקת האימפריה הפרנקית ובהמשך לחזקת האימפריה הרומית ה"קדושה".

במחצית הראשונה של המאה ה-12 נבנתה העיר מחדש בהנחייתו של קונראד הראשון, ארכיבישוף זלצבורג ובהמשך הוקם גשר מעל הנהר דראווה.[2] העיר עמדה בקו החזית מול האימפריה העות'מאנית ומשלהי המאה ה-17 ועד מחצית המאה ה-18 נגרמו בה נזקים כבדים שהובילו להדלדלות האוכלוסייה שבה. הרוב המוחלט של האוכלוסייה בעיר היה ממוצא גרמני.

העיר נשלטה על ידי האימפריה האוסטרו-הונגרית עד למלחמת העולם הראשונה. לאחר המלחמה נכללה לתקופה קצרה בשטחי אוסטריה הגרמנית אך סופחה בכח לשטחי ממלכת הסרבים, הקרואטים והסלובנים אשר שמה שונה בהמשך לממלכת יוגוסלביה. ב-6 באפריל 1941, במהלך מלחמת העולם השנייה פלשה גרמניה הנאצית ליוגוסלביה והכניעה את צבאה תוך ימים אחדים. האזור נשאר בחזקת הגרמנים ובוצע טרנספר מהעיר של תושבים ממוצא סלובני. במקומם יושבו בעיר תושבים אוסטרים. ב-1945 לאחר סיום המלחמה גורשו התושבים ממוצא גרמני בחזרה לשטחי אוסטריה, והעיר נכללה בשטחי הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה. בראשית שנות ה-90 של המאה ה-20, לאחר התפרקות יוגוסלביה עברה העיר לחזקת סלובניה.

הקהילה היהודית

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – יהדות סלובניה
המבנה בו שכן בית הכנסת

התיעוד הראשון בכתובים לנוכחות יהודים בעיר הוא מראשית המאה ה-12 ובו מצוין יהודי בשם דוד בן משה. ככל הנראה קהילה ממוסדת נוסדה בשלהי המאה ה-12 או בראשית המאה ה-13.[3] קיים תיעוד בארכיוני העיר מ-1286 העוסק במכירת נדל"ן למשפחה יהודית. במועד זה ככל הנראה כבר פעל בית עלמין יהודי. אותרו מספר מצבות עתיקות של יהודים שהקדומה מהן של אשר דוד בר משה תוארכה ל-1303. מספר מצבות נוספות שהתגלו במהלך חפירות לחיזוק יסודות של מבנים בעיר העתיקה תוארכו מהמאה ה-14 ועד למאה ה-15.[2][4]

מסמכים נוספים שנמצאו בארכיוני העיר מעידים על כך שבעיר כיהן שופט לענייני יהודים שעסק בסוגיות כלכליות כגון גביית מסים, מתן הלוואות בריבית ומסחר, המעידות על החיים הכלכליים של בני הקהילה. ב-1333 היה השופט לענייני יהודים ממוצא יהודי. באמצע המאה ה-14 מתואר בתוכניות העיר "רחוב היהודים" ובהמשך גם גטו בו התגוררה הקהילה ובו פעל בית הכנסת הקהילתי ובית מדרש. עד למחצית המאה ה-14 נודעו קרובי משפחתו של הרב ישראל איסרלן כבנקאים ומלווים בריבית בשטיריה ומרכז פעילותם היה בפטוי.[5] במהלך המאה ה-15 עסקו יהודי הקהילה בייבוא סחורות מהרפובליקה של ונציה. ב-1441 נסגר בית הכנסת והוסב לכנסייה. ב-1446 גורשו יהודי פטוי על ידי אלברכט השישי, ארכידוכס אוסטריה וככל הנראה התיישבו בבורגנלנד.[5] בהמשך, נעשה שימוש משני במצבות מבית העלמין היהודי לבניין כנסייה בעיר העתיקה.

ב-1786 נסגרה הכנסייה שפעלה במבנה בית הכנסת הקדום, הוא הוסב למגורים וב-2016 פעל בו משרד אדריכלים. בתקופה האוסטרו-הונגרית שבו יהודים להתגורר בפטוי, אך לא התקיימה פעילות קהילתית. בהמשך, ב-1921 התגוררו בעיר 27 יהודים וב-1931 נמנו בפטוי 24 יהודים.[2][3]

ספורט

בעיר שיחקה קבוצת הכדורגל דראווה פטוי, שפורקה ב-2011. האקדמיה של המועדון לא פורקה והיא שימשה תשתית לקבוצה חדשה באותו שם שמשחקת בליגה הסלובנית השנייה.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פטוי בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ נתוני אוכלוסין באזור הסטטיסטי דראווה, באתר citypopulation.de (בגרמנית).
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 אתרי מורשת יהודית בסלובניה, עמודים 25–27, באתר אוניברסיטת המדינה של פנסילבניה (באנגלית)
  3. ^ 3.0 3.1 הקהילה היהודית בפטוי, בתוך: צבי לוקר (עורך), פנקס הקהילות - יוגוסלאוויה, הוצאת יד ושם, ירושלים, 1988, עמ' 276.
  4. ^ קהילת פטוי, באתר Jewish cemetery project (באנגלית).
  5. ^ 5.0 5.1 K. Jelinčič Boeta, ‏Jews of Medieval »Slovenia« until the Expulsions of 1496–1515, באתר .dlib.si (באנגלית).
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0