פיזיותרפיה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף פיזיותרפיסט)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פִיזְיוֹתֵרַפְּיָה היא מקצוע בריאות העוסק באבחון, שיקום ומניעה של בעיות במערכת התנועה. התחום עוסק בשיפור יכולות תפקודיות וטיפול בבעיות עצב - שריר - שלד. תחומים אלה כוללים טיפול נשימתי בפגים, ילדים ומבוגרים, טיפולים התפתחותיים, טיפול ושיקום אורתופדי ונוירולוגי בבוגרים, פגיעות ספורט, כאבי שרירים, טיפול יציבתי, דליפות שתן, שיקום לאחר אירוע מוחי, שיקום קטועים ועוד. תפקיד הפיזיותרפיה הוא להביא את המטופל לתפקוד מיטבי.

הפיזיותרפיה משתמשת בבדיקות אבחנתיות, ובתרגילים המותאמים אישית, כאשר המקצוע הוא מקצוע מדעי - מבוסס ידע במהותו. הפיזיותרפיסטים משתמשים בטכניקות ידניות שונות (מניפולציות / מוביליזציות / עיסויים במגוון של גישות טיפוליות), באמצעים של תרמותרפיה (כרית חימום, פאראפין, קרח, מכשירי אולטרסאונד), בטכנולוגיות מתקדמות (גלים קצרים, גירויים חשמליים), והנחייה לתרגול סיבולת וכוח של קבוצות שרירים ומערכת הלב והריאות (בדומה לחדר כושר). במדינות שונות, יש לפיזיותרפיסטים הסמכות החוקית לרשום תרופות ולתת זריקות בנוסף לאמור.

תחומי התמחות

ככלל, הפיזיותרפיסט יכול להתמחות במספר תתי-תחומים נפרדים, או בשילוב שלהם:

  1. אורתופדיה: אבחון וטיפול בפגיעות שלד-שריר בעיקר (פגיעות לאחר טראומה גופנית, שחיקה מכנית, צלקות ועוד).
  2. נוירולוגיה: אבחון וטיפול בפגיעות המערבות את מערכת העצבים (מחלות ופגיעות שונות של מערכת העצבים, כגון תסמונת גיאן-בארה, אירוע מוחי CVA או פגיעה בחוט השדרה).
  3. שיקום נשימתי: אבחון וטיפול בליקויים שונים של מערכת הנשימה (כמו אלו המעורבים במחלות כגון סיסטיק פיברוזיס, נפחת וכן במצבים חריפים כגון דלקת ריאות).
  4. פדיאטריה וטיפול התפתחותי: אבחון וטיפול במגוון הפרעות התפתחותיות בילדים, איחור התפתחות מוטורי וכיוצא בזה.
  5. אונקולוגיה: טיפול במגוון ליקויים פיזיקליים המצויים בעיקר אצל חולי סרטן.
  6. רפואת ספורט: אבחון וטיפול בפגיעות שונות, בקרב אוכלוסיית הספורטאים בענפים מגוונים, תוך פיקוח על תוכניות האימון שלהם.
  7. שיקום לב: טיפול בליקויים פיזיקליים בקרב של חולי לב, ושיקום פיזיקלי של מושתלי לב, תוך בניית תוכניות אימון ייחודיות להם.
  8. שיקום אורוגניטלי: טיפול בנשים הסובלות מבריחת שתן, צניחת רחם, בעיה בהתרוקנות המעיים, או וגיניזמוס, או בגברים הסובלים מבעיות של בריחת שתן או בעיות שופכה שונות.
  9. שיקום יציבתי: אצל ילדים ונוער הסובלים מעקמת, עקשת או בעיות יציבה אחרות.
  10. ארגונומיה: תחום מדעי העוסק בתכנון והתאמה של סביבת העבודה לפרט, ייעוץ והכוונה למניעת מגוון הפרעות ופגיעות גופניות הנובעות מתנוחה או יציבה לא מתאימה.
  11. שיקום ווסטיבולרי: שיקום לחולים הסובלים מורטיגו עקב בעיה באוזן התיכונה.

היסטוריה

הפיזיותרפיה כמקצוע החלה להתפתח בסוף המאה ה-19. באנגליה של אותה תקופה עסקו אחיות בעיסוי רפואי, לשיקום של בעיות אורתופדיות ונוירולוגיות. בעקבות החדרת תחום העיסוק לתחום הרפואה, התעורר הצורך בביסוסו כמקצוע ולכן נדרש לכך בסיס מדעי, שיאפשר את קבלת המקצוע תחת קורת הגג של הרפואה. בשלהי מלחמת העולם הראשונה עסקו גם אחיות בארצות הברית בשיקום פצועי מלחמה. רק ב-1942 הוקם ארגון הפיזיותרפיה הראשון באנגליה.

