פסק דין לאבינג נגד וירג'יניה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-edit-clear.svg
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: שגיאות תרגום, שימוש שגוי בתבניות בהערות שוליים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: שגיאות תרגום, שימוש שגוי בתבניות בהערות שוליים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
ריצ'רד פרי לאבינג, מילדרד ג'טר לאבינג נגד וירג'יניה
Richard Perry Loving, Mildred Jeter Loving v. Virginia
בית המשפט העליון של ארצות הברית
מידע החלטה
תאריך טענות 10 באפריל 1967
תאריך החלטה 12 באפריל 1967
מראה מקום 388 U.S. 1
החלטה
פסילת החוקים האוסרים על נישואים בין-גזעיים
חברי המותב
נשיא בית המשפט ארל וורן
חברי המותב הוגו בלאק, ויליאם אורוויל דאגלס, טום קלארק, ג'ון מרשל הארלן השני, ויליאם ברנן, פוטר סטוורט, ביירון וייט, אבה פורטס

פסק דין לאבינג נגד וירג'יניה, (אנגלית: Loving v. Virginia) הוא פסק דין של בית המשפט העליון של ארצות הברית משנת 1967 שהיווה ציון דרך בתחום זכויות האזרח, כאשר פסל את החוקים נגד יחסי זוגיות בין-גזעיים בארצות הברית. המקרה הובא על ידי מילדרד ג'טר לאבינג, אשה צבעונית, וריצ'רד לאבינג, גבר לבן, שנידונו בוירג'יניה לשנת מאסר על כך שנישאו זה לזה. נישואיהם הפרו את החוק למניעת נישואים בין-גזעיים (מיסגנציה) של וירג'יניה - חוק טהר הגזע משנת 1924. החלטת בית המשפט העליון קבעה פה אחד כי איסור זה הוא בלתי חוקתי, וביטלה את כל המגבלות לנישואים על בסיס גזע בארצות הברית. החלטה זו הפכה את ההחלטה שבית המשפט העליון קיבל ב-1883 בתיק פייס נגד אלבמה (אנ'), אז אישר בית המשפט העליון כי החוק של אלבמה נגד נישואי תערבות היה חוקתי.

הזוג לאבינג הגיש ערעור על הרשעתם לבית המשפט העליון של וירג'יניה, אך זה אישר את הפסיקה. ועל כן הם פנו לבית המשפט העליון של ארצות הברית. ב-12 ביוני 1967, החלטת בית המשפט העליון דחה את החלטות ערכאות הנמוכות וקבע פה אחד כי איסור זה הוא בלתי חוקתי. ההחלטה הביאה לכך שבית המשפט דוחה תוך כך את ההחלטה בתיק "פייס נגד אלבמה" (1883) ומבטלים את כל המגבלות לנישואים על בסיס גזע בארצות הברית.

וירג'יניה ניסתה לטעון, שהחוק המקומי אינו מהווה הפרה של סעיף השוויון בפני החוק, מאחר שהעונש על העברה זהה לכל הגזעים. אך, בית המשפט מצא שהחוק מפר את הסעיף, כיוון שהוא מבוסס רק על "הבחנות המבוססות על גזע", ועל ידי כך הוציא מחוץ לחוק את מנהג הנישואין, שאחרת היה מותר לכל אזרח.

בנוסף קבע בית המשפט, שהזכות להינשא היא חירות בסיסית המוגנת חוקתית, ולכן שלילת הממשל של זכות זו מסיבה שרירותית, כמו גזע, מהווה הפרה של סעיף ההליך המשפטי ההוגן.

בעקבות ההחלטה חלה עלייה בנישואים בין גזעיים בארצות הברית. על המקרה נכתבו שירים והוסרטו שלושה סרטים, החל משנת 2013, הוא צוטט כתקדים בפסיקות בית המשפט הפדרלית בארצות הברית המתייחסות אל הגבלות של נישואים בארצות הברית כבלתי חוקתיות, כולל החלטת בית המשפט העליון משנת 2015, פסק דין אוברגפל נגד הודג'ס.

