פיגועי באלי (2002)
| חלק מטרור אסלאמי | |
|---|---|
 | |
| אנדרטה שהוקמה במקום הפיגוע, עליה חרותים שמות הנרצחים | |
| תאריך | 12 באוקטובר 2002 |
| מקום |
קוטה, באלי,  אינדונזיה |
| מטרה | מועדוני לילה, המושכים אליהם תיירים ממדינות המערב |
| סוג | פיגוע תופת |
| נשק | חגורת נפץ, מכונית תופת |
| הרוגים | 202 |
| פצועים | 209 |
| מבצע |
 אל-ג'מאעה אל-אסלאמיה בדרום מזרח אסיה |
| מפגעים הרוגים | 2 |
ב-12 באוקטובר 2002 אירעו באי באלי שבאינדונזיה סדרת פיגועי תופת, במסגרתם מחבלים מארגון הטרור האסלאמי אל-ג'אמעה אל-אסלאמיה, המסונף לאל-קאעידה, פוצצו מטען חבלה ומכונית תופת בסמוך למועדוני לילה בעיר התיירותית קוּטה שבאי. בפיגועים נרצחו כ-202 בני אדם, מתוכם 88 תיירים מאוסטרליה, ונפצעו כ-209 נוספים. זוהי מתקפת הטרור הקטלנית ביותר בהיסטוריה של אינדונזיה.[1][2]
שלושה מבכירי ארגון הטרור, אמרוזי בן נורחשים, אימאם סמודרה ועלי בן חאג'י נורחשים המכונה "מוח'לס", נעצרו בידי כוחות הביטחון האינדונזיים והועמדו לדין על חלקם בתכנון וביצוע הפיגוע, ולאחר מכן הוצאו להורג מול כיתת יורים ב-9 בנובמבר 2008. שני מחבלים נוספים שהשתתפו בתכנון הפיגוע חוסלו על ידי כוחות הביטחון ב-2005 וב-2010 בהתאמה.[3][4]
המתקפה
מתקפת הטרור החלה בשעה 23:05 בליל 12 באוקטובר 2002, כאשר מחבל מתאבד, שנשא על עצמו חגורת נפץ, פוצץ את עצמו בסמוך לפאב האירי "הפאב של פאדי" (Paddy's Pub). כתוצאה מהפיצוץ רבים מהמבלים שהיו בפאב, פצועים ושאינם פצועים, נמלטו אל עבר הרחוב הסמוך.[5] 20 שניות לאחר מכן התפוצצה מכונית תופת שעמדה סמוך למועדון הלילה "סארי" הממוקם בדיוק מול הפאב בו אירע הפיצוץ הראשון.
הפיצוץ שנגרם על ידי מכונית התופת יצר מכתש בעומק מטר, וגרם לנזק נרחב במבנים וברחובות הסמוכים אליו. מועדון הלילה, שהיה מבנה פתוח בעל גג עשוי קש, התלקח ועלה בלהבות כתוצאה מכדור האש שנוצר במהלך הפיצוץ ומבלים רבים שהיו בו נשרפו למוות. רבים אחרים נכוו כה קשה עד שהיה צורך להטיסם לבתי חולים בדרווין ובפרת' שבאוסטרליה, מרחק של כ-1800 ק"מ ו-2600 ק"מ ממקום הפיגוע, כיוון שבתי החולים המקומיים שלא היו ערוכים לטיפול בנפגעי כוויות לא היו מסוגלים לעמוד בעומס הפצועים.[6][7]
הפיגוע בוצע באחת התקופות המתוירות ביותר בקוטה, תקופה בה קבוצות ספורט רבות באוסטרליה מגיעות לבאלי לחגוג את סיום העונה, וזו גם הסיבה למספר הנפגעים הרב.[6] מניין הקורבנות הסופי כתוצאה מהפיגוע עמד על כ-202 נרצחים, מרביתם תיירים בשנות ה-20 וה-30 לחייהם שהיו בתוך מועדון "סארי" ו"הפאב של פאדי" או בסמוך לו, אך גם רבים מתושבי המקום.
