פיודור טיוטצ'ב
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית סופר ריקה. פיודור איבאנוביץ' טיוטצ'ב (ברוסית: Фё́дор Ива́нович Тю́тчев; 5 בדצמבר 1803 - 27 ביולי 1873[1]) היה משורר ודיפלומט רוסי.
חייו ויצירתו
פיודור טיוטצ'ב נולד למשפחה אריסטוקרטית ותיקה באחוזה שלה ליד בריאנסק. הוא למד בפקולטה לספרות של אוניברסיטת מוסקבה, לאחר מכן במשך יותר מעשרים שנה שירת כדיפלומט רוסי במינכן, שם נכח בהרצאותיו של פרידריך וילהלם שלינג במינכן וקשר קשרים עם היינה[2]. לאחר מכן היה דיפלומט בטורינו. עם שיבתו לרוסיה התחיל את שירותו כצנזור. הוא תרגם מכתבי פרידריך שילר, היינריך היינה ויוהאן וולפגנג פון גתה לרוסית[3].
טיוטצ'ב כתב כארבע מאות שירים. שירתו של העשור השני של המאה התשע-עשרה היא שירה מסורתית בסוגת אודה של המאה השמונה-עשרה ברוסיה. בשירים של שנות השלושים נראים מוטיבים רומנטיים, בעיקר רומנטיזם גרמני (תמונת הלילה, כאוס). זאת שירה שגורמת למחשבות. הנושאים העיקריים הם הרהורים על מערכת העולם, גורלו של האדם וטבע. בשנות הארבעים טיוטצ'ב כמעט שלא חיבר שירים, אבל כתב כמה מאמרים על היחסים בין רוסיה והתרבות המערבית.
בשנת 1854 הוצאה לאור אוסף שיריו הראשון על ידי ידידיו, ללא השתתפות המחבר. ב-1860–1870 רווחים בשירתו של טיוטצ'ב המוטיבים הפוליטיים. השיר המפורסם ביותר של טיוטצ'ב הוא "!Silentium".
ב-1850 התיידד עם אצילה רוסית שירדה מנכסיה – ילנה אלכסנדרובנה דניסייבה. הוא הקדיש לה כמה שירים שנונים, שבהם תיאר את האהבה כאסון גורלי. מאוחר יותר החוקרים והעורכים קיבצו את השירים האלה באוסף 'דניסייבסקיי'. דניסייבה נפטרה ב-1864.
אחד משיריו מתאר את רוסיה:
אֶת רוּסְיָה לֹא תַּבִין בַּשֶּׂכֶל,
אֵין לְאָמְדָהּ בְּקַב אוֹ הִין:
טִיבָהּ שׁוֹנֶה מִכָּל מַמְלֶכֶת –
אֶפְשָׁר בָּהּ רַק לְהַאֲמִין.— [4]
הערכה
טיוטצ'ב נחשב לאחד מגדולי משוררי רוסיה במאה ה-19 ושמו מוזכר בהקשר זה בסמיכות לשמו של אלכסנדר פושקין[5]. טיוטצ'ב היה פטריוט רוסי וביחד עם ניקולאי אלכסייביץ' נקראסוב היה ידוע כמבטא העליונות של העם הרוסי, אותו מכנה זאב ז'בוטינסקי האתה בחרתנו של העם הרוסי[6]. אל מול הקדמה המערבית הוא טען את אמרתו המפורסמת ש"בשכל לבדו לא ניתן להבין את רוסיה, שום אמת מידה רגילה אינה מקיפה את גדולתה והיא עומדת לבדה בייחודיותה - ברוסיה ניתן רק להאמין"[7][8]. כן טען טיוטצ'ב לעליונות רוחנית ושליחות משיחית של רוסיה[9].
רחל כצנלסון-שזר כתבה עליו: "טיוטצ'ב בשיריו, שאין דוגמתם ברוסית לחופש האינטלקט ולחדירה האימפרסיוניסטית ליפי הטבע, כפר במוסריותן הנעלה של הופעות הטבע, וחי בייאוש בטוח של הוגה דעות ושל משורר, השואב את אמתו מכל מעינות ההכרה"[10].
כתביו שראו אור בעברית
בדור עתיד אמצא קורא (תרגמה: אלה סוד, פתח דבר ומבואות: זויה קופלמן), אנתולוגיה הכוללת תרגומים לשירים נבחרים של ארבעה משוררים רוסים מן המאה ה-19.תל אביב: גוונים, תשע"ז.
קישורים חיצוניים
- Тютчевиана (אתר בשפה הרוסית שמוקדש לטיוטצ'ב)
שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
הערות שוליים
- ^ התאריכים הם לפי הלוח הגרגוריאני. לפי הלוח היוליאני 23 בנובמבר 1803 - 15 ביולי 1873
- ^ Charles A. Moser, The Cambridge history of Russian literature, page 150
- ^ Russian symbolism and literary tradition, page 116
- ^ את רוסיה לא תבין בשכל (פיודור טיוטצ'ב) - שירי אלה סוד
- ^ בעקבות כינוס המשוררים הסובייטים במינסק, דבר, 27 במרץ 1936
- ^ זאב ז'בוטינסקי, ז'בוטינסקי על המצב בציונות, דבר, 19 באוקטובר 1926
- ^ William Sweet, The dialogue of cultural traditions: a global perspective, page 218
- ^ Yale Richmond, From Nyet to Da: Understanding the New Russia, Intercultural Press, 2008, page 57
- ^ Yale Richmond, From Nyet to Da: Understanding the New Russia, Intercultural Press, 2008, page 51
- ^ רחל כצנלסון-שזר, פרקים בליריקה, דבר, 14 בינואר 1927
