פישוט ניהולי
 |
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| |
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. |
פישוט ניהולי הוא שמה של שיטה, המתרכזת בהעברת מידע ללקוח בדרך קצרה ויעילה ובשפה המובנת לו. במדינות רבות בעולם מונהגת שיטה זו על ידי הממשלה או המחוקק, ובמקומות אחרים היא נתמכת על ידי ארגוני צרכנים. המגמה מוכרת בעולם בשמות שונים כגון Administrative Simplification, או Plain English ובישראל – "דבּר פשוט" .
מרכיבי הפישוט הניהולי
פישוט ניהולי עוסק בשני רכיבי שרות עיקריים: תהליכים ושפה.
תהליכים
על פי עקרונות תפיסה זו, יש לצמצם את תהליכי השירות עד למינימום ההכרחי תוך שאיפה למיידיות במתן השירות. קיצור משך זמן מתן השירות (Lead Time), והקטנת מספר המגעים בין נותן השירות למקבלו מתבצעים תוך שימוש בטכניקות שיפור מעולם ניהול האיכות.
שפה
השפה בה ניתן השירות היא שפת הלקוח, הממעטת לעשות שימוש במונחים מקצועיים או בעגה הנהוגה אצל נותן השירות. שפה פשוטה, ההולמת את תפיסת הפישוט הניהולי היא כזאת, שלהבנתה אין צורך בסיוע של גורם מתווך (סוכן, עורך דין וכדומה) או בידע מוקדם אודות השירות.
הגורמים להתפתחות הפישוט הניהולי
התפתחותה המואצת של תפיסת הפישוט הניהולי נעזרת רבות בגישה הגוברת בבתי המשפט לפיה האחריות על אי הבנת חוזה שירות מסובך אינה חלה עוד על הלקוח, אלא על הארגון המנסח[1]. גם ארגונים מסחריים, אשר נטו בעבר לנסח את הסכמי השירות, חוזי ההתקשרות והספרות הטכנית שלהם בדרך מסובכת ומורכבת (בין השאר מתוך מחשבה מוטעית, שכך יהיו מוגנים משפטית), החלו להכיר בתועלת הכלכלית של אימוץ גישת הפישוט הניהולי. גישה זו תורמת ליעילות תפעולית באמצעות חיסכון בהוצאות ישירות (בזבוז כח אדם, הקמת מערכת בקרה מורכבת ומיותרת, ניפוח המחלקות המשפטיות) ועקיפות (תשלום פיצוי ללקוחות, אבדן מוניטין).
דוגמאות מרחבי העולם
קיימות דוגמאות רבות להתפתחות מגמת הפישוט הניהולי בעולם. בארצות הברית הוציאה רשות ניירות הערך (SEC) ספר הנחיות בנושא[2]. משרד הבריאות האמריקאי הקים מערך דרישות והנחיה לפישוט Administrative Simplification in the Health Care Industry. כן יזם המשרד את "החוק לפישוט ניהולי 104-191" (HIPAA - Administrative Simplification Act — Public Law 104-191)[3].
בבריטניה הקים הממונה על שוק ההון (FSA) גוף, שתפקידו פיקוח על פשטות השפה והשירות של החברות הפיננסיות המפוקחות על ידי – MoneyMadeClear. כבר ב-1979 הוקמה בבריטניה חברה פרטית (The Plain English Campaign) הפועלת לפישוט תהליכי שירות ושפה, ולהצבת תקן פישוט מוכר (The Crystal Mark)[4]. לקוחות החברה מונים כיום 70,000 ארגוני שרות, 16,500 מהם נושאי תו התקן.
הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD) הוציא מסמכי הנחיה בנושא אסטרטגיה לאומית לפישוט ניהולי, שמטרתה קיצוץ הבירוקרטיה, הפחתת הדרישות המופנות לאזרח, מספר הטפסים ומורכבותם.
מדינות אירופה ( לדוגמה: איטליה, הולנד) וגופי המנהל של השוק האירופי גם הם ניסחו חוקים והנחיות שונים לפישוט ניהולי במערכות השלטון כחלק מן השמירה על זכויותיו הבסיסיות של האזרח מקבל השרות. בישראל הוקם ב-2008 מיזם "דבּר פשוט" (בשיתוף ידע עם The Plain English Campaign הבריטית), הפועל לפישוט תהליכים ושפה בקרב ארגונים מסחריים, גופים פיננסיים ומשרדי ממשלה.
קישורים חיצוניים
- Money made clear, גוף פיקוח על פשטות השפה בבריטניה.
- Plain english campaign, חברה פרטית הפועלת בבריטניה לפישוט תהליכי שירות ושפה.
- Oecd guidelines, הנחיה הארגון בנושא אסטרטגיה לאומית לפישוט ניהולי.
- European union, הנחיות גופי המנהל של השוק האירופי לפישוט ניהולי.
הערות שוליים