מטען החבלה שהיה בתוך מכונית התופת, רכב מסחרי מדגם מיצובישי L300, היה במשקל של יותר מטון והורכב מתערובת של TNT, אשלגן כלורט, אבקת אלומיניום וגופרית.[8] הפיצוץ שנוצר כתוצאה מההרכב הייחודי של מטען החבלה היה דומה לזה של פצצה תרמובארית (פצצת דלק-אוויר), אפקט שתרם למספר הנפגעים הרב ולאופי הפגיעות,[9] אם כי ייתכן שהמחבלים לא היו מודעים לכך.[10]
לאחר האירוע התברר כי מטען חבלה נוסף, שמוקם בסמוך לקונסוליית ארצות הברית בדנפסאר, עיר הבירה של המחוז, התפוצץ מעט לפני מטעני החבלה שכוונו כלפי מועדוני הלילה. כתוצאה מפיצוץ המטען נפצע אדם אחד באורח קל.[11]
קורבנות מתקפת הטרור
| מדינה | מניין ההרוגים |
|---|---|
 אוסטרליה
|
88 |
| אינדונזיה
|
38 |
 הממלכה המאוחדת
|
23 |
 ארצות הברית
|
7 |
 גרמניה
|
6 |
 שוודיה
|
5 |
 הולנד
|
4 |
 צרפת
|
4 |
 דנמרק
|
3 |
 שווייץ
|
3 |
 ברזיל
|
2 |
 דרום אפריקה
|
2 |
 יפן
|
2 |
 ניו זילנד
|
2 |
 קוריאה הדרומית
|
2 |
 קנדה
|
2 |
 איטליה
|
1 |
 אקוודור
|
1 |
 טאיוואן
|
1 |
 יוון
|
1 |
 פולין
|
1 |
 פורטוגל
|
1 |
| לא ידוע | 3 |
לאחר הפיגועים
אף על פי שארגון הטרור לא לקח על עצמו אחריות באופן רשמי, כשבוע לאחר הפיגוע פורסמה בערוץ אל-ג'זירה קלטת שהוקלטה על ידי אוסאמה בן לאדן, מנהיג אל-קאעידה, ובה טען כי הפיגועים הם תגובה לתמיכתה של אוסטרליה בארצות הברית במלחמתה נגד הארגון ולתמיכתה בעצמאות חבל מזרח טימור ואיים בביצוע פיגועים נוספים.[13] סוכן לשעבר ב-FBI טען בספרו "The Black Banners" שאל-קאעידה סייע במימון מתקפת הטרור,[14] טענה שאושרה על ידי מנהיג הזרוע הצבאית של ארגון אל-ג'אמעה אל-אסלאמיה, רידואן עיסאמודין המכונה "חמבאלי", שעצור מאז 2003 בכלא גואנטנמו ובמסגרת חקירתו הודה שארגונו קיבל סכום של כ-30 אלף דולר מאנשי אל-קאעידה לצורך ביצוע מתקפת הטרור.[15]
במהלך נובמבר 2002 נעצרו ארבעה מבכירי הארגון בחשד למעורבותם הישירה בתכנון וביצוע הפיגוע. כנגד המחבלים, האחים עלי עימרון ועלי אמרוזי בן חאג'י נורחשים המכונה "אמרוזי", עבדול עזיז המכונה "אימאם סמודרה" ועלי ע'ופרון בן חאג'י נורחשים המכונה "מוח'לס", הוגש כתב אישום באפריל 2003. עלי עימרון, שהביע חרטה על מעשיו, נידון למאסר עולם ב-18 בספטמבר אותה השנה, ואילו אמרוזי, אימאם סמודרה ומוח'לס נידונו למוות ב-10 בספטמבר.
באפריל 2003 נעצר מנהיגו הרוחני של הארגון, אבו בכר באשיר, בחשד למעורבותו במתקפת הטרור וכן במעורבותו במתקפת טרור נוספת שאירעה ב-24 בדצמבר 2000, ערב חג המולד, כנגד כנסיות ברחבי אינדונזיה ובמסגרתה נרצחו כ-18 איש. במסגרת המשפט הוגש כנגדו כתב אישום בעוון בגידה, אך לבסוף הוא זוכה מהאישום נגדו על חלקו בפיגוע, הורשע באישומים פחותים יותר ונידון ל-4 שנות מאסר. ב-2004 הועמד באשיר למשפט נוסף בו הואשם במעורבותו בפיגוע נוסף במלון מריוט שבג'קרטה בו נרצחו 14 בני אדם ב-2003. במשפט זה הורשע באשיר לראשונה בסעיפים הנוגעים לפיגועים בבאלי ונידון לתקופת מאסר נוספת בת שנתיים וחצי.[16]
כמו כן, במהלך 2003 העניקה ממשלת אוסטרליה עיטורי כבוד לכמה מאזרחיה שנכחו בזירות הפיגועים על חלקם בחילוץ הנפגעים מן ההריסות ועל הענקת טיפול ראשוני בפצועים למרות היעדר אמצעים מתאימים.[17][18]
אמרוזי, אימאם סמודרה ומוח'לס הוצאו להורג בידי כיתת יורים ב-9 בנובמבר 2008. הם מעולם לא הביעו חרטה על מעשיהם, וצרחו "אללהו אכבר" בשעה שעמדו על הגרדום.[19] הלוויות המחבלים, שנערכו במקומות הולדתם והפכו למפגני תמיכה בטרור עם שלטים המתייחסים אל המחבלים כשהידים, ספגו גינוי מצד מערוף אמין, יושב הראש של מועצת חכמי הדת המוסלמים (עולמא) באינדונזיה.[20]
הנצחה
על הריסות "הפאב של פאדי" הוקמה אנדרטה המנציחה את קורבנות הפיגוע. טקס חנוכת האנדרטה, שהתקיים ביום השנה הראשון לפיגוע ב-12 באוקטובר 2004, בוצע על פי מסורת הינדואית מקומית במסגרתה המשתתפים מניחים זרי פרחים ומנחות לזכר הקורבנות. בטקס השתתפו בכירי ממשל אינדונזיים ושגריר אוסטרליה. כמו כן, התושבים בקוטה מקיימים פסטיבל שנתי בשם "הקרנבל של קוטה - חוגגים את החיים" בסמוך למועד התרחשות הפיגוע, לזכר הקורבנות, במטרה לשקם את התיירות שנפגעה לאחר הפיגוע ועל מנת להעביר מסר לפיו החיים חייבים להימשך למרות הטרגדיה.
