טום קלארק

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קלארק, 1949 לערך

תומאס קמפבל קלארק (Thomas Campbell Clark; ‏23 בספטמבר 1899 - 13 ביוני 1977) היה משפטן אמריקאי, אשר כיהן כשופט בית המשפט העליון של ארצות הברית וכתובע הכללי ה-59 של ארצות הברית.

ביוגרפיה

טום קלארק נולד בדאלאס שבטקסס. הוא למד שנה במכון הצבאי של וירג'יניה, אך הפסיק את לימודיו מסיבות כספיות. במלחמת העולם הראשונה התנדב לשירות צבאי. הצבא דחה אותו בשל משקל נמוך, אך הוא התקבל לשירות במשמר הלאומי של טקסס. ב-1921 השלים לימודי תואר ראשון באוניברסיטת טקסס באוסטין. בהמשך סיים את לימודי המשפטים באוניברסיטה זו.

עד שנת 1937 עסק בעריכת דין במסגרת משרד עצמאי, למעט חמש שנים שבהן שימש כפרקליט מחוז אזרחי בדאלאס. הוא נשא לאישה את מרי רמזי (Mary Ramsey) ונולדו להם שלושה ילדים.

קלארק זיהה עצמו עם המפלגה הדמוקרטית וב-1937 החל לעבוד במחלקת המשפטים של ארצות הברית. הוא שימש בה בתפקידים שונים ובין השאר היה מעורב בתהליכים שהובילו בהמשך לכליאתם של האזרחים ממוצא יפני במהלך מלחמת העולם השנייה. הוא התקדם במחלקת המשפטים עד לתפקיד של מנהל המחלקה הפלילית. כמו כן שימש כראש המחלקה למניעת הונאות בתעשיית המלחמה. בתפקיד זה עבד רבות עם הסנאטור הארי טרומן, שעמד בראש ועדה של הסנאט שעסקה במניעת ההונאות והתיידד עמו.

התובע הכללי ושופט בית המשפט העליון

לאחר שירש טרומן את פרנקלין דלאנו רוזוולט כנשיא ארצות הברית באביב 1945 הוא מינה את קלארק לתובע הכללי בקבינט שלו. בתפקיד זה היה פעיל בתחום יחסי העבודה, עבריינות קטינים והפעלת כוחו של הממשל הפדרלי בהגברת ההגנה על זכויות האזרח, וכן במסגרת המדיניות האנטי-קומוניסטית של ממשל טרומן.

לאחר שהשתתף במסע הבחירות לנשיאות של טרומן ב-1948 התכוון קלארק לשוב לעבודתו המשפטית בדאלאס, אך בעקבות מותו הפתאומי של שופט בית המשפט העליון פרנק מרפי החליט טרומן באוגוסט 1949 למנות במקומו את קלארק. המינוי נועד בין השאר לחזק את התמיכה בבית המשפט בנשיא פרד וינסון, לשעבר מזכיר האוצר בממשל טרומן. המינוי גרר ביקורת ציבורית נרחבת, אך אושר על ידי הסנאט (73-8).

קלארק כיהן בבית המשפט תחת הנשיא וינסון עד מותו של האחרון ב-1953. לאחר מכן ועד פרישתו של קלארק מבית המשפט הוא כיהן תחת הנשיא ארל וורן. במהלך כהונתו חיבר פסקי דין רבים ושונים, שהיקשו על אפיונו כליברל או כשמרן. היסטוריונים של המשפט העריכו את עבודתו של קלארק בבית המשפט ככזו שהוקדשה לשיפוט ולא הונעה על ידי אידאולוגיה. הוא גם הפגין נכונות לפרש את החוקה בהתאם לצרכיו המשתנים של הזמן.

ביוני 1967 פרש קלארק מכהונתו בבית המשפט העליון על מנת שלא להכביד על בנו, רמזי קלארק (אנ'), שמונה לתובע הכללי בממשלו של הנשיא לינדון ג'ונסון. קיימת טענה כי ג'ונסון מינה את קלארק הבן לתובע הכללי על מנת לאלץ את אביו לפרוש מבית המשפט העליון, כך שיוכל למנות במקומו את ת'ורגוד מרשל, השופט האפריקאי אמריקאי הראשון בבית משפט זה.

לאחר פרישתו הוסיף קלארק לכהן מעת לעת כשופט בבתי המשפט הפדרליים לערעורים ועמד בראש ועדה של אגודת עורכי הדין האמריקאית שעסקה בהליכי המשמעת לעורכי דין. הוא שימש גם כמנהל הראשון של המרכז הפדרלי לשיפוט (Federal Judicial Center).

מותו והנצחתו

קלארק מת בשנתו בדירתו של בנו בניו יורק ב-13 ביוני 1977, בגיל 77. הוא נקבר בעירו דאלאס.

אוניברסיטת טקסס הקימה מספר מפעלי הנצחה על שמו של קלארק ומחזיקה במרבית ארכיונו. ארכיון קטן יותר שלו נמצא בספרייה הנשיאותית על שם טרומן במדינת מיזורי. מספר מבנים נקראו על שמו ומתמחיו לשעבר ייסדו את האות על שם קלארק, המוענק מדי שנה למתמחה מצטיין בבית המשפט העליון.

שתי ביוגרפיות נכתבו אודות קלארק (Lone Star Justice: A Biography of Tom C. Clark, 1998‏; ‏Supreme Court Justice Tom C. Clark: A Life of Service, 2010). כמו כן נכתבה ביוגרפיה משותפת עליו ועל בנו רמזי (Father, Son, and Constitution: How Justice Tom Clark and Attorney General Ramsey Clark shaped American Democracy, 2013).

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טום קלארק בוויקישיתוף


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0