רקע

החוקים למניעת נישואין בין-גזעיים בארצות הברית

החוקים למניעת נישואין בין-גזעיים בארצות הברית היו קיימים בחלק מהמדינות מאז ימי הקולוניאליזם. בתקופה שאחרי מלחמת האזרחים, נחקקו בשבע מדינות בדרום התקנות השחורות (Black Codes), שמטרתן הייתה למנוע מתן שוויון לאזרחים האפרו-אמריקאים, שאך זכו לחופש מעבדות. בין היתר, הגדירו חוקים אלה "נישואי תערובת" כבלתי חוקיים[1]. זיהויו של אדם כשחור או כלבן היה גורם מכריע בהרבה עניינים מעשיים. רוב החוקים השתמשו בעקרון "טיפה אחת של דם". פירוש הדבר, שמספיק שאחד מאבותיו של אדם יהיה שחור כדי להפוך אדם לשחור מבחינה חוקית[2].

ב-1967, ב-16 מדינות, בעיקר בדרום, חלו עדיין חוקים נגד נישואים בין-גזעיים[3].

התובעים

מילדרד דלורס לאבניג (22 ביולי 1939 - 2 במאי 2008) הייתה בתם של מוזיאל (בירד) ג'טר ות'יאוליבר ג'טר[4]. מוצאה של מילדרד אינו חד משמעי יש מקורות המציינים שהיא מזהה את עצמה בתור אמריקאית ילידית משבט רפאהנוק ויש מקורות שטוענים שהיא ממוצא אפרו-אמריקאי[5][6][7]. בנוסף, הרכב האוכלוסייה בסנטרל פוינט, המקום בו התגוררה, תאם למגוון ההשערות באשר למוצאה[8].

ריצ'רד פרי לאבינג (29 באוקטובר 1933 - 29 ביוני 1975), היה גבר לבן, בנם של לולה (לבית אלן) לאבינג וטווילי לאבינג, ועבד כפועל בניין.

משפחותיהם התגוררו בסנטרל פוינט במחוז קרוליין, וירג'יניה. אנשי המחוז הקפידו לנהוג לפי חוקי ג'ים קרואו, אך סנטרל פוינט הייתה קהילה מעורבת גזעית כבר מאז המאה ה-19[8]. מסמכים משנת 1830 מתעדים כי ללואיס לאבינג, מאבותיו של לאבינג היו כ-7 עבדים וסבו של לאבינג, ט.פ. פהרמר, לחם למען הקונפדרציה במלחמת האזרחים[9]. חרף הקשר של המשפחה לעבדות, אביו של לאבניג עבד במשך 25 שנה אצל אחד האפרו-אמריקאים העשירים ביותר במחוז בו הם התגוררו.

הליכים פליליים

מילדרד ג'טר וריצ'רד לאבינג נפגש בתיכון והתיידדו. בגיל 18 מילדרד נכנסה להריון וריצ'רד עבר להתגורר בבית משפחת ג'טר. ביוני 1958 נסעו בני הזוג לוושינגטון די. סי. כדי להתחתן, ובכך גם התחמקו מחוק המקומי בוירג'יניה שאסר זאת[10]. הם חזרו לעיירה הקטנה בסנטרל פוינט, וירג'יניה. בהתבסס על דיווח אנונימי[11], המשטרה המקומית פשטה על ביתם בשעות הבוקר המוקדמות של ה-11 ביולי 1958[12] וזאת בתקווה למצוא אותם בשעת קיום יחסים, כיוון שגם יחסים בין-גזעיים היו אז לא חוקיים בוירג'יניה. כאשר מצאו השוטרים את הזוג ישנים במיטתם, הצביעה מילדרד על תעודת הנישואים שלהם על קיר חדר השינה והשוטרים טענו שהיא לא תקפה בוירג'יניה.

הזוג לאבינג הועמדו לדין לפי הסעיף בחוק מקומי שאסר על זוגות בין-גזעיים להינשא מחוץ למדינה ולאחר מכן לחזור לווירג'יניה, וסעיף נוסף, שסיווג נישואין בין-גזעיים כפשע, שעונשו הוא בין מאסר בין שנה אחת לחמש שנים.

