פטר וולטר
_-_from_Flicker_2194972175.jpg) |
פטר וולטר (באנגלית: Peter Walter; נולד ב-4 בדצמבר 1954) הוא פרופסור גרמני-אמריקאי לביולוגיה מולקולרית וביוכימיה באוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו, שזכה בפרס לסקר למחקר רפואי בסיסי לשנת 2014 יחד עם המדען קזוטושי מורי על ממצאים בנוגע לתגובה לחלבונים לא מקופלים (UPR), מנגנון בקרת האיכות התוך-תאי, שמאתר ברשתית התוך-פלזמית חלבונים שקופלו בצורה לא תקינה ונותן אות לגרעין לתקן אותם.[1][2]
קורות חיים
וולטר נולד וגדל בברלין המערבית בזמן המלחמה הקרה. הוריו ניהלו בית מרקחת, ומגיל צעיר הוא אהב להתעסק בתרופות ובחומרים שהיו במקום. בתחילת שנות ה-70 למד באוניברסיטה החופשית של ברלין. למרות ששם לא ניתן לו לערוך ניסויים במעבדות, הוא לא ויתר על לימודי המדעים. הוא החל להתעניין בביוכימיה שהתפתחה אז באמריקה, אולם האנגלית הדלה שלו מנעה ממנו להעמיק בתחום. במסגרת חילופי סטודנטים נסע וולטר ללמוד באוניברסיטת ואנדרבילט בנאשוויל שבארצות הברית, על מנת לשפר את האנגלית שלו. הוא התלהב מהחופש שניתן לו באוניברסיטה לבצע ניסויים במעבדות ולכן נשאר בארצות הברית. כדוקטורנט באוניברסיטת רוקפלר בניו יורק, בשלהי שנות ה-70, הוא עבד במעבדה של גינתר בלובל (Günter Blobel), חוקר במכון HHMI. וולטר היה שותף חשוב במחקר שזיכה את בלובל בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 1999. בשנת 1983, לאחר סיום לימודיו, פתח וולטר מעבדה באוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו (UCSF). כיום, הוא ממשיך לנהל את המעבדה וחוקר במכון HHMI.[1][3]
מחקר
וולטר גילה את החלקיק Signal Recognition Particle (SRP) שמכוון את החלבונים למיקומם הנכון. ממצא זה היה רכיב מהותי במחקרו של בלובל, שגילה כי לחלבונים יש אותות פנימיים, המורים על ההובלה והמיקום שלהם בתוך התא ועל כך זכה בפרס נובל. בלובל שיער, כי חלבונים מכילים אותות מובנים, או תגי כתובת, המכוונים אותם ליעדים הנכונים שלהם, אולם לא היה ברור איך ניתן לזהות תגי כתובת אלה. הבעיה נפתרה כאשר וולטר זיהה את ששת החלבונים וחלק קטן מה-RNA המרכיבים את חלקיק ה-SRP.[1][2][4]
וולטר חוקר גם את המסלולים שבהם התאים משתמשים כדי לווסת את השפע של האברונים שלהם. תוך מתן דגש מיוחד על הרשתית התוך-פלזמית (ER), הוא חשף לולאת משוב בתוך תאים הנקראת UPR, תהליך שבו חלבונים שקופלו בצורה לא תקינה עוברים קיפול מחדש או מפורקים. מחקריו החלוציים הראו כי תאים צריכים את הכמות הנכונה של רשתית תוך-פלזמית כדי לקפל כראוי חלבונים חדשים שהורכבו. אותם העקרונות חלים גם באורגניזמים שונים, לרבות בני אדם. "ויסות כמות הרשתית התוך-פלזמית הוא תהליך בסיסי לתאים והוא מכריע בקשר למספר מחלות", ציין וולטר. "על ידי הבנת הפרטים של מנגנון זה, אנו מקווים לתרום משמעותית להבנת פתולוגיות רפואיות רבות".
במקרה שיש מעט מדי רשתית תוך-פלזמית, חלבונים שקופלו בצורה לא תקינה מצטברים ומפעילים מסלול איתות בין הרשתית התוך-פלזמית לבין גרעין התא. הגרעין מייצר אז יותר רשתית תוך-פלזמית כדי להגביר את היכולת לקפל את החלבונים כראוי. אם לולאת המשוב לא עובדת והחלבונים שקופלו בצורה לא תקינה מצטברים בתוך הרשתית התוך-פלזמית, התא משמיד את עצמו. המעבדה של וולטר זיהתה את הגנים המעורבים ב-UPR ופענחה את תפקידם במסלול התקשורת התוך-תאי.[1][2][4]
פרסים ואותות כבוד
וולטר זכה במספר פרסים ביניהם מדליית אוטו ורבורג לשנת 2011[5], פרס לסקר למחקר רפואי בסיסי לשנת 2014 ופרס שאו לרפואה לשנת 2014.[1]
לקריאה נוספת
- על המעבדה של וולטר באתר אוניברסיטת קליפורניה
- על אודותיו באתר של מחלת הסרטן של אוניברסיטת קליפורניה
- על מחקרו באתר iBiology
- ריאיון עם פרופ' פטר וולטר באתר ASCB
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 ביוגרפיה של פרופ' פטר וולטר, באתר מכון HHMI, 2015
- ^ 2.0 2.1 2.2 פרס לסקר למחקר רפואי בסיסי לשנת 2014 - קזוטושי מורי ופטר וולטר, באתר Lasker Foundation, 2015
- ^ Claudia Dreifus, Peter Walter’s Voyage Into a Microscopic World, The New York Times, 15 ביוני 2015
- ^ 4.0 4.1 Pete Farley, Peter Walter’s Career of 'Challenging the Unknown' Leads to Lasker Award, UCSF, 8 בספטמבר 2014
- ^ Previous award winners, OTTO WARBURG MEDAILLE (ארכיון)