כיום מקצוע הפיזיותרפיה ביסס את מעמדו כמקצוע הפרא-רפואי היחידי העוסק בשיקום של בעיות בתפקוד וכאב, לצד מקצועות פרא-רפואיים אחרים כגון ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת, תזונאות וכדומה.

שיטות טיפול

בבסיס הפילוסופיה המקצועית ניצבת הידיעה, כי תהליכי ריפוי בגוף האדם נועדו לתקן ליקויים או באים על מנת לתת מענה לנזקים אשר נוצרו עקב מחלות או תהליכים פתולוגיים אחרים. הפיזיותרפיה מסייעת בתהליך הריפוי הטבעי ומעודדת את התפתחותו בכיוונים הרצויים. לדוגמה: בשיקום לאחר שבר, התרגילים הרפואיים המבוצעים נועדו לעודד ריפוי אופטימלי של השבר, וכן החזרת היכולת של השרירים ותנועת המפרקים המעורבים.

הפיזיותרפיסטים משולבים בצוות רב-מקצועי בבתי חולים, בתי-חולים שיקומיים, בתי-אבות, קבוצות ספורט, מכונים בקופות-החולים, גני ילדים ובתי ספר שיקומיים, בריכות טיפוליות וגם בקליניקות פרטיות.

כמו כן, יש פיזיותרפיסטים שעוסקים בייעוץ והכוונה, בייצור והתאמת עזרים אורתופדיים, אורתוטיקה (מכשירי עזר להליכה), פרוסתטיקה (תותבות), טכנולוגיה מסייעת, הדרכת קבוצות התעמלות וייעוץ ארגונומי (תכנון סביבת עבודה).

כלכלה

שיעור העוסקים בפיזיותרפיה ל-100,000 תושבים הוא גבוה יחסית, מעל 150, במדינות אירופה הצפונית, כמו איסלנד, גרמניה, הולנד, דנמרק ובלגיה ומגיע לכ-250 בפינלנד ונורווגיה. בצרפת, שוודיה ושווייץ השיעור קצת יותר נמוך ונע בין 100-130. במדינות דוברות האנגלית, אוסטרליה, ניו זילנד, הממלכה המאוחדת, קנדה וארצות הברית, ובחלק ממדינות דרום אירופה ומזרח אירופה, נע השיעור בין 40-110. בחלק מהמדינות, כמו בולגריה, קפריסין ופורטוגל, השיעור אף קטן יותר[1][2]. מחקר משנת 1997 מצא ששיעור העוסקים בפיזיותרפיה במדינה נמצאת בקורלציה גבוהה עם שיעור הקשישים באוכלוסייה ושיעור הרופאים[3].

בישראל

המומחים הראשונים לפיזיותרפיה הגיעו לארץ ישראל מגרמניה בעלייה החמישית. בשנת 1951 הוקם הארגון הארצי של הפיזיותרפיסטים שמנה 30 איש. בדצמבר 1953 נפתח בית ספר לפיזיותרפיה לצד בית החולים אסף הרופא[4] ובשנת 1958 היו באגודה 156 פיזיותרפיסטים[5]. בית ספר שני לפיזיותרפיה הוקם על ידי קופת חולים כללית באמצע שנות ה-60 במכון וינגייט[6]. בשנת 1986 כבר היו בישראל ארבעה בתי ספר לפיזיותרפיה לאחר שהוקם בית ספר באוניברסיטת בן-גוריון ובמרכז רפואי שיבא הוקם בית ספר שהיה מסונף לאוניברסיטת תל אביב. באותן שנים נודעה ישראל כיצואנית של פיזיותרפיסטים, כאשר רבים מהם ירדו מישראל[7].

בתחילת המאה ה-21 נלמד מקצוע הפיזיותרפיה כתואר ראשון אוניברסיטאי (BPT) מטעם המל"ג באוניברסיטת תל אביב בשיתוף עם מרכז רפואי אסף הרופא, אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ואוניברסיטת אריאל. במהלך העשור הראשון של המאה ה-21 נפתח מסלול לימודים נוסף בקמפוס מכללת צפת ומספר הבוגרים עלה מ-180 לשנה לקרוב ל-300[8]. בעקבות הגידול במספר הלומדים את המקצוע, הועלתה טענה שאין מספיק מקומות לעבודה מעשית לפיזיותרפיסטים. מאז 2007 הוקמו חמש ועדות של המועצה להשכלה גבוהה להסדרת לימודי הפיזיותרפיה בישראל. במסגרת זאת הוקפאו הלימודים במכללת קריית אונו, שבקשה לפתוח מסלול ללימודי פיזיותרפיה, וקוצצו מכסות הסטודנטים בתחום ל-246 סטודנטים לשנה, 41 סטודנטים לכל מוסד למעט אוניברסיטת תל אביב שקבלה מכסה כפולה[9].

תואר מתקדם בפיזיותרפיה (MPT) נלמד כיום במסלולים קליניים או מחקריים בארבע האוניברסיטאות הנ"ל בלבד.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פיזיותרפיה בוויקישיתוף

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0