ב-6 בינואר 1959 הזוג לאבינג הודה באשמה של "חיים זוגיים כגבר ואישה, כנגד השלום והכבוד של וירג'יניה". הם נשפטו לשנת מאסר אחת על תנאי, וזאת בתנאי שיעזבו את וירג'יניה ולא יחזרו יחד לתקופה של לפחות 25 שנים. לאחר הרשעתם עברו בני הזוג להתגורר בוושינגטון די. סי.

הליכי הערעור

בשנת 1964, מילדרד לאבינג פנתה לתובע הכללי של ארצות הברית, רוברט קנדי[13]. קנדי הפנה אותה אל האיגוד האמריקאי לחירויות אזרחיות (ACLU)[11]. האיגוד גייס שני עורכי דין שפעלו בהתנדבות, ברנרד ס. כהן ופיליפ ג'. הירשקופ. הם הגישו בקשה מטעם הזוג לאבינג לבית המשפט מחוז קרוליין בוירג'יניה לבטל את פסק הדין הפלילי נגדם בטענה שהחוק נגד נישואים בין גזעיים בוירג'יניה מנוגד לסעיף השוויון שמפורט בתיקון ה-14 של החוקה.

ב-28 באוקטובר 1964, לאחר המתנה של כמעט שנה לדיון, הגישו עורכי הדין של ה-ACLU תובענה ייצוגית בבית המשפט המחוזי של המחוז המזרחי של וירג'יניה. התביעה הייצוגית הניע את בית המשפט המחוזי לפסוק בבקשה לביטול פסק הדין. בית המשפט המקומי הביא את פרשנותו של יוהאן פרידריך בלומנבאך, חוקר גרמני שעסק באנטומיה השוואתית במאה השמונה עשרה, למונח גזע:

אלוקים הכל יכול ברא את הגזעים לבן, שחור, צהוב, מלזי ואדום, ומקמם ביבשות נפרדות. למעט ניסיון להתערב במעשה הבריאה, אין כל עילה לנישואין שכאלו. העובדה שאלוקים הפריד בין הגזעים מוכיחה שלא התכוון שיתערבבו.

המקור באנגלית
Almighty God created the races white, black, yellow, malay and red, and he placed them on separate continents. And but for the interference with his arrangement there would be no cause for such marriages. The fact that he separated the races shows that he did not intend for the races to mix

ב-22 בינואר 1965 בית משפט המחוזי, בהרכב של שלושה שופטים, השעה את קבלת ההחלטה בעניין התביעה הפדרלית, בשעה שהזוג לאבינג ערער על החלטת בית המשפט המחוזי לבית המשפט העליון של וירג'יניה על בסיס חוקתי. השופט הארי ל. קאריקו (לימים נשיא בית המשפט העליון של וירג'יניה), כתב חוות דעת עבור בית המשפט, המאשר את חוקתיות החוקים נגד נישואין בין-גזעיים ושהשאיר את הרשעתם על כנה, אך המליץ לשנות את עונשם[14]. קאריקו טען כי במקרה של הזוג לאבינג לא הייתה הפרה של סעיף ההגנה השווה מאחר שגם הלבנים וגם הלא לבנים נענשו במידה שווה בעוון הנישואין האסורים. טיעון דומה הושמע על ידי בית המשפט העליון של ארצות הברית בשנת 1883 בפסק הדין פיס נגד אלבמה.