באוסטרליה הוקמו אנדרטאות לזכר קורבנות הפיגוע במלבורן, פרת', גולד קוסט, סידני וקנברה.
אנדרטאות נוספות הוקמו בלונדון, הונג קונג, סינגפור ווייטנאם.
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ כ-190 הרוגים בפיגוע באי באלי, באתר ynet, 13 באוקטובר 2002
- ↑ אינדונזיה: הורשע מתכנן פיגוע שבו נרצחו 202 איש, באתר וואלה, 21 ביוני 2012
- ↑ "'Bali bomb maker' believed dead" (באנגלית בריטית). 2005-11-10. נבדק ב-2025-10-29.
- ↑ Suspected Bali bombings mastermind confirmed killed in police raid, France 24, 2010-03-10 (באנגלית)
- ↑ Brad West, Collective memory and crisis, Journal of Sociology 44, 2008, עמ' 337 doi: 10.1177/1440783308097125
- ^ 6.0 6.1 יוסי מלמן, מניין ההרוגים בפיגוע בבאלי הגיע ל-187; רבים מהנפגעים - אוסטרלים, באתר הארץ, 13 באוקטובר 2002
- ↑ Christopher Griffiths, John Hilton, Russell Lain, ADF Health: Aspects of forensic responses to the Bali bombings, www.defence.gov.au
- ↑ Wayne Turnbull, Captain, Infantry U.S. Army, Bali: Preparations, מתוך המאמר A Tangled Web of Southeast Asian Islamic Terrorism: The Jemaah Islamiyah Terrorist Network, באתר Terrorism Central, 31 ביולי 2003
- ↑ Is the world facing Thermobaric Terrorism?, www.defense-update.com
- ↑ Michael Sheridan, We killed too many, say Bali bombers, www.thetimes.com, 2008-03-02 (באנגלית)
- ↑ c=AU;o=Australian Government;ou=Australian Federal Police, Bali bombings 2002, afp.gov.au (באנגלית)
- ↑ 202 people died in the 2002 Bali bombings. This is who they were, SBS News, 2022-09-29 (באנגלית)
- ↑ 'Bin Laden' voices new threat to Australia, The Age, 2002-11-14 (באנגלית)
- ↑ Читать онлайн "The Black Banners" автора Soufan Ali H. - RuLIT.Net - Страница 95, www.rulit.net
- ↑ 'Al-Qaeda financed Bali' claims Hambali report, The Sydney Morning Herald, 2003-10-06 (באנגלית)
- ↑ Brendan Nicholson, Canberra, and Mark Forbes Jakarta, Bashir's release a cause of great pain: Howard, The Age, 2006-06-15 (באנגלית)
- ↑ Anonymous, Announcement of the Special Bali Honours List, old.gg.gov.au, 2003-10-17 (באנגלית)
- ↑ Full list: Bali honours, The Sydney Morning Herald, 2003-10-17 (באנגלית)
- ↑ No repentance from Bali bombers | WORLD | NEWS | tvnz.co.nz, tvnz.co.nz
- ↑ Tom Allard in Tenggulun and Lisa Murray in Jakarta, Torrent of rage as Indonesia on high alert, The Sydney Morning Herald, 2008-11-10 (באנגלית)
פיגועי באלי (2002)42105262Q86584