פירושקה רייכרד

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית סופר ריקה. פירושקה רייכרדהונגרית: Reichard Piroska; ברהובה, 26 בספטמבר 1884בודפשט, 1 בינואר 1943[1]) הייתה משוררת, מתרגמת, מבקרת ספרות יהודייה-הונגרייה שהתאבדה בשואה.

חייה

היא נולדה במשפחה יהודית בעיר ברגסאס בשמה ההונגרי על גבול הונגריה-אוקראינה של היום, אז באימפריה האוסטרו-הונגרית. הוריה היו מארק רייכרד וארנסטינה פרידמן. היא סיימה את לימודיה התיכוניים בעיר מישקולץ וקיבלה תעודת הוראה לבתי ספר תיכוניים באוניברסיטה בבודפשט וכן סיימה דוקטורט בפילוסופיה. לאחר מכן הפכה מורה בתיכון לבנות.

שיריה הראשונים הופיעו בכתב העת הספרותי החשוב ניוגט. בנוסף למחקריה וסיפוריה הקצרים השיגה מוניטין בתרגומיה מאנגלית. במלחמת העולם השנייה נמלטה מרדיפות הפשיזם בהונגריה והתאבדה.

עבודתה

היא תרגמה להונגרית מיצירות ניטשה, אדגר אלן פו ואחרים וכן כתבה מחקרים, נובלות וסיפורי ילדים. משנת 1908 הייתה עמיתה קבועה בכתה העת ניוגט. ארנו אושבאט גילה אותה למעשה כסופרת. עבור הניוגט. שיריה הראשונים הופיעו בשנת 1909 באנתולוגיה עם מרגיט קאפקה בשם "אנחנו שבעה" (מישקולץ, 1909). עבודת הדוקטורט שלה נכתבה בשנת 1909: תולדות טלאמון, תרגום, חקירה ופרסום הטקסט שנמצא במוזיאון הבריטי עם הערות שוליים.

עד הפסקת הופעת כתב העת הספרותי ניוגט בשנת 1941, הופיעו במגזין 80 כתבות שלה: שירים, ביקורות, מחקרים, נובלות, תרגומים ספרותיים. השיר האחרון שלה שפורסם בכתב העת היה החליל הקטן שלי (1940), בשנת הפסקת ההופעה של המגזין פורסם גם סיפור קצר שלה בשם "ימים, ימים" (1941).

הנושא המרכזי של שיריה הוא הבדידות. הנשמה הנשית הרגישה שהייתה מגולמת בליריות רכה לא הייתה מסוגלת לסבול את ההשפלה נגד היהודים שהתגלמה בחוקים האנטי יהודיים בהונגריה בעיקר משנת 1938 ואילך (החוק היהודי הראשון, החוק היהודי השני והחוק היהודי השלישי) ובגזירות שביססו את הקיפוח ואת שלילת הזכויות המוחלטת כמעט מהיהודים. ב־1 בינואר 1943 התאבדה. כיוון שכתב העת ניוגט חדל להופיע בשנת 1941, נפרד ממנה ארתור אלק (מקודם:פישר) על דפי המגזין "הכוכב ההונגרי" (Magyar Csillag) שהיה ממשיכו של הניוגט. כשנה וחצי לאחר מכן, לאחר פלישת הוורמכט והגסטפו להונגריה, גם הוא בחר לשים קץ לחייו.

עבודתה של פירושקה רייכרד זכתה להכרה בהענקת פרס באומגרטן בשנת 1932. לאחר 1945 לא הוצאו ולא פורסמו ספרים משיריה, הם גם לא נמצאים כיום בספריות הציבוריות בהונגריה.

האדם והדמות

בשיריה: מקבלים ביטוי קול הגורל הנשי והבדידות.

נושאי שיריה: חיי סטודנטים, אהבה, טבע, וויתור. תקווה לחיים טובים יותר, גורל, כתב הסופר ארתור אלק בביקורת האחרונה עליה בניוגט:

פירושקה רייכרד שכתבה את השירים החדשים, אינה שונה מהקודמת. המאפיינים שלה זהים. רק אמירותיה עשירות יותר במה שיש לה לומר, קולה מגוון יותר, מודעת יותר לאמנות שלה. המרכיבים העיקריים של כל השירה הלירית: געגועים, תקווה, הגשמה, רגשי הזיכרון, הם כעת לא היחידים שנותנים את התוכן לשיריה...







עבודותיה החשובות ביותר

  • Telamon históriája (doktori értekezés, 1909)
  • Az életen kívül (versek, Bp., 1911) – önálló kötet
  • Őszi üdvözlet (versek, Bp., 1922) – önálló kötet
  • A változó napokkal (versek, Bp., 1936) – önálló kötet.
  • A Szentírás Babits Mihály költeményeiben; Franklin Ny., Bp., 1943
  • Telamon históriája, Miskolc, 2016
  • תולדות טלאמון (עבודת דוקטורט, 1909)
  • מחוץ לחיים (שירים, 1911) - כרך עצמאי
  • ברכות של סתיו (שירים, 1922) - כרך עצמאי
  • עם הימים המשתנים (שירים, 1936) - כרך עצמאי.
  • כתבי הקודש בשיריו של מיהאי באביץ'; 1943
  • תולדות טלאמון;איגוד התרבות ההונגרית,מישקולץ 2016

לקריאה נוספת

עבודותיה באינטרנט

הערות שוליים

  1. ^ "Halotti bejegyzése a Budapest XIII. kerületi polgári halotti akv. 22/1943. folyószáma alatt". נבדק ב-2019-11-24.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0