הזוג לאבינג, עדיין בתמיכת ה-ACLU, הגיש ערעור על ההחלטה לבית המשפט העליון של ארצות הברית, שם וירג'יניה הייתה מיוצגת על ידי רוברט מקילוויין מטעם פרקליטות המדינה. הזוג לא נכח בשלב הטיעונים שבעל-פה בוושינגטון[15], אך אחד מעורכי הדין שלהם, ברנרד ס. כהן, העביר את המסר שקיבל מידי לאבינג: "מר כהן, ספר לבית המשפט שאני אוהב את אשתי, ואת זה, שזה פשוט לא הוגן שאני לא יכול לחיות איתה בווירג'יניה."[16]

תקדימים

ארצות הברית, עד ליום ביטול חוקים נגד נישואין בין-גזעיים:
  אף חוק לא הועבר
  בין השנים 1780-1887
  בין השנים 1948-1967
  אחרי 1967

טרם פסק הדין לאבינג נגד וירג'יניה, היו מספר פסקי דין בנושא "יחסים בין-גזעיים". במדינת וירג'יניה, ב־1878, בפסק הדין קיני נגד וירג'יניה (Kinney v. The Commonwealth), קבע בית המשפט העליון של וירג'יניה כי הנישואין, שהוסמכו בוושינגטון בין אנדריו קיני, גבר שחור, לבין מהאלה מילר, אישה לבנה, הם אינם תקפים בווירג'יניה[17]. בפסק הדין משנת 1883, פייס נגד אלבמה (Pace v. Alabama) קבע בית המשפט העליון של ארצות הברית כי הרשעתו של הזוג אלבמה ב"ביחסים בין-גזעיים", שאושרה על ידי בית המשפט העליון של אלבמה, לא הפרה התיקון הארבע-עשרה. בערעור קבע בית המשפט העליון בארצות הברית כי ההפללה של יחסים בין-גזעיים אינה הפרה של סעיף ההגנה על שוויון, שכן שני בני הזוג הוענשו במידה שווה על עבירת קיום יחסים בין-גזעיים.

ב-1921, בפסק הדין קירבי נגד קירבי (Kirby v. Kirby), מר קירבי ביקש ממדינת אריזונה לבטל את נישואיו. הוא טען כי נישואיו אינם חוקיים מכיוון שאשתו היא ממוצא "כושי", ובכך מפרה את חוק המדינה נגד נישואין בין-גזעיים. בית המשפט העליון של אריזונה שפט את גברת קירבי על ידי התבוננות במאפייניה הפיזיים, וקבע כי היא גזע מעורב, ולכן אושרה בקשתו של מר קירבי[18].

בפסק הדין מונקסף החליט בית המשפט העליון של מחוז סן דייגו בשנת 1939 לפסול את הנישואים של מארי אנטואנט ואלן מונקס לאחר שנטען, שלמארי יש "שמינית דם של כושי". מקרה זה דן בשתי צוואות סותרות שהושארו על ידי אלן מונקס לפני פטירתו: הישנה יותר, לטובת חברתו אידה לי, והחדשה יותר לטובת אשתו. עורכי הדין של לי טענו כי נישואיהם של מונקס, שהתקיימו באריזונה, היו פסולים לפי החוק במדינת אריזונה, זאת משום שמארי אנטואנט הייתה "כושית" ואילו אלן היה לבן. וזאת על אף עדויות סותרות של עדים ומומחים שונים, הגדיר השופט את הגזע של גברת המונקס על ידי בהסתמך על עדות "מומחה" של רופא מנתח. השופט התעלם מהטיעונים של אנתרופולוג ושל ביולוג, שטענו שאי-אפשר לזהות את גזע האדם על פי בדיקת מאפייניו הפיזיים[19].

גברת מונקס החליטה אז לערער על החוק נגד נישאוין בין-גזעיים של אריזונה, והעבירה את התיק לבית המשפט לערעורים של המחוז הרביי בקליפורניה. עורכי הדין של גברת מונקס הצביעו על כך שהחוק נגד נישואין בין-גזעיים אסר למעשה על גברת מונקס כאישה מגזע מעורב להינשא בכלל. בית המשפט דחה את הטענה הזאת כבלתי ניתנת ליישום, שכן במקרה שהוצג, לא מעורבים שני בני זוג מגזע מעורב, אלא בן זוג מגזע מעורב ובן זוג לבן ולכן סירב לקבל את בקשתה[20] אחרי דחיית הערעור של גברת מונקס, בית המשפט העליון של ארצות הברית סירב לפתוח את הסוגיה מחדש.

נקודת המפנה בפסיקה הייתה בשנת 1948 בפסק דין פרז נגד שארפ (Perez v. Sharp). בפסק דין פרז, בית המשפט העליון של קליפורניה הכיר בכך שאיסור על נישואין בין-גזעיים הפר את התיקון הארבע-עשרה של החוקה הפדרלית.

ההחלטה

ב-12 ביוני 1967, בית המשפט העליון קיבל החלטה בפה אחד (9-0) לבטל את הרשעת בני הזוג לאבינג בבית המשפט של וירג'יניה ואף פסלו את החוקים נגד נישואין בין-גזעיים בכלל. חוות הדעת של בית המשפט נכתבה על ידי נשיא בית המשפט העליון ארל וורן, וכל שאר השופטים הצטרפו אליה.

מדינת וירג'יניה טענה כי חוק טוהר הגזע נגד נישואין בין-גזעיים, לא הפר את סעיף השוויון בפני החוק של החוקה האמריקאית, וכי העונש על הפרת החוק היה זהה ללא קשר לגזעו של הנאשם ולכן זה הושת גם על לבנים וגם על לא-לבנים. בית המשפט העליון השתמש בטיעון זה 84 שנים קודם לכן, בפסק הדין פייס נגד אלבמה בשנת 1883, אך כעת דחה אותו, ודחה את ההחלטה בפסק הדין פייס. בית המשפט כתב: "אנו דוחים את הרעיון שאכיפה שוויונית של חוקים המבוססים על הבדלה על פי גזע, היא מספיקה כדי להחריג את עניין הסיווג מהאיסור על האפליה גזעית של התיקון הארבע-עשרה."[21] בית המשפט קבע, שכיוון שגורם היחיד שקבע אם עברו המעורבים בפרשה על החוק, היה גזעם, החוק מהווה הפרה של סעיף ההגנה השווה.[22]

לאחר שקבע כי החוק נגד נישואין בין-גזעיים של מדינת וירג'יניה הפר את סעיף השוויון בפני החוק, סיים בית המשפט את חוות דעתו סעיף קצר הקובע, שהחוק מפר גם את סעיף סדר הדין ההולם, משום שהוא שולל מאנשים את הזכות המוגנת חוקתית מבלי הליך משפטי הוגן. בית המשפט קבע כי החופש להינשא הוא זכות יסוד, ולפיכך שלילת זכותם של האמריקנים לחירות זו על פי גורם שרירותי, כגון גזע, היא בלתי חוקתית.[22]

לאחר המשפט

אחרי פסק הדין של בית המשפט העליון חזרו הזוג לסנטרל פוינט, שם התגוררו. לבני הזוג היו שלושה ילדים[23]. ריצ'רד נפטר בשנת 1975, בגיל 41, בשעה שנהג שיכור פגע במכוניתו[24]. מילדרד לאבינג איבדה את עינה הימנית באותה תאונה. היא נפטרה מדלקת ריאות ב-2 במאי 2008, בגיל 68[25].

השפעות

נישואין בין-גזעיים

על אף החלטת בית המשפט העליון, נותרו חוקים נגד נישואין בין-גזעיים במספר מדינות, וזאת אף על פי שההחלטה הפכה אותם ללא ניתנים לאכיפה. שופטים מקומיים באלבמה המשיכו לאכוף את חוק המדינה נגד נישואין בין-גזעיים, עד שממשלת ניקסון קיבלה פסק דין מבית משפט המחוזי בפסק דין ארצות הברית נגד בריטאין משנת 1970[26]. בשנת 2000 הפכה אלבמה למדינה האחרונה שהתאימה את חוקיה להחלטת בית המשפט העליון, כאשר 60% מהמצביעים תמכו בעצומה שהסירה כל התייחסות כנגד נישואין בין-גזעיים מחוקי המדינה[27].

אחרי פסק הדין לאבינג נגד וירג'יניה, מספר הנישואים הבין-גזעיים המשיך לגדול ברחבי ארצות הברית[28] ואף בדרומה. במדינת ג'ורג'יה, למשל, מספר הנישואין הבין-גזעיים עלה מכ-21 חתונות בין-גזעיות בשנת 1967 לכ-115 כאלו בשנת 1970[29]. ברמה הלאומית, כ-0.4% מהנישואים היו בין-גזעיים ב-1960, כ-2.0% ב-1980[30], כ-12% ב-2013[31]וכ-16% ב-2015, כמעט 50 שנה אחרי פסק דין לאבינג[32].

זיכרון וייצוג בתרבות הפופולרית

קברם של הזוג לאבינג בבית הקברות של הכנסייה הבפטיסטית סנט סטפן, סנטרל פוינט

בארצות הברית נודע 12 ביוני, מועד הפסיקה, בשם יום לאבינג (Loving Day). זוהי חגיגה שנתית, לא רשמית, של נישואין בין-גזעיים. בשנת 2014, זכתה מילדרד לאבינג להמנות על "נשות ההיסטוריה של וירג'יניה" של הספרייה של וירג'יניה[33]. בשנת 2017, מחלקת משאבים היסטוריים של וירג'יניה הקדישה לוח זיכרון, אשר מספרת את הסיפור של הזוג לאבינג, מחוץ לבניין על שם פטריק הנריק בריצ'מונד - לשעבר מושבו של בית המשפט העליון לערעורים של וירג'יניה[34].

סיפורם של הזוג לאבינג היה הבסיס למספר סרטים.

הערות שוליים

  1. ^ Black code | United States history, Encyclopedia Britannica (באנגלית)
  2. ^ פיטר ולנשטין, "שיקום, הפרדה והשתלשלות: נישואים בין גזעים והחוק בדרום התחתון, 1865-1900". ההיסטוריה של המאה התשע עשרה האמריקאית 6 # 1 (2005): 57-76.
  3. ^ "לאהוב", 388 בארצות הברית ב-6.
  4. ^ Mildred Loving obituary (אורכב 27.10.2016 בארכיון Wayback Machine) accessed 10/26/2016
  5. ^ "What You Didn't Know About Loving v. Virginia". Time. ארכיון מ-2017-02-15. נבדק ב-2017-02-22.
  6. ^ "What You Didn't Know About Loving v. Virginia". Time. ארכיון מ-2017-02-15. נבדק ב-2017-02-22.
  7. ^ Walker, Dionne (2007-06-10). "Pioneer of interracial marriage looks back". Associated Press. נבדק ב-2015-04-27.
  8. ^ 8.0 8.1 "Opinion | Loving v. Virginia and the Secret History of Race|last=Staples|first=Brent|date=2008-05-14|work=The New York Times|access-date=2018-04-08|language=en-US|issn=0362-4331".
  9. ^ "The White and Black Worlds of 'Loving v. Virginia'" (באנגלית). נבדק ב-2018-04-08.
  10. ^ "Racial Integrity Laws (1924–1930)". www.encyclopediavirginia.org. ארכיון מ-2015-11-15. נבדק ב-2015-11-04.
  11. ^ 11.0 11.1 Martin, Douglas. "Mildred Loving, Who Battled Ban on Mixed-Race Marriage, Dies at 68" (אורכב 01.12.2016 בארכיון Wayback Machine), New York Times, May 6, 2008.
  12. ^ "Mildred Loving - Civil Rights Activist - Biography.com". Biography.com. A&E Television Networks, LLC. ארכיון מ-2017-02-11. נבדק ב-2017-02-20.
  13. ^ "Mildred Loving, Key Figure in Civil Rights Era, Dies" (אורכב 13.06.2017 בארכיון Wayback Machine), PBS Online News Hour, May 6, 2008
  14. ^ "Loving v. Commonwealth (March 7, 1966)". www.encyclopediavirginia.org. ארכיון מ-10 בספטמבר 2015. נבדק ב-2015-11-04. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ Kate Sheppard, The Loving Story': How an Interracial Couple Changed a Nation" (אורכב 20.02.2017 בארכיון Wayback Machine), Mother Jones, Feb 13, 2012.
  16. ^ "Loving v. Virginia oral argument transcript". ארכיון מ-15 בנובמבר 2016. נבדק ב-27 בנובמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה) Also quoted in Loving v. Virginia (1967) (אורכב 14.12.2012 בארכיון Wayback Machine), Encyclopedia Virginia
  17. ^ Brown, DeNeen (11 ביוני 2017). "Before Loving v. Virginia, another interracial couple fought in court for their marriage". The Washington Post. ארכיון מ-11 ביוני 2017. נבדק ב-11 ביוני 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  18. ^ Pascoe 1996
  19. ^ Pascoe 1996, p. 56
  20. ^ Pascoe 1996, p. 60
  21. ^ Chemerinsky, 2015, p. 729, quoting Loving, 388 U.S. at 8.
  22. ^ 22.0 22.1 Chemerinsky, Erwin,, Constitutional law--principles and policies, Fifth edition, New York: Wolters Kluwer Law & Business, 2015
  23. ^ Douglas Martin (6 במאי 2008). "Mildred Loving, Who Battled Ban on Mixed-Race Marriage Dies at 68". The New York Times. ארכיון מ-1 ביולי 2017. נבדק ב-22 בנובמבר 2016. The Lovings' son Donald died in 2000. In addition to her daughter, Peggy Fortune, who lives in Milford, Va., Mrs. Loving is survived by her son, Sidney, of Tappahannock, Va.; eight grandchildren; and 11 great-grandchildren. {{cite news}}: (עזרה)
  24. ^ "RICHARD P. LOVING; IN LAND MARK SUIT; Figure in High Court Ruling on Miscegenation Dies". The New York Times. 1 ביולי 1975. ארכיון מ-26 באפריל 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  25. ^ "died: Mildred Jeter Loving (1939–2008)". The Journal of Blacks in Higher Education. 60: 83. Summer 2008.
  26. ^ Rosenthal, Jack (4 בדצמבר 1970). "Government Seeks to Allow A Mixed Marriage in Alabama" (PDF). New York Times. נבדק ב-25 בינואר 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  27. ^ Sengupta, Somini (12 בנובמבר 2000). "November 5–11; Marry at Will". New York Times. ארכיון מ-21 באוגוסט 2009. נבדק ב-27 במאי 2009. The margin by which the measure passed was itself a statement. A clear majority, 60 percent, voted to remove the miscegenation statute from the state constitution, but 40 percent of Alabamans – nearly 526,000 people – voted to keep it. {{cite news}}: (עזרה)
  28. ^ "Interracial marriage flourishes in U.S." MSNBC. 15 באפריל 2007. ארכיון מ-13 בדצמבר 2012. נבדק ב-13 בדצמבר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  29. ^ Aldridge, שינוי הטבע של נישואין בין גזעי בגאורגיה: הערה מחקר, 1973
  30. ^ "Table 1. Race of Wife by Race of Husband: 1960, 1970, 1980, 1991, and 1992". census.gov. U.S. Bureau of the Census. 1994-07-05. ארכיון מ-2017-03-04. נבדק ב-2017-02-20.
  31. ^ "Interracial marriage: Who is 'marrying out'?". Pew Research Center. 12 ביוני 2015. ארכיון מ-12 באוגוסט 2016. נבדק ב-11 באוגוסט 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  32. ^ "Intermarriage across the U.S. by metro area". Pew Research Center's Social & Demographic Trends Project. 18 במאי 2017. ארכיון מ-6 ביוני 2017. נבדק ב-11 ביוני 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  33. ^ "Virginia Women in History: Mildred Delores Jeter Loving". Library of Virginia. ארכיון מ-21 במרץ 2015. נבדק ב-4 במרץ 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  34. ^ "Virginia to honor interracial marriage with state historical marker". WTVR.com. 8 ביוני 2017. אורכב מ-המקור ב-2017-06-08. נבדק ב-11 ביוני 2017. {{cite news}}: (עזרה)